הסקרים והמחקרים המדויקים בישראל. עדכונים שוטפים גם בטלגרם: https://teapaw.org/t.co/aom2Rj4o9d
Israel
Joined November 2019
- Tweets1.6K
- Following1
- Followers9.7K
- Likes663
Pinned Tweet
עולם המחקרים והקמפיינים של 2026 דורש סטנדרט אחר: מהיר יותר, טכנולוגי יותר, מדויק יותר. בלי תחושות בטן, בלי מניפולציות ובלי רעשי רקע.
בעידן שבו הכל זז מהר, מקבלי ההחלטות לא יכולים להרשות לעצמם לפעול באפלה. הם צריכים תמונת מצב חדה, אובייקטיבית ומדויקת - גם כשהיא לא עושה נעים בגב. בדיוק על הסטנדרט הזה בנינו את Direct Polls.
מהיום הראשון בחרנו להימדד במקום שבו אי אפשר להסתתר מאחורי פרשנויות: מבחן התוצאה.
מאז, הרחבנו משמעותית את הפעילות שלנו, בזירות הממשלתיות, המוניציפאליות, הפוליטיות ובשוק העסקי, עם יותר מ-350 שותפים לדרך, עשרות קמפיינים, אלפי מחקרים וסקרים, והיד עוד נטויה. במקביל, המשכנו לפתח ולשכלל את כלי המחקר, הניתוח והדאטה שלנו.
ערב השנה החדשה, אנחנו חושפים את האתר החדש של Direct Polls, עם הצצה לדרך שעברנו והיכולות שצברנו. זוהי דרך שנבנתה בעבודה קשה, בנחישות ובעצמאות מוחלטת, בלי קיצורי דרך ועם מחויבות אחת שלא השתנתה: להביא את הנתונים כפי שהם ולעמוד פעם אחר פעם במבחן הדיוק.
אנחנו ממשיכים לעשות את מה שעשינו מהיום הראשון: למדוד, לנתח, לדייק - ולתת למספרים לדבר. מוזמנים להכיר את Direct Polls קצת יותר. שנה טובה ❤️
direct-polls.com
אחדות או בחירות? והאם מערכה נוספת תשיג 61 לאחד מהצדדים?
הערב במהדורה המרכזית של i24NEWS, דיירקט פולס בסקר ראשון מאז המדגם המדויק בישראל.
@i24NEWS_HE
Direct Polls | דיירקט פולס retweeted
צוריאל שרון - הסוקר המדויק בישראל
@Tzuriel_Sharon @Direct_Polls
Direct Polls | דיירקט פולס retweeted
לפעמים, גם האמת היא אופציה.
נתחיל מהסוף: דיירקט פולס קיבעה הבוקר את מעמדה במבחן האש הכי אכזרי שיש - כחברת המחקרים והסקרים המדויקת בישראל!
כשמרימים את הראש מהאקסלים, צריך להודות, יש רגעים בחייו של סוקר בהם המספרים הם הרבה יותר מנתונים. הם הופכים למבחן חיים. מבחן של מקצועיות, הבנה, שיטה, שיקול דעת, ניסיון, טכנולוגיה, וגם של אומץ: היכולת לעמוד מאחורי מה שאתה רואה במספרים, מול כל האחרים מכל הקצוות, מקצוענים ומנוסים, שטוענים בתוקף משהו אחר.
מערכת הבחירות הזאת הייתה עבורי מבחן אישי ראשון בתצורה החדשה של דיירקט פולס.
ניגשתי למערכת הבחירות הזו בחרדת קודש ועם המון צניעות. לא כביטוי מן השפה ולחוץ, אלא מתוך הבנה עמוקה של גודל האחריות והמחויבות ללקוחות ולערוץ שהאמין בי מהרגע הראשון, בהחלטה שלא הייתה מובנית מאליה. מאחורי כל מספר שפרסמנו, עמדה ההתחייבות לעשות את העבודה המקצועית ביותר שאנחנו יודעים עבור הצופים והלקוחות, גם כשהתוצאה אינה נוחה, גם כשהיא מפתיעה, ובעיקר כשהיא שונה מזו של כולם - בודדים בזירה.
בשבועות שקדמו לבחירות מצאנו את עצמנו פעם אחר פעם במקום הזה. הנתונים שלנו הציגו תמונה שונה מזו שהשתקפה בערוצי התקשורת האחרים, כשלפעמים הפערים היו אפילו גדולים מאוד. ככל שהתקרב יום הבחירות, גם תשומת הלב אלינו גברה. היו שאלות, היו ספקות, הייתה ביקורת. זה טבעי, ואפילו חשוב. סקרים צריכים לעמוד לביקורת. כן, גם סוקרים.
