Medical & Radiation Oncology, MD
Israel
Joined February 2012
- Tweets54.9K
- Following910
- Followers4.1K
- Likes248K
Pinned Tweet
*המלצה על סרט תעודי - ״חיים יקרים מדי״ (2016)
הסרט מתאר את תחילת עידן האימותרפיה ״האונקולוגיה החדשה״ דרך עינייהם של שלושה מטופלים:
1.חיים ירמיהו בן 40, שחקן כדורגל ה״סילון״ מחולון.
מאובחן עם ממאירות ראש צוואר וכפי שקורא לאחת
מגיב בתחילה לטיפול הכימו-קריני, אלא שאז מחלתו
נשנת , חיים לא מוותר בזמן המאבק בסרטן מכיר את אהבת חיו אתי עימה הוא מתחתן.
אך למרות התקווה הגדולה מחלתו של חיים לא מגיבה לטיפול האימונתרפיה והוא נפטר בטרם לזכה לפגוש את הבת שהביא לעולם.
*לציין שרק השנה לאחר ניסיונות רבים שנכשלו נמצאה הדרך הנכונה לשלב את תשובת הקיטרודה בפרידימה הטיפולית בסרטני הראש צוואר, התברר שיש לתת את טיפול בקיטרודה, לפני ניתוח להסרת הגידול, ולאחר מכן כתוספת להקרנות וכימותרפיה.
מה שהוביל לכך שאצל מחצית מהחולים לא היתה חזרה של המחלה בזמן מומצע מעקב של 5 שנים.
ולא כמו אצל חיים התרופה ניתנה לאחר שהמחלה כבר התקדמה.
2.עדי לביא, בחורה צעירה בת 20 אשר סובלת ממאירת נדירה ממקור ארובת העין לאחר מספר ניתוחים וחזרות מחלה חוזרות
מחליטה בעזרת משפחה לגייס כסף לנסות את הטיפול בקיטרודה באופן פרטי, מחלתה של עדי מתייצבת, אך לא נעלמת לחלוטין
ובשלב מסויים כסף של המשפחה אוזל.
אך כאן יש סוף טוב,
לאחר מאבק בועדת חריגים של קופת חולים, לסוף הקופה נעטרת
ומסכימה לאשר לעדי את המשך הטיפול החיוני עבורה
3.ניקה זרצקי, בת 36 עולה מליטא אשר נאבקת במחלת הסרטן כבר 3 שנים מחליטה שאינה מסוגלת יותר לעמוד בטיפולים הכימותרפים ומחליטה לחפש פתרון אחר.
בזמן שיטוט בפייסבוק היא נתקלת במקרה בסיפור על קשישה בריטית אשר חולה באותו סוג סרטן שלה שמטופלת בקטירודה במסגרת מחקר, ניקה מחליטה לעשות את אותה הדבר
ומתחילה את הטיפול במסגרת מחקר שנערך בבית החולים שיבא
אך לאחרכשנה גופה של ניקה נכנע והיא הולכת לעולמה בגיל 37.
תחום האונקולוגיה עבר דרך ארוכה מאז שהסרט צולם
כל כך הרבה דברים השתנו, אבל הלב של המקצוע, התמודדת עם המחלת הסרטן והלקחים שאנו למדים מכך נותרים לעד.
מכל הסרטים התיעודים ולא תיעודים על מחלת הסרטן זהו הסרט האהוב עלי, כן, חד, לא מתנצל, משקף את המציאות המורכבת כהווייתה.
לסיכום: 🌟🌟🌟🌟🌟
צפיה מהנה!
איך מעצבים AI שיעבוד עבור הרופא?
