Interested in Drug War Politics, Drug Policy & Global Politics. IR PhD. Wannabe minimalist Ardent nonconformist.
Still trying to find out
Joined May 2012
- Tweets38.1K
- Following432
- Followers5K
- Likes37.1K
Pinned Tweet
יאללה פיד, בואו נעשה קצת אינסטרגם, כי כולנו צריכים קצת אסקפיזם. ומה טוב יותר מהתמונות מהטיל בקיץ שסיימתי לסדר עכשיו.
נתחי במקש הואקה פוקאינה בלימה שבנוי מלבני בוץ והשתמר בזכות האלים הצחיח (נקווה שאל-ניניו יחוס עליו)
וכמובן
גלפגוס מעל הכל זה עולם הים העשיר והקרוב שכמי שלא צולל, רק מה שראיתי בשנירקול, הפעים אותי ושחיתי עם כרישים ושרדתי!!!
Benzion retweeted
באיזו קונסטלציה בחירות האמצע כן עשויות להגביר את פוטנציאל חידוש התקיפות באיראן/חידוש מלחמה?
התרחיש הסביר יותר הוא מיסקלקולציה של היבריס איראני שלא ישאיר לממשל ברירה, אלא לפעול. הסבר:
האיראנים, כך נראה, מנכסים לעצמם ובמידה מסויימת של צדק את המפלה הרפובליקנית בבחירות האמצע. נשאיר בצד את הדיון אם זה רק המלחמה שהביא לתבוסה הפוליטית (זה לא) אבל מעשית המשטר האיראני בתחושה ששרד את הזמן הקריטי והגיעו לגדה השנייה של הכהונה, זו שבה טראמפ ברווז צולע, ברווז נכה, ברווז עם משקולת של 56 סנטורים וכ250 חברי קונגרס על כתפיו.
וכאן עשויה להתחיל המיסקלקולציה. הנהגת המשטר עשויה לחשוב שבחסות החולשה הזו טראמפ יהסס, יחשוש לשוב למלחמה ויזהו את החולשה הזו כמרחב חסינות ופרק זמן מתאים לפרוץ במסגרתו לעבר האטום כדי לבצר סופית, לתפיסתם, את חסינות המשטר.
במצב כזה ובהנחה והמודיעין יזהה זאת, יווצר לממשל (ולישראל) הכרח לפעול, גם אל מול השיתוק ואולי מהבנה שניתן למרות השיתוק לגייס תמיכה כולל מדמוקרטים אל מול "עדויות חמות וברורות".
נזכיר, הנשיא משותק בנושאי מינוי שופטים, חקיקה, תקצוב, אבל מרחב מדיניות חוץ והפעלת כוח הוא עדיין תחום שבו הוא עוצמתי ויחסית בלתי מוגבל בקבלת החלטות ופעולה. בנוסף, דווקא בגלל שהניצחון הדמוקרטי כה גדול ומורכב מלא מעט נבחרים מתונים מהאמצע הפוליטי, תהיה להם יכולת לגבות צעד שיובן כהכרחי לביטחון הלאומי, בוודאי עתה שהבחירות מאחוריהם.
כמובן שזו אופציה אחת ויש אפשרות הפוכה לגמרי, שבה המשטר האיראני יזהה את השיתוק הפוליטי של הנשיא כאוויר לנשימה ויוריד את רף החרדה ויזהה הזדמנות למקסם את הסיטואציה במו"מ. אבל נקודת הבסיס הייתה ותיוותר שאלת הגרעין.
האם במציאות החדשה האיראנים ימשכו מו"מ שנתיים בתקווה להגיע ל2028, שנת בחירות בארה"ב? יתכן וינסו.
האם הממשל והנשיא יסכים למריחת זמן ויהיה מוכן להסתכן בהפסד (הסכם גרוע או אי הסכם) בתחום האולי יחיד (מד" ח) שבו הוא יחסית משוחרר לפעול ולבצר הישגים, ככל שאולי ניתן להשיג כאלה? שאלה.
באיזו קונסטלציה בחירות האמצע כן עשויות להגביר את פוטנציאל חידוש התקיפות באיראן/חידוש מלחמה?
התרחיש הסביר יותר הוא מיסקלקולציה של היבריס איראני שלא ישאיר לממשל ברירה, אלא לפעול. הסבר:
האיראנים, כך נראה, מנכסים לעצמם ובמידה מסויימת של צדק את המפלה הרפובליקנית בבחירות האמצע. נשאיר בצד את הדיון אם זה רק המלחמה שהביא לתבוסה הפוליטית (זה לא) אבל מעשית המשטר האיראני בתחושה ששרד את הזמן הקריטי והגיעו לגדה השנייה של הכהונה, זו שבה טראמפ ברווז צולע, ברווז נכה, ברווז עם משקולת של 56 סנטורים וכ250 חברי קונגרס על כתפיו.
וכאן עשויה להתחיל המיסקלקולציה. הנהגת המשטר עשויה לחשוב שבחסות החולשה הזו טראמפ יהסס, יחשוש לשוב למלחמה ויזהו את החולשה הזו כמרחב חסינות ופרק זמן מתאים לפרוץ במסגרתו לעבר האטום כדי לבצר סופית, לתפיסתם, את חסינות המשטר.
במצב כזה ובהנחה והמודיעין יזהה זאת, יווצר לממשל (ולישראל) הכרח לפעול, גם אל מול השיתוק ואולי מהבנה שניתן למרות השיתוק לגייס תמיכה כולל מדמוקרטים אל מול "עדויות חמות וברורות".