אבל ביקורת ולחץ אינם סיבה לשנות ממצא מקצועי. לאורך כל הדרך חזרנו ובדקנו את עצמנו. את הנתונים, את ההנחות, את המודלים, את השיטות. לא חיפשנו את האמצע או את הדרך להתקרב לתוצאות של אחרים, אלא דרך לוודא שאנחנו נאמנים ככל הניתן למציאות הדינמית. יש הבדל גדול בין השניים. וכשאתה משוכנע שהעבודה נעשתה נכון, האחריות שלך היא לפרסם את הדברים כהווייתם, גם אם באותו רגע אתה היחיד שאומר זאת.
בשנה האחרונה השקענו סכומי עתק בשדרוג המערכות הטכנולוגיות שלנו לקראת הבחירות ובכלל, מערכות שהן כיום המילה האחרונה בתחום המחקרים והסקרים.
עבדנו בבחירות הללו עם לקוחות משני צידי המפה הפוליטית, ומול כמעט כל ראשי המפלגות בישראל. לא מעטים מהם בחנו אותנו, ניסו לעיתים לשכנע שאנחנו טועים, אבל עמדנו על התפיסה המקצועית שלנו בגאון, וברוך השם הבוקר כולם כבר יודעים שהיינו הכי נאמנים לאמת.
אתמול, בשעה 22:00 בלילה, הגיע רגע האמת הראשון: מדגם דיירקט פולס ששודר ב-i24NEWS הציג תמונה שונה משמעותית מזו שהציגו כל המדגמים האחרים, ללא יוצא מן הכלל, ובעיקר תמונה שעמדה במבחן המרכזי של מערכת הבחירות: יחסי הכוחות בין הגושים.
הודענו מראש לקברניטי הערוץ שאנחנו לא מתכוונים לעדכן את המדגם לאורך הלילה למטה או למעלה. הלכנו עם האמת שאנחנו רואים עד הסוף כבר מהרגע הראשון.
ככל שהתקדם הלילה והחלו להצטבר תוצאות האמת, התמונה התבהרה. הנתונים החלקיים הצביעו על התאמה מרשימה בין המדגם שלנו לבין המציאות בקלפיות, הן במספר המנדטים של הליכוד והן בחלוקה הגושית.
הספירה עוד נמשכת, והתמונה עשויה להשתנות - אם כי לא באופן דרמטי. כבר עכשיו אפשר לראות עד כמה משמעותית הייתה היכולת לזהות את המגמה הזאת בזמן אמת.
עבורי, זה הרבה מעבר לשאלה מי צדק ומי טעה. זהו אישור לחשיבותה של עצמאות מקצועית. קל יותר להיות חלק מקונצנזוס, או לחילופין מתיבות תהודה. כשהמספרים שלך דומים לצד כזה או אחר, אתה חשוף פחות לביקורת. כשהם שונים, כל טעות עלולה להפוך לכותרת. דווקא משום כך, לאף סוקר אסור לתת לרעשים שמסביב להשפיע על הנתונים שלו. הציבור אינו זקוק לעוד מי שיאמר את מה שכבר נאמר. הוא זקוק למי שיציג בפניו את התמונה המדויקת ביותר שהוא מסוגל להפיק.
אני גאה מאוד בצוות של דיירקט פולס - באביב, בלי, בפנחס, ביקיר ובצוותים נוספים ורבים במעטפת. האנשים המדהימים, המוכשרים והחרוצים האלה, עבדו איתי כתף אל כתף במשך חודשים ארוכים מאוד, בדקו כל פרט, לא ויתרו על אף שאלה ועל אף דרישה, אבל בעיקר ידעו להישאר נאמנים לדרך - גם ברגעים שבהם היה הרבה יותר נוח לפקפק בה.
תודה מיוחדת נתונה לקברניטי ועובדי ערוץ i24NEWS שהמשיכו לתת לי את הגיבוי והתמיכה לאורך כל השנה האחרונה, דווקא ולמרות שהיינו בודדים מול כולם.
ומילה אחרונה לעמיתיי הסוקרים: אני בטוח שעבדתם קשה ובנסיבות משתנות. אתם מביאים איתכם ניסיון מקצועי, ואני רחוק מלזלזל בכם דווקא בבוקר הזה ועל אף ניסיונות של גורמים בעלי עניין לגרור לשם. חבל על המאמץ, לא יקרה.
מכאן, דיירקט פולס שועטת בכל הכוח: בצניעות, ברצינות, ובעיקר במקצועיות.
-צוריאל שרון-
(קרדיט צילום: דני זרנגר)
Direct Polls | דיירקט פולס retweeted
תוצאות דרמטיות במדגם i24NEWS ודיירקט פולס: וינטר לא עובר את אחוז החסימה, 55 מנדטים לקואליציה | @Tzuriel_Sharon @Direct_Polls
מפלס האשליות: איך פסילת אבו שחאדה עשויה להשפיע על הרחוב הערבי?
סוגיית השפעת פסילת יו"ר בל"ד, סמי אבו שחאדה, מלהתמודד לכנסת היא אחד האתגרים המשמעותיים שניצבים כעת במערכת - גם בפני הסוקרים וגם בפני המפלגות הערביות שצריכות להתמודד עם משמעויות הפסילה.