מבלי לתזז בין מערכות ומתוך הקשבה לצרכים בשטח: כך בנו באגף טכנולוגיות, דיגיטל וחדשנות, בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים של משרד הבריאות, שכבת בינה מלאכותית שעובדת בשביל הקלינאים ומחזירה למטפלים זמן יקר עם המטופל
הדיונים סביב AI במערכת הבריאות מלווים בדרך כלל בהבטחות גדולות: אלגוריתמים שיזהו גידולים, מודלים שינבאו הידרדרות קלינית ומערכות אוטונומיות שינהלו את התיק הרפואי. אלא שרופאה היושבת במשמרת עמוסה במחלקה פנימית, מיילדת בחדר לידה או מטפל הפוגש מטופלים במרפאה לבריאות הנפש, פוגשים מציאות שונה לחלוטין. במציאות הזו, הטכנולוגיה הקיימת לא פעם מייצרת עומס חדש במקום להקל: עוד מערכת שצריך להתחבר אליה, עוד חלון קופץ שצריך לסגור ועשרות הקלקות מיותרות שמפרידות בין המטפל לבין עיניו של המטופל ולמיקוד בטיפול.
האתגר המרכזי העומד כיום בפני הצוות המטפל אינו מחסור במודלים אלגוריתמיים מתקדמים, אלא הקושי להפוך אותם לחלק טבעי ובלתי מורגש מזרימת העבודה של הקלינאים. כדי שפתרונות ה-AI באמת יעבדו עבורם ויקלו על העומס, נדרש לשנות את תפישת הפעולה ולוודא שהפתרונות "מבינים" את ההקשר (Context) ומשתלבים בצורה אקטיבית בזרימת העבודה שלה הקלינאים.
מתפישה נקודתית לסביבה דיגיטלית מחוברת
בשנים האחרונות ניתן להבחין בתופעה נרחבת בארגוני הבריאות: נסיונות נקודתיים להטמיע כלי AI או פתרונות דיגיטליים מבודדים במחלקות מסוימות. אלא שפתרונות אלה מייצרים איים של סביבות עבודה לא מתואמות, המכבידות על המטפל ודורשות ממשק נפרד לכל צורך.
חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות - רשת המאגדת 25 מרכזים רפואיים (כלליים, גריאטריים ובריאות הנפש) - מובילה אסטרטגיה רשתית המשנה לחלוטין תפישה זו: מעבר מפתרונות נקודתיים לבניית אקו-סיסטם דיגיטלי אחוד.
כצעד ראשון למימוש חזון זה פיתחה החטיבה פלטפורמות רוחביות המהוות את עמוד השדרה של הפעילות הדיגיטלית: אפליקציית "דפני" המספקת יכולות מתקדמות במכשירים הניידים של הצוות המטפל להנגשת מידע וניהול תהליכים (לצד התיק הקליני שמספק את התשתית לתיעוד הקליני ול-Flow הקליני במחלקות, במיון ובמרפאות); פלטפורמת "אפולו" המהווה מרכז שירות דיגיטלי למטופל ולבני משפחתו; ופלטפורמת Coview לשליטה ובקרה ניהולית עבור הנהלות המרכזים.
אלא שהטמעת הפתרונות הללו היא תחילתה של המהפכה. מתוך ההבנה כי היכולות הטכנולוגיות, פורצות דרך ככל שיהיו, הן רק חלק מהמענה השלם, האתגר כעת הוא לשלב אותם בצורה פשוטה בתוך סדר היום של הצוות הרפואי, כך שהם יהפכו לחלק בלתי נפרד מזרימת העבודה הטבעית.
סטנדרטיזציה רשתית של מערכות הליבה
היכולת לחבר את הרבדים הדיגיטליים השונים התאפשרה בזכות תהליך עומק ארוך שנים שהובילה החטיבה: יצירת סטנדרטיזציה רשתית של מערכות הליבה ב-25 המרכזים הרפואיים. החטיבה הטמיעה תשתית אחידה הכוללת את מערכת ATD לניהול אדמיניסטרטיבי, EMR לניהול תהליכים קליניים, LIMS לניהול מעבדות ומערכת ERP לניהול פיננסי ולוגיסטי אחיד ברשת.