נזכיר, הנשיא משותק בנושאי מינוי שופטים, חקיקה, תקצוב, אבל מרחב מדיניות חוץ והפעלת כוח הוא עדיין תחום שבו הוא עוצמתי ויחסית בלתי מוגבל בקבלת החלטות ופעולה. בנוסף, דווקא בגלל שהניצחון הדמוקרטי כה גדול ומורכב מלא מעט נבחרים מתונים מהאמצע הפוליטי, תהיה להם יכולת לגבות צעד שיובן כהכרחי לביטחון הלאומי, בוודאי עתה שהבחירות מאחוריהם.
כמובן שזו אופציה אחת ויש אפשרות הפוכה לגמרי, שבה המשטר האיראני יזהה את השיתוק הפוליטי של הנשיא כאוויר לנשימה ויוריד את רף החרדה ויזהה הזדמנות למקסם את הסיטואציה במו"מ. אבל נקודת הבסיס הייתה ותיוותר שאלת הגרעין.
האם במציאות החדשה האיראנים ימשכו מו"מ שנתיים בתקווה להגיע ל2028, שנת בחירות בארה"ב? יתכן וינסו.
האם הממשל והנשיא יסכים למריחת זמן ויהיה מוכן להסתכן בהפסד (הסכם גרוע או אי הסכם) בתחום האולי יחיד (מד" ח) שבו הוא יחסית משוחרר לפעול ולבצר הישגים, ככל שאולי ניתן להשיג כאלה? שאלה.
וסביר להניח ורוב ההערכות הן, שהראשון לשלם את מחיר התבוסה בבחירות האמצע יהיה "שר המלחמה" הגסת' שצופים שיודח ע״י הקונגרס וסביר מאוד שהבית הלבן לא ילחם עליו במיוחד. אם כן וכך יקרה, אזי המודחת תהיה (בין) המדיחים והמדיחות.
הו מה מתוק הוא טעם הנקמה, בעיקר כשמוגשת קר.
ב 2025 פיט הגסת׳ פיטר את טייסת הקרב (נייבי) ננסי לקור אחרי שירות צבאי של 35 שנים. הפיטורין היו ללא הסבר/סיבה. ברקע עמדה הגישה המוצהרת של הגסת׳ לצאת נגד נשים ומיעוטים (כתגובת נגד לכך שהוא טען שאנשים קודמו על הבסיס הזה, ולא על בסיס מקצועי). בשיא הקריירה היא פיקדה על 59 אלף אנשי מילואים.
אתמול היא ניצחה את המועמדת הרפובליקנית באיזור צ׳רלסטון, מחוז שהיה אדום עשרות שנים.
על טקסס, הקול הלטיני ובחירות האמצע.
Texas was not Red; it’s not Blue now, it’s Hispanic.
Hispanics embraced Republicans. Republicans never embraced us back.
As a result:
Starr County — 97% Hispanic, carried by Ted Cruz just two years ago — swung harder than any of Texas's 254 counties. Democratic turnout in the Rio Grande Valley doubled.
And look at who's going to Austin and Washington:
🔹 Gina Hinojosa — Governor of Texas. First Latina. First Democrat in 32 years.
🔹 Bobby Pulido — flipped TX-15 from Monica De La Cruz.
🔹 Johnny Garcia — won TX-35, a district the GOP redrew specifically to take it.
🔹 Katy Padilla Stout — flipped TX-23, the border district from San Antonio to El Paso.
🔹 Henry Cuellar — reelected in Laredo by more than 2 to 1.
🔹 Vicente Gonzalez — reelected in the Valley. Sixth term.
🔹 Veronica Escobar — reelected in El Paso with 71%.
In 2024, Hispanics gave Republicans the biggest opening they've had in a generation. Two years of being treated like a problem instead of a partner — and the door closed.
Nobody owns the Hispanic vote. We just proved it. Again.
מוזר שהשב"כ בוחר להעביר פרפרזה ולא חומר גולמי, למרות שהן סולברג והן היועמשית יכולים לראות גולמי.
פרפרזה נועדה לרידוד החומר לתמצית עניינית מסיבות מידור וסיווג, אבל פה לא הגיוני שבכירי המערכת יצטרכו לקבל פרפרזה, ודאי בנסיבות. יתכן ונוח יותר להציג פרפרזה כי החומר עצמו דל וחלול.
שב"כ העביר פרפרזה לחברי ועדת הבחירות שם טען כי בידיו מידע על "פעילות מימון זר בסכומי עתק בהיקף העולה על אלפי אנשים וייתכן שאף יותר"
לטענה הזו לא הוצגו ראיות בישיבה שהתקיימה ביום ראשון עם סולברג והיועמ"שית וגם לא ממתי אותן ידיעות. המידע המבוסס היחיד שהוצג הוא המידע המוכר על מאות אלפי שקלים שעברו לשימוש חבר כנסת בבחירות - והחשד לגבי מקור המימון.
השב"כ הוא הגוף הממונה על סיכול התערבות זרה בבחירות: אם הוצג בפני זיני לפני הבחירות מידע על סכומי עתק במימון זר במעורבות אלפי אנשים - מדוע לא פעל לסכל את ההתארגנות כדי לשמור על טוהר הבחירות?
אם המידע הגיע אחר כך, ואכן יש התערבות זרה בסכומי עתק במעורבות אלפים - הרי שזה כישלון אדיר של השב"כ בליבת תפקידו כאחראי על סיכול איומים מעין אלו והתערבות זרה
איזו קארמה מוזרה זה החיים, כי נדמה שפתאום מישהו פתח ברז סמוי שמחזיר אלי אהבות ישנות, חוץ מזו שאני רוצה.