כשמנתחים את ההתנהגות האלקטורלית בחברה הערבית בישראל, קל מאוד ליפול למלכודת הפרשנות הרגשית. הפרשנים באולפנים אוהבים לדבר במונחים של "זעם" ו"תגובת נגד", אלא שהנתונים וההיסטוריה המספרית של העשור האחרון מלמדים אותנו הפוך לחלוטין.
בניגוד למקובל לחשוב, הבוחר הערבי בדרך כלל איננו פועל מתוך אימפולס רגשי, אלא מתוך ראייה ריאליסטית ואסטרטגית. אחוזי ההצבעה במגזר הערבי אינם עולים או יורדים כתוצאה מעוצמת הכעס, אלא כתוצאה ישירה של התקווה לניצחון. ככל שהבוחר הערבי מאמין שיש לו סיכוי אמיתי להשפיע על תמונת השלטון, כך יש סיכוי גבוה יותר להביא אותו לקלפי.
שיא ההשתתפות (בחירות 2020, מועד ג') נרשם כאשר הרשימה המשותפת הגיעה לשיא של 15 מנדטים, כשאחוזי ההצבעה במגזר חצו את רף ה-63%. זה לא קרה בגלל קמפיין רגשי, אלא בגלל שהציבור הערבי זיהה תיקו פוליטי ממושך ומצב שבו הקול שלו שעשוי להכריע את הכף.
ומנגד, השפל הפוליטי (בחירות 2021, מועד ד') התרחש כאשר הרשימה המשותפת התפרקה והתחושה הכללית בחברה הערבית הייתה של ייאוש פוליטי וחוסר יכולת להשפיע. אחוזי ההצבעה במגזר הערבי צנחו אז לאזור ה-44% בלבד.
כשאנחנו בוחנים את תמונת המצב הנוכחית, בה גוש המרכז שמאל מפגין ירידה בסקרים, ובמקביל נפסל יו"ר אחת המפלגות הערביות מלרוץ לכנסת, התרחיש הסביר אינו הצבעת זעם, אלא דווקא אולי להיפך: גל של ייאוש ואדישות. פסילת מנהיג בולט, בשילוב הראייה המפוכחת של יחסי הכוחות במפה הפוליטית, משדרת לבוחר הערבי מסר קטלני מבחינת שיעורי ההשתתפות: אין לנו באמת אפשרות לשנות את המערכת.
כדי להבין את האירוע עוד יותר, צריך לפרק את החלוקה הפנים מגזרית בחברה הערבית:
1. הזרם הלאומני - אקטיביסטי (בסיס הבית של בל"ד): אובדן אלמנט הריצה של אבו שחאדה פוגע ישירות בגרעין הקשה של הזרם הזה. בניגוד לתזה האומרת שהנרדפות תביא אותם להצביע בהמוניהם למפלגות ערביות אחרות, סביר יותר להניח שחלק נרחב מהציבור זה נוטה במצבים אלו לדה-לגיטימציה של עצם ההליך הדמוקרטי הישראלי, "אם פוסלים את נציגנו, אין לנו מה לחפש בקלפי". התוצאה כמעט ברורה: ישיבה בבית.
2. הזרם הפרגמטי - אזרחי (בסיס התמיכה של רע"מ): רע"מ של מנסור עבאס ביססה גישה שטוענת: "עזבו אידיאולוגיה לאומית, בואו נביא הישגים אזרחיים". אולם, הגישה הזו עובדת רק כשרע"מ נתפסת כלשון המאזניים או כחלק מקואליציה פוטנציאלית. כשגוש השינוי נחלש והאפשרות להקים ממשלה בלעדי נתניהו נראית רחוקה, גם הפיתוי של הזרם הפרגמטי מאבד מזוהרו.
3. הזרם המסורתי - ממסדי (חד"ש-תע"ל): נשאר תקוע בתווך. ללא הבאזז הלאומי שבל"ד מייצרת מחד, וללא התקווה האזרחית - קואליציונית של רע"מ מאידך.
בשורה התחתונה, בעוד שבפוליטיקה הישראלית יש נטייה להשליך את דפוסי ההתנהגות של המגזר היהודי על המגזר הערבי, כאשר בציבור היהודי תחושת נרדפות או כעס משמשים לעיתים תכופות כמנוע להמרצת בוחרים, בציבור הערבי התקווה וההיתכנות הן המנוע העיקרי להנעת הבוחרים.
לכן, סביר יותר להניח כי פסילת אבו שחאדה, לצד המגמה הכללית במפת המנדטים, לא תייצר "אינתיפאדה אלקטורלית", אלא עשויה להביא עמה שקט אדישות ואחוזי הצבעה נמוכים שמשרתים את מחנה הימין.
כל זה כמובן דיון תיאורטי. ברגע האמת, ובקמפיין טוב שיעניק תקווה, המגזר הערבי עשוי להפתיע עם אחוזי הצבעה שאולי יהיו אלה שיכריעו את הבחירות.