מעל מערכות אלו הוקמו תשתיות נתונים מתקדמות המבוססות על סטנדרטים רפואיים בינלאומיים, ביניהם מיזם "כנרת" - הקמת תשתית נתונים מתקדמת בענן המבוססת על סטנדרט OMOP-CDM, המאפשרת מחקר קליני מבוסס דאטה ברמה רשתית, לאומית ובינלאומית. במקביל מוקמות כיום תשתיות נתונים מבוססות הסטנדרט הבינלאומי FHIR, לצרכים תפעוליים, העברת מידע בין-ארגונים, לעמידה בחוק ניוד מידע ולהטמעה מהירה יותר של פתרונות דיגיטליים מתקדמים.
התשתיות הללו, מעבר לתמיכה ביישום חוק ניוד מידע רפואי, נושאות פוטנציאל להשפעה תפעולית וכלכלית ארוכת טווח עבור המרכזים הרפואיים. השימוש בתשתית מרכזית המדברת ב"שפה אחת" מאפשר למרכזים לחסוך בעלויות פיתוח ותחזוקה כפולות, לייעל את ניצול המשאבים הארגוניים ולייצר תנאים להעלאת איכות הטיפול, שיפור הזמינות והרחבת היקף הפעילות הרפואית והתפעולית בצורה מבוקרת וחכמה.
מערכת AI בתיק הקליני "קמיליון" - רצף עבודה חלק
בעולם התיקים הרפואיים הבינלאומיים המובילים, כלי ה-AI משולבים כיום כחלק מובנה (Embedded) מתהליך העבודה של הקלינאי בתוך התיק הרפואי עצמו. אולם במציאות הישראלית, שבה מערכות התיק הקליני הקיים בשטח אינן תומכות בצורה מספקת בשילוב טבעי של יכולות AI מתקדמות, נדרשה חשיבה יצירתית.
כדי לגשר על פער זה, במקביל למהלך הלאומי לבחינת תיק קליני עתידי בישראל ומבלי לכפות על הרופאים שימוש במערכת נוספת, פיתח אגף טכנולוגיות, דיגיטל וחדשנות בחטיבה את ClinicAI - מעטפת חכמה ושכבה דיגיטלית עצמאית. המערכת פועלת מעל התיק הקליני הקיים (כדוגמת "קמיליון") ומשלימה את ה-Flow הקליני החסר על-בסיס תשתיות הנתונים שנבנו. המעטפת הזו לומדת את המשתמש, את שלבי הטיפול, מבינה את ההקשר, מפעילה תהליכים אוטומטיים ומגישה את היכולות האנליטיות ישירות אל נקודת המפגש של המטפל באופן רציף וטבעי, כחלק מתהליך העבודה.
ניר מקובר, מוביל מערך הטכנולוגיה, המידע והחדשנות, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות
ניר מקובר, מוביל מערך הטכנולוגיה, המידע והחדשנות במשרד הבריאות, מדגיש את הרוח שמאחורי התפישה והמימוש: "היכולת לייצר שכבה דיגיטלית חכמה מעל המערכות הקיימות נשענת על שני צירים מרכזיים: הקשבה לצרכים של הקלינאים בשטח והון אנושי ברמה הגבוהה ביותר. הגישה באגף היא לפעול בנחישות כדי להביא לצוותים המטפלים מענה טכנולוגי שפותר להם בעיות אמת ומקל עליהם ברצף העבודה."
הפיתוח של ClinicAI לא נולד במעבדה טכנולוגית, אלא מתוך תהליך עומק שכלל שולחנות עגולים, שיחות עם קלינאים מכלל המרכזים ומומחי חוויית משתמש (UI/UX). נקודת המוצא נשענה על תפישה ריאלית וכנה: אם כלי ה-AI דורש מהמטפל הקלקות נוספות או מעבר בין מסכים ברגע הקריטי, הוא יקשה על האימוץ. את התובנה הזו אפשר לראות בבירור דרך תרחישים יומיומיים בשטח.
ד"ר דן שטיינברג, סגן מנהל במרכז הרפואי בני ציון, שבחר להיות מרכז רפואי חלוץ שמאמץ את הפתרון, מתאר כיצד השינוי התפישתי של ClinicAI מתורגם לעבודה הקלינית. לדבריו, "אחת התלונות השכיחות ביותר של הצוותים הרפואיים היא שהם מבלים יותר זמן מול המסך. הצורך של הקלינאי הוא בסיוע שמשתלב ברצף הטיפולי באופן כמעט בלתי מורגש, בלי לייצר מטלות נוספות.
ד"ר דן שטיינברג, סגן מנהל במרכז הרפואי בני ציון,
"בחדר לידה למשל, העבודה מנוהלת תחת פרוטוקולים קפדניים ובלחץ זמן. ברגע שהמיילדת מעדכנת בתיק הקליני פתיחה מלאה של 10 ס"מ, המערכת מבינה מיד את ההקשר הקליני, היא מקפיצה לצוות המטפל רק את הפרמטרים החיוניים הקריטיים לרגע הזה ומפעילה אוטומטית שעון עצר הסופר לאחור 60 דקות בהתאם לפרוטוקול הרפואי. הצוות לא צריך לחפש את המידע או להפעיל טיימר ידני - המערכת חושבת יחד איתם, וזאת רק דוגמה אחת להמחשה".
פרופ' אוהד הוכמן, מנהל המרכז הרפואי בני ציון, מציג את הזווית הניהולית: "שחיקת הצוותים הרפואיים היא מהאתגרים הניהוליים הקשים ביותר של מערכת הבריאות כיום. כשרופאה או אחות מקדישים חלק ניכר מהמשמרת לתפעול מסכים ולהקלדת נתונים קליניים ואדמיניסטרטיביים, המערכת מפספסת את הליבה. כשהטכנולוגיה עובדת בשביל הקלינאי ומורידה ממנו את העומס המנטלי המיותר, אנחנו מקבלים צוות ממוקד יותר, בטוח יותר ובעל פניות גבוהה יותר לעשות את מה שהביא אותו למקצוע, לטפל באנשים".
התובנות שנאספו בביה"ח בני ציון מוכיחות שכאשר הטכנולוגיה נבנית סביב ה-Workflow של המטפל, נתמכת בתשתיות נתונים אחידות ומגובה באסטרטגיה רשתית, אחוז האימוץ בשטח ממריא.
סוכני מכתב השחרור
תרומה משמעותית נוספת מורגשת באחת המשימות שדורשת השקעת זמן לא מבוטלת במחלקה האשפוזית ובמיון והיא ניסוח מכתב השחרור. כתיבת מכתב שחרור דורשת מהקלינאי לאסוף באופן ידני מידע שנצבר לאורך זמן האשפוז ובמהלך הביקור במיון: תוצאות בדיקות דם, פענוחי דימות, המלצות ממומחים יועצים, מתן תרופות ועוד. מדובר בעבודה שוחקת הגוזלת זמן יקר.
ברגע שהמערכת מזהה שהמטפל נערך לשחרור המטופל, ClinicAI פועל אקטיבית ו"מגייס" את הסוכן המתאים למשימה. הסוכן אוסף אוטומטית את כלל הממצאים, מאיר את הנקודות הקליניות המרכזיות ומכין טיוטה של מכתב שחרור. הפתרון מספק לצד כל פיסקה הסברים מדויקים מאיזה מסמך, בדיקה או ייעוץ נלקח כל נתון. כך המטפל אינו נדרש לבנות את המסמך מאפס, אלא רק לסקור את הטיוטה, לבדוק את המקורות המוצגים ולאשר. בהתאם לצורך, מבצע המטפל גם התאמות ושינויים בנוסח הטיוטה ובתום התהליך מפיק את המסמך הרשמי.
"כדי להגיע לפתרון מיטבי בסיכומי השחרור, לא הכתבנו פתרון אחיד 'מלמעלה למטה', אלא אנחנו מובילים תהליך תכנון מעמיק ועבודה צמודה עם קלינאים מדיסציפלינות שונות", מסבירה פרופ' עדי קליין קרמר, מנהלת אגף הילדים במרכז הרפואי הלל יפה, שמובילה את היישום ברמה הרשתית.