Direct Polls | דיירקט פולס retweeted
לראשונה מזה חודשים: שוויון בין הגושים בסקר i24NEWS - והשפעות החיבור בין וינטר לסמוטריץ' | הנתונים המלאים
@Tzuriel_Sharon @Direct_Polls @NadavElimelech #המהדורההמרכזית עם @MiriMichaeli
Direct Polls | דיירקט פולס retweeted
סקר מנדטים דרמטי של i24NEWS באמצעות מכון "דיירקט פולס": וינטר מטלטל את גוש הימין, וממי הוא לוקח מנדטים? | @NadavElimelech עם הנתונים המלאים
@Tzuriel_Sharon
@Direct_Polls
#המהדורההמרכזית עם @MiriMichaeli
Direct Polls | דיירקט פולס retweeted
מאחורי הטלטלה בימין: הליכוד מדמם לווינטר מנדטים, מרסק את הגוש השלישי | @Tzuriel_Sharon @Direct_Polls
#המהדורההמרכזית עם @MiriMichaeli
סקר המנדטים של i24NEWS באמצעות דיירקט פולס הערב, יחד עם הפרשנות בהרחבה:
- הליכוד 29, ישר 21, הדמוקרטים 10, ביחד 9, ש"ס 9, ישראל ביתנו 9, יהדות התורה 8, עוצמה יהודית 8, המשותפת עם בל"ד 7, הציונות הדתית 5, רע"מ 5. (איחוד גנץ ושמחי, איחוד טרופר והנדל, הכלכלית וזהות לא עוברים את אחוז החסימה).
- איזנקוט ונתניהו כמעט ראש בראש בהתאמה לראשות הממשלה, עם 45% לנתניהו מול 44% לאיזנקוט. בנט על 37% התאמה בלבד כשהוא עומד מול נתניהו (47%).
- ברמת הגושים, גוש הקואליציה עולה במנדט אחד ביחס לסקר האחרון שלנו ל-59 מנדטים, גוש האופוזיציה יחד עם המפלגות הערביות יורד במנדט ועומד על 61 מנדטים.
-----
אשליה במרכז: הרבה תשומת לב על מעט כוח אלקטורלי // צוריאל שרון, מנכ"ל דיירקט פולס
בחודשים האחרונים המרכז הפוליטי הפך לאחת הזירות המדוברות ביותר במערכת הבחירות. מפלגות חדשות מוקמות, מועמדים חדשים נכנסים לתמונה, ונוצרת תחושה כי מי שיצליח למשוך אליו את מצביעי המרכז יחזיק במפתח להרכבת הממשלה הבאה. אבל הנתונים, מה לעשות, מספרים סיפור מורכב יותר.
לפי סקר דיירקט פולס, מאגר המתלבטים שנמצא כיום במרכז הפוליטי עומד על כ-7 עד 8 מנדטים בלבד. זהו מספר שאי אפשר להתעלם ממנו, אבל הוא קטן משמעותית מהאופן שבו הוא מוצג לעיתים בשיח הציבורי.
הסיבה לכך היא שלא מדובר בקבוצה פוליטית אחת. בתוך המאגר הזה נמצאים מצביעים שהגיעו ממקומות שונים לחלוטין, עם חששות שונים ולעיתים אפילו מנוגדים.
מצביעים שמגיעים מהימין הרך רוצים לדעת שהקול שלהם לא יוביל בסופו של דבר לשותפות עם מחנה השמאל והמפלגות הערביות. מנגד, מצביעים מהמרכז-שמאל רוצים לדעת שהקול שלהם לא ישמש אוטומטית להמשך כהונת נתניהו בממשלה "צרה פלוס", בשותפות המפלגות החרדיות.
השאלה שמעסיקה רבים מהם אינה רק "מי מייצג אותי?", אלא גם "מה יקרה עם הקול שלי אחרי הבחירות?"
לכך מצטרפת בעיה נוספת: מרבית השחקנים שמנסים לבנות היום כוח פוליטי במרכז אינם חדשים. כולם מגיעים עם היסטוריה פוליטית, עם זהות מחנאית ועם מטענים מהעבר. כל אחד מהם מצליח לעורר תקווה אצל חלק מהציבור, אבל גם חשד לא קטן אצל החלק האחר.
עבור מצביעי ימין, חלק מהמועמדים נתפסים כקרובים מדי למחנה השני, ועבור מצביעי המרכז-שמאל, חלקם נתפסים כמי שעלולים להתפשר יותר מידי עם נתניהו והשותפות הטבעיות שלו. לכן, כאשר עולה רעיון של חיבור בין המחנות, רבים מהמצביעים אינם רואים בכך בהכרח יתרון, אלא חוששים שהצד השני יקבל השפעה גדולה מדי.
זו הסיבה שמפלגות האמצע מתקשות כיום להתרומם. האתגר שלהן אינו רק להביא מסר נכון או קמפיין מוצלח, אלא לשכנע ציבור מפוצל שהן מסוגלות להגן על האינטרסים שלו גם ביום שאחרי הבחירות. המרכז הפוליטי בישראל קיים, אבל הדרך להפוך אותו לכוח משמעותי עוברת קודם כל דרך בניית אמון.