פרופ' עדי קליין קרמר, מנהלת אגף הילדים במרכז הרפואי הלל יפה
"ישבנו בדיונים משותפים כדי למפות במדויק את תהליכי העבודה השונים ואת הצרכים הייחודיים", מתארת פרופ' קרמר. "החלק הקריטי בתכנון היה להגדיר את חלוקת התפקידים: איפה המערכת פועלת באופן אוטומטי ומזקקת את הנתונים, ואיפה נדרש השיקול הקליני האנושי. הפיצוח הזה, שבו ה-AI מייצר טיוטה סדורה בתוך שניות והרופא שומר על הסמכות והבקרה המקצועית, הוא שהופך את הפתרון לטבעי, מדויק ומקובל בשטח. הוא שומר על בטיחות הטיפול, מקצר צווארי בקבוק בשחרור ומפנה לרופא זמן יקר לתקשורת בגובה העיניים עם המטופלים ובני משפחותיהם".
סיכום מפגשים בבריאות הנפש
בעולם בריאות הנפש, השינוי נוגע בליבת הקשר הטיפולי. במפגש נפשי, הנוכחות והקשב של המטפל הם הכלי הטיפולי המרכזי. לאור החשיבות, הוטמע סוכן סיכומי מפגשים אשר זמין לקלינאים כחלק מקבלת המטופל ומסכם את השיחה ברקע. היכולת הזו מאפשרת למטפל להניח בצד את העט, המקלדת והמסך ולהקדיש את מלוא המיקוד, המבט והאמפתיה למטופל. בתום הטיפול, המטפל מקבל טיוטת סיכום עם עיקרי הדברים שעלו בשיחה, מטייב אותה בהתאם לצורך ומפיק סיכום רשמי דרך התיק הקליני.
"המידע הקליני בבריאות הנפש מורכב בעיקרו מנרטיב, משיחות מעמיקות ומדינמיקה רגשית ולא רק ממדדים מספריים. כדי להבטיח שהטכנולוגיה תשרת את המטפל במדויק ולא תפגע ברגישות הטיפולית, לא הסתפקנו בפיתוח תיאורטי", מסביר ד"ר שמואל הירשמן, מנהל המרכז הרפואי לב-השרון והיו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה בישראל. "שלב התכנון וההטמעה התבסס על עבודה מאומצת של בניית תרחישים קליניים מוקדמים ודימוי מפגשים בעזרת שחקנים. הסימולציות הללו אפשרו לנו לבחון את הפתרון מקצה לקצה ולהתאים את זרימת העבודה עוד לפני המפגש הראשון בשטח. המטפלים מסוגלים היום להפיק מתוך המלל המורכב תמונה קלינית ממוקדת, המשמרת את הרצף הטיפולי ומקלה באופן משמעותי על אימוץ המערכת בידי הצוותים.
"לצד זאת", מוסיף הירשמן, "מלאכת הדיוק של ניסוח הסיכומים והתאמתם לקליניקה עדיין נמצאת בעיצומה. מעבר להשקעה בהיבטים של טכנולוגיה, אבטחת מידע ופרטיות שהם תנאי סף מבחינתנו, אנחנו משקיעים משאבים רבים גם בתהליכי ההטמעה, ההדרכה ושינוי הרגלי העבודה, כדי לוודא שהכלי הזה יהפוך לחלק טבעי ושקוף ויסייע בשגרת היומיום של המטפלים".
ד"ר לורה שרוני, מנהלת המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור, שהיתה שותפה לייזום הפתרון ולתכנון הטמעתו במרכזים, רואה בחיסכון בזמן הכתיבה בשורה משמעותית עבור הצוותים והמטופלים: "התיעוד וכתיבת הסיכומים תופסים חלק ניכר מזמנו של הרופא. במציאות של עומס ומחסור בפסיכיאטרים, הפוטנציאל של סוכן הסיכום הוא להפחית את השחיקה, לאפשר לנו להיות פנויים למפגש האנושי ולשוחח בלי להפנות שוב ושוב את המבט למסך".