אם חלקם לא יקבלו החלטות קשות, יירדו מהעץ ויבצעו חיבורים אסטרטגיים ריאליים, הם יגלו ביום הבחירות כי לא רק שהם לא הכריעו את המערכה - הם פשוט נשארו בחוץ.
הקואליציה ונתניהו משלמים על בליץ משולש חוקי הגיוס השבוע, ועדיין בסבירות גבוהה - מפת המנדטים תיראה אחרת ככל שנתקרב למועד הבחירות.
הפרשנות המלאה על תמונת המצב הנוכחית >>>
כרטיס צהוב בוהק בחצי הגמר // צוריאל שרון, מנכ"ל דיירקט פולס
במונדיאל, כמו בפוליטיקה, יש כלל: אתה יכול לקרטע בשלב הבתים, לעבור בקושי את שמינית הגמר, אבל ברגע שהגעת למאני טיים של חצי הגמר, כל טעות טקטית עלולה להיות שריקת הסיום לעונה שלמה. ולא פחות חשוב: ברגע שאתה מאבד את הקהל הביתי שלך באיצטדיון, הגביע כבר לא יחזור הביתה.
נתוני הסקר הטרי שלנו בדיירקט פולס מראים שהימין לא סתם בפיגור: הימין נתקע בשלב חצי הגמר ומסרב לעלות למחצית השנייה. גוש הימין צונח שוב ל-58 מנדטים, הליכוד נחלש שוב ל-28 מנדטים, ומנגד גדי איזנקוט חוגג על המגרש ומטפס ל-22 מנדטים היישר אל קו הגמר.
איזנקוט לא רק חובט בימין, אלא גם משאיר הרחק מאחור את בנט ולפיד שתקועים שבוע נוסף עם תוצאה חד ספרתית של 9 מנדטים בלבד, בדרך למה שנראה כירידה מהדשא בכל הקשור למירוץ לראשות הממשלה.
אבל זה לא הכל: גם במבחן ההתאמה לראשות הממשלה, גדי איזנקוט עוקף, אולי לראשונה, את בנימין נתניהו, עם 47% התאמה לאיזנקוט אל מול 44% לנתניהו. זהו נתון בעייתי מאוד לנתניהו, בלשון המעטה, שמהווה אינדיקציה למצבו הנוכחי.
בשלבי הנוקאאוט של המונדיאל, הלחץ מכריע. הסיפור כאן הוא לא "הסברה רעה", אלא החלטות שלא עוברות מסך אצל האוהדים השרופים ביותר. בסקרי העומק שלנו אנחנו מזהים את הפיק ברגליים: משולש חוקי הגיוס - חוק המעצרים, חוק יסוד: לימוד תורה וחוק הארכת השירות לסדיר. אלו חוקים שבקרב בוחרי הימין עצמם, מקבלים שיעורי תמיכה נמוכים של כ-50% בלבד. על נתניהו נכפה לבעוט שלושה פנדלים גרועים, שהפכו לגולים עצמיים.
בינתיים, בצד השני, גדי איזנקוט מסתמן כחלוץ המרכזי שמפרק, נכון לעכשיו, את קו ההגנה של הימין בדרך לתואר השחקן המצטיין.
בליכוד מנסים להפעיל את טקטיקת ה"בונקר" המוכרת: לסמן את איזנקוט כאיש שמאל, לנסות "לשבור לו את הרגליים" תקשורתית ולקוות שהקהל בבית יקנה את זה. אלא ששיטת ה"בונקר" במקרה הזה מתגלה כהגנה חדירה במיוחד. הנתונים מראים שהתיוג הזה לא ממש תופס נכון לעכשיו ופשוט לא עוצר את ההתקפה.
איזנקוט, בשקט ובקור רוח, ממשיך לקחת מנדטים ישירות מהימין הרך והמרכז-ימין. הוא לא צריך לעשות דריבלים מסובכים או לצלול ברחבה. הוא פשוט עומד במקום הנכון ברחבת ה-16, ומנצל את ההגנה החדירה של הליכוד שעסוקה כרגע בלהכשיל את עצמה.
אתה לא יכול לזכות בגביע העולם כשאתה משחק בעשרה שחקנים ובלי שוער. חוקי הגיוס הנוכחיים הם לא סתם אירוע פוליטי: הם כרטיס צהוב בוהק שמוריד את הגוש כולו מתחת לקו האדום של ה-60, הרחק מהאפשרות להניף את הגביע.
אם בליכוד לא יפנימו שהקהל דורש חילוף טקטי מיידי בנושא הגיוס ושינוי מוחלט של שיטת המשחק, הם יגלו מהר מאוד שהם עלולים להיות מודחים מהטורניר בשלב המוקדמות. או שהישועה תבוא מכיוון לא צפוי, מי יודע. נכון לעכשיו, הימין בועט גולים עצמיים.