עם זאת היא מדגישה כי ההטמעה מחייבת זהירות: "החשש המרכזי הוא שהטקסט לא ישקף במדויק את ההתרשמות הקלינית ואת הדקויות. אנחנו עדיין בתהליך למידה. שיקול הדעת והאחריות לתוכן בוודאי נשארים בידי המטפל שנדרש לחשיבה, לבדיקת הסיכום וכמובן מאשר אותו. המטרה היא להחזיר לקלינאים משאב שחסר לנו מאוד: זמן להקשבה, לטיפול ולקשר עם האדם שמולנו".
התמודדות עם הסיכון להזיות AI
אחד הנושאים הקריטיים ביותר בתכנון ה-AI ברפואה הוא הסיכון ל"הזיות" (Hallucinations), מצב שבו מודל שפה מייצר מידע שגוי או לא מבוסס. טעות כזו בתחום הרפואי אינה מתקבלת על הדעת. לכן, הארכיטקטורה של ClinicAI והסוכנים שלה הושתתה על עיקרון מחייב: כל פיסת מידע, המלצה או טיוטה שמייצרת המערכת מגובה במקור מידע מהימן וחד-משמעי (Citation). המערכת מציגה באופן שקוף ומדויק מאיפה נלקח כל הנתון - בדיקת מעבדה ספציפית, מכתב ייעוץ או מדד חיוני. היכולת לתקף כל נתון מול המקור המקורי מאפשרת בקרה קלינית הדוקה ומונעת טעויות.
תפקיד ה-AI אינו להחליט, אלא לקצר ולייעל. הסמכות הקלינית, האחריות והיכולת לבצע התאמות, לנסח מחדש או לדחות את המלצות המערכת בהתאם לניסיון המקצועי, נשארות תמיד ובאופן מוחלט בידיו של המטפל.
התאמה אישית וניהול שינוי מבוסס אמון
אחת התובנות המרכזיות שעלו משולחנות התכנון ומתקופת ההפעלה הראשונית היא שאין "רופא גנרי". לכל קלינאי יש תפישה, סגנון עבודה ודפוס חשיבה קלינית שייחודיים לו. כלי טכנולוגי שמנפק ניסוחים גנריים מייצר רתיעה, שכן הוא מחייב עבודת עריכה ממושכת שמבטלת את החיסכון בזמן. הסוכנים ב-ClinicAI מתוכננים כך שהם מסתגלים לסגנון העבודה האישי של המטפל, לומדים את העדפותיו ומייצרים תבניות גמישות השומרות על האוטונומיה המקצועית שלו.
מתוך תפישה זו, הטמעת המערכת מנוהלת כתהליך הדרגתי של בניית אמון: מתחילים מפתרון בעיות שכיחות (כמו ניסוח טיוטות סיכום ואיסוף נתונים), מדייקים את התוצאות בהתאם להתמחות הקלינית ולדגשים של הגורם המקצועי וממשיכים לתמיכה מתקדמת בקבלת החלטות רק לאחר שהצוות נוכח בערך המוחשי ובדיוק של המערכת.
כפי שמסבירה נעמה פרי כהן, מנהלת אגף טכנולוגיות, דיגיטל וחדשנות בחטיבה: "טכנולוגיה רפואית נמדדת ראשית כל ביכולת שלה לסייע ולא להפריע. הצוות המטפל מוצף במשימות תיעוד וכל כלי שדורש פעולה ידנית נוספת מייצר מעמסה. התהליך שבנינו מתמקד בפישוט תפעולי, בהתאמה לפרופיל ולסגנון העבודה של המטפל, בהנגשת מידע ובביצוע אקטיבי של אוטומציות ברקע, כחלק בלתי נפרד מזרימת העבודה הטבעית.