סקר המנדטים המדויק של i24NEWS באמצעות דיירקט פולס, הערב:
- הליכוד 29, ישר 21, הדמוקרטים 10, ביחד 9, ישראל ביתנו 9, ש"ס 9, עוצמה יהודית 8, יהדות התורה 8, המשותפת עם בל"ד 7, רע"מ 5, הציונות הדתית 5, (איחוד גנץ ושמחי, איחוד טרופר והנדל, הכלכלית וזהות לא עוברים את אחוז החסימה).
- בנט יורד לראשונה לנתון חד ספרתי, איזנקוט עולה בשני מנדטים, הדמוקרטים עוקפים לראשונה את בנט, והאיחודים המדוברים במרכז המפה הפוליטית לא עוברים את אחוז החסימה.
- מפת הגושים הנוכחית: גוש הקואליציה עולה במנדט אחד ל-59 מנדטים, גוש האופוזיציה יחד עם המפלגות הערביות עומד על 61 מנדטים.
הפרשנות:
קפיצת באנג'י בלי חבל קשור // צוריאל שרון, מנכ"ל דיירקט פולס:
בפוליטיקה הישראלית יש כלל: כשאתה מנסה לקרוץ לכולם, בסוף אף אחד לא נשאר להחזיר לך מבט. תשאלו את נפתלי בנט, שרושם בסקר הנוכחי שלנו לא סתם ירידה, אלא מפולת תלולה בשידור חי: מפלגת "ביחד" בראשותו צונחת רשמית למספר חד-ספרתי של 9 מנדטים בלבד.
כדי להבין את גודל האירוע, צריך להסתכל על משמעות המספרים: הפער בין תשעת המנדטים של בנט-לפיד לבין מפלגת "ישר" של איזנקוט (21 מנדטים) הוא כבר יותר מפי שניים.
אבל הפער הגדל והולך בין איזנקוט לבנט הוא לא הצרה היחידה של "ביחד". בנט מוצא את עצמו כיום בספסל האחורי של הגוש, כמפלגה השלישית בגודלה במרכז-שמאל, מתחת ליאיר גולן, כשהוא חולק את המשבצת הזו בדיוק עם אביגדור ליברמן (9 מנדטים).
מצבו של בנט נראה כמו מישהו שקפץ קפיצת באנג'י מגשר גבוה, רק שכח לבדוק אם החבל קשור אליו לרגליים. המומנטום שלו שלילי לחלוטין, הוא בנפילה חופשית, וכשכדור השלג הזה מתחיל להתגלגל במדרון - אין שום רשת ביטחון שתעצור את המפגש הכואב עם הקרקע. הניסיון להגיע מהימין ולהפוך למנהיג בגוש המרכז-שמאל חוטף מכה קשה במפגש עם קרקע המציאות.
בינתיים, בגוש הימין יש סימנים קלים של התייצבות. עדיין אין רוב לגוש, אבל הליכוד שומר על 29 מנדטים והגוש עולה במנדט אחד ל-59, יותר מהשבועיים האחרונים, אבל עדיין הרבה פחות מהרוב שהיה לגוש בשנתיים האחרונות.
האתגר הגדול של הימין, כפי שאנו רואים בסקרי העומק, הוא הדכדוך: עשרות אלפי ימניים במספרים לא מבוטלים בכלל עדיין "יושבים על הגדר" וממאנים להביע תמיכה. תחושת הדכדוך והאכזבה בקרב מצביעי הימין, לרבות חלקים ניכרים בבייס של ש"ס, היא כרגע האויב מספר 1 של שניים: אריה דרעי ובנימין נתניהו. הימין יידרש לסידור שורות לא קטן - ובהחלט טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין הזה.
נתון חשוב נוסף בסקר, הוא מצבם של אוסף החיבורים הפוליטיים החדשים במרכז המפה הפוליטית. אף אחד מהם לא עובר את אחוז החסימה, אבל כמה מהם מקבלים נתון בסיס יפה של יותר מ-1.5%, נתון שבחיבורים מסוימים יכול לחבר את הגרוש ללירה ולעבור אחוז חסימה. אין שם ים של מנדטים, כפי שהשיח סביבם עשוי להטעות, אבל אלו בדיוק המנדטים שעשויים להכריע את הרכב הממשלה הבאה. גם במרכז המפה טרם נאמרה המילה האחרונה. שימו עין.
@i24NEWS_HE
הערב: דיירקט פולס עם דרמה גדולה בגוש המרכז-שמאל.
וזה לא הסוף: כל המספרים של המצטרפים החדשים לבריכה הצפופה מאוד במרכז המפה הפוליטית.
19:00 | ערוץ 15 בשלט | @i24NEWS_HE
סקר המנדטים המדויק של i24NEWS באמצעות דיירקט פולס, הערב:
- הליכוד 29, ישר 19, ביחד 11, הדמוקרטים 11, ישראל ביתנו 9, ש"ס 9, עוצמה יהודית 8, יהדות התורה 8, המשותפת עם בל"ד 7, רע"מ 5, הציונות הדתית 4, (כחול לבן, המילואימניקים, הכלכלית וזהות לא עוברות את אחוז החסימה).
- הליכוד מתחזק בשני מנדטים, איזנקוט נחלש במנדט אחד, הדמוקרטים משתווים לראשונה בנט ושניהם עומדים כרגע על 11 מנדטים.
- מפת הגושים הנוכחית: גוש הקואליציה עולה במנדט אחד ל-58 מנדטים, גוש האופוזיציה יחד עם המפלגות הערביות עומדים 62 מנדטים.
הפרשנות:
הנתון שמטלטל את הימין: ממשלה רחבה היא כבר לא רק סיסמה // צוריאל שרון, מנכ"ל דיירקט פולס:
הצהרתו האחרונה של ראש הממשלה בעניין ממשלה רחבה החזירה באחת את שיח ה"ביחד" למרכז סדר היום הציבורי. פוליטיקאים מיהרו להגיב, הפרשנים באולפנים התחילו להרכיב קואליציות חלופיות, ואנחנו בדיירקט פולס יצאנו לבדוק מה הציבור הישראלי באמת חושב על המהלך הזה.
הנתון הראשון, על פניו, נראה כמו בשורה מעודדת לחובבי הקונצנזוס: 50% מהציבור תומכים בהקמת ממשלה רחבה ככל הניתן. כשצוללים פנימה, מגלים שהרצון הזה לא שייך רק לצד אחד של המפה הפוליטית. התמיכה הזו מתחלקת בצורה מאוזנת יחסית: 57% מתומכי הממשלה הרחבה מגיעים מגוש הקואליציה, ו-43% מגיעים מגוש האופוזיציה.
לכאורה, יש כאן תשתית ציבורית מוצקה. אלא שהתמונה האופטימית הזו נוטה להתנפץ ברגע שבו עוברים מסיסמאות כלליות למציאות פוליטית ואישית. כששאלנו האם במסגרת אותה ממשלה הישראלים יהיו מוכנים לקבל את ראש המחנה השני בכיסא ראש הממשלה, התשובות התהפכו: בקרב מצביעי האופוזיציה 83% מסרבים לקבל את נתניהו, ובקרב מצביעי הימין - 70% מסרבים לקבל את גדי אייזנקוט. המסקנה המיידית הייתה שהציבור רוצה אחדות, לכאורה, אבל בתנאים שלו ומבלי לשלם את המחיר הפוליטי.
אבל אז הגיע הנתון הבא, וטרף שוב את הקלפים: כששאלנו את הציבור שאלה ישירה "האם תצביעו למפלגה שתתחייב להצטרף אך ורק לממשלה לאומית רחבה?", גילינו נתון דרמטי שצריך להדיר שינה מעיניו של כל אסטרטג פוליטי, בדגש על הצד הימני של המפה:
25% ממצביעי הקואליציה מצהירים כי התחייבות כזו תהווה עבורם שיקול מכריע בעד ההצבעה למפלגה. בקרב מצביעי האופוזיציה לעומת זאת, רק 14% רואים בכך שיקול מכריע בעד, כאשר בקרב כלל המדגם, מדובר בנתון משמעותי של 20% מהציבור.
המספרים האלה הופכים את הקערה על פיה. בעוד שבאופוזיציה הציבור פחות מתלהב מכבילת הידיים מראש לממשלה רחבה, בגוש הקואליציה ישנו פלח עצום של רבע מהמצביעים שמחפש אקטיבית את האופציה הזו, בדגש על דיחקת חלק מהמפלגות החרדיות החוצה.
זהו כבר לא שיח תיאורטי על "מחירים" או פנטזיות באולפנים. רבע ממצביעי הקואליציה אומרים לנו בקול רם: אם תקום מפלגה שתניף את דגל הממשלה הרחבה כדרישת סף, אנחנו נשקול ברצינות להעביר אליה את הקול שלנו.
מדובר בפוטנציאל אלקטורלי אדיר, שיוצר הזדמנות פוליטית חדשה לחלוטין, ומנגד - מציב תמרור אזהרה בוהק בפני המפלגות הקיימות בגוש הלאומי. הציבור אמנם מתקשה לעכל את מנהיגי המחנה השני בראשות הממשלה, אבל הרעב הציבורי ליציבות ולאחדות חזק מספיק כדי לתרגם את עצמו בקלפי למנדטים שישנו אולי את פני המערכת הפוליטית.
47% מתומכי הקואליציה רוצים לראות את עופר וינטר בראשות מפלגת ימין חדשה, פי 2.5 מהמספרים אותם מקבל גלעד ארדן בסקר שלנו.
על היתרונות והחסרונות של שני השחקנים הכי מדוברים בימין בשבועות האחרונים >>>
@i24NEWS_HE @rothdanielle
הערב, מוזמנים.
הנתונים המלאים גם מכאן מיד לאחר השבת >>>
@i24NEWS_HE @rothdanielle
הפרשנות המלאה על כל הנתונים המרתקים שלנו מהערב. צפו >>>
@i24NEWS_HE
סקר המנדטים הטרי של i24NEWS באמצעות דיירקט פולס, הערב:
- הליכוד 27, ישר 20, ביחד 11, ישראל ביתנו 10, הדמוקרטים 10, ש"ס 9, עוצמה יהודית 8, יהדות התורה 8, המשותפת עם בל"ד 7, רע"מ 5, הציונות הדתית 5, (כחול לבן, המילואימניקים, הכלכלית וזהות לא עוברות את אחוז החסימה).
- מפת הגושים הנוכחית: גוש הקואליציה - 57 מנדטים, גוש האופוזיציה והמפלגות הערביות - 63 מנדטים.
- גם איזנקוט וגם ליברמן מעדכנים לראשונה קידומת כל אחד. בנט במרחק של מנדט אחד בלבד מהדמוקרטים וליברמן.
- רשימת ימין חדשה בראשות בנימין נתניהו מניבה 24 מנדטים ומרסקת את הליכוד ללא נתניהו ל-7 מנדטים בלבד.
הפרשנות:
יושבים על הגדר - רגל פה רגל שם // צוריאל שרון, מנכ"ל דיירקט פולס.
הסקר השבוע הוא יותר מסתם עוד גרף מנדטים שבועי. הוא נורת אזהרה בוהקת בצבע אדום בוהק, כזו שמסתובבת על גג הקואליציה ומשמיעה צפצוף מטריד במיוחד.
נורת האזהרה מורכבת בעיקר מהעקביות הרציפה במשך שבועות, בהן גוש הקואליציה רושם המשך עקבי של מגמת הצניחה, ומגיע לכדי 57 מנדטים בלבד. מדובר באחד הנתונים החלשים ביותר שראינו בשנים האחרונות, והוא כאמור עקבי ורצוף, מה שמוכיח כי אין המדובר בירידה זמנית אלא בנתון שמשקף בעיה גדולה לימין.
אז מה קרה השבוע? הרי הגושים לא באמת זזים מטבעם בצורה קיצונית, ואין באמת נהירה המונית של מצביעי ליכוד מושבעים לחתימת נאמנות לאיזנקוט.
המגמה האמיתית, והיא המדאיגה ביותר עבור הימין, היא "הגדר". מצביעי הימין אורזים כרית, שמיכה, ועוברים לשבת על הגדר. הם לא מצביעים לשמאל, הם פשוט אומרים לנו: "בבחירות הקרובות, אנחנו נשארים בבית". שילוב קטלני של אכזבה ומחאה.
כשאנחנו מנתחים את הנתונים לעומק, אנחנו מגלים שתי סיבות מרכזיות לדימום המנדטים הזה:
1. אפקט הדמדומים הביטחוני: ישנה אכזבה מצטברת ומתמשכת מההישגים במערכה. הציבור הימני בפרט, רוצה הכרעה, אבל המציאות מול איראן ומול לבנון מייצרת תחושה של דריכה במקום. כשהימין מרגיש שהוא לא מקבל "מדיניות ימין" אמיתית בשטח - הוא מאבד את החשק להגיע לקלפי.
2. האש החרדית: התמונות של השבועות האחרונים מהמחאה החרדית, ובפרט השבוע, עשו נזק היקפי שלא ניתן זלזל בו. הנה הנתון המרתק מתוך הסקר שערכנו:
עמדת מצביעי הקואליציה כלפי הפגנות החרדים: 61% חושבים כי יש להכיל את ההפגנות, כפי שהכילו את מחאות הרפורמה, בעוד ש-35% ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לפזר את ההפגנות הללו בכוח.
תסתכלו טוב על ה-35% האלה. מדובר בלמעלה משליש ממצביעי הקואליציה, שמביטים במסכים, רואים את חסימות הכבישים והעימותים, ומרגישים כועסים. הנתון הזה מתורגם ישירות לאותה אכזבה מתמשכת, שמצטברת לאיום אסטרטגי ממשי על שלטון הימין.
החרדים משחקים באש ומפסידים את הגוש:
הדיבורים על כך שהחרדים "הם כבר לא חלק מגוש הימין" אולי נשמעים דרמטיים, אבל ברגע האמת שבו צריך להקים קואליציה או להפיל אותה - הם עדיין שם.
אבל, וזה אבל ענק, ההתנהגות שלהם ברחובות ובכנסת כבר משפיעה בצורה הרסנית על הקואליציה הנוכחית בסקרים. החרדים מתנהלים בתקופה האחרונה כאילו אין להם מה להפסיד. הם לא רק אומרים את זה - אלא גם מתנהגים באופן שגורם נזק ממשי לימין.
מסקנת השבוע ברורה: הבייס הימני לא עבר לשמאל, הוא פשוט איבד את החשק להצביע. אם הקואליציה לא תתעורר ותתחיל לספק קבלות ביטחוניות וסדר יום ציבורי ימני חיובי - הגדר הזו תהפוך להיות ארוכה וצפופה מאוד.
@i24NEWS_HE