"עם זאת, חשוב להבין כי מעבר לשיטות עבודה מבוססות AI הוא שינוי עמוק בדפוסי עבודה מסורתיים שהתקבעו במשך שנים. טכנולוגיה מצוינת ככל שתהיה עלולה להיכשל אם לא מלווים אותה בתהליך מובנה וקפדני של ניהול שינוי. המבחן שלנו הוא לא רק כמה פעולות המערכת יודעת לאסוף במינימום קליקים, אלא עד כמה אנחנו יודעים לעבוד עם הקלינאים, לנהל את השינוי נכון ולבסס אצלם את האמון וההרגלים החדשים".
ד"ר יובל לוי, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, מסכם: "האתגר של הרפואה המודרנית אינו מחסור בטכנולוגיה אלא עודף במערכות מנותקות ומשימות רוטיניות השוחקות את הקלינאים. האסטרטגיה שלנו מבוססת על יצירת מרחב עבודה אחוד, שבו ה-AI פועל מאחורי הקלעים ומסיר מהמטפל או המטפלת משימות טכניות ואדמיניסטרטיביות שאינן משקפות את הערך המוסף המקצועי שלהם ורק גורמות לשחיקה גבוהה יותר של הצוות. כך, כל התשתיות והמשאבים מרוכזים למשימה עיקרית אחת: לבצע פעולות תומכות ולהנגיש לקלינאים את המידע וההקשר הנדרשים, כדי שישקיעו את מלוא הידע, האנרגיה והניסיון שלהם בליבת הטיפול במטופל".
ד"ר יובל לוי, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות
בסיכומו של דבר, המהפכה של ClinicAI והמרחבים הדיגיטליים של חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים אינה נמדדת רק בצמצום זמן המסך אלא ביכולת לשדרג מקצה לקצה את האיכות והיקף העשייה הרפואית. ברמה האיכותנית, מדובר בהגברת הבטיחות הקלינית, צמצום הסיכון להחמצת מידע קריטי וקבלת החלטות המבוססת על תמונה מלאה ומזוקקת בזמן אמת. ברמה הכמותית והתפעולית, מדובר בשחרור צווארי בקבוק אדמיניסטרטיביים, ייעול דרמטי של תהליכים שוחקים כמו ניסוח מכתבי שחרור וסיכומים והגדלת הקיבולת והזמינות של הצוותים המטפלים. ולבסוף, בחוויית המטופל והמטפל, המטרה היא ליצור מפגש רפואי ממוקד ומכבד שבו המטופל מרגיש שרואים אותו והמטפל זוכה לשביעות רצון גבוהה יותר ולאמון מקצועי.
עידן הבינה המלאכותית מייצר הזדמנויות חסרות תקדים וגם מגדיר מחדש תהליכי עבודה, הן בעולם הטכנולוגי והעסקי והן בליבת העשייה הקלינית. הניסיון בשטח מוכיח כי ה-AI אינו מחליף את האדם אלא בעיקר מחזק אותו, משפר את היכולות שלו ומנגיש דרכים חדשות לעשות דברים טוב יותר מבעבר.
כמובן, הדרך דורשת המשך דיוק, למידה ובקרה מתמדת כדי לוודא שהמערכות הללו ממשיכות להשתפר ולהשתכלל, תוך שמירה מוחלטת על הסמכות והאחריות הקלינית של המטפל, אך דבר אחד כבר ברור: לעבוד באותו אופן כפי שעבדנו לאורך שנים, זו כבר לא אופציה.
#לני🐶 מחכה שאני אקח אותו חזרה לסוף השבוע
אחרי שדודה שלי 👵🏻 לקחה אותו למספרה ✂️אתמול
#להחמיד_את_הפיד
🎯
#עדכונים_ברדיותרפיה ☢️
האם הקרינה חוזרת למרכז הבמה בטיפול בסרטן הלבלב?
איפה עומד מחקר🎯 MASTERPLAN בשווה למחקרים הקודמים
סרטן הלבלב הוא אחד הגידולים שבהם השליטה המקומית במחלה מציבה אתגר טיפולי משמעותי.
גם כאשר הכימותרפיה מצליחה לייצב את המחלה, הגידול עלול להמשיך לערב כלי דם מרכזיים ורקמות סמוכות, להישנות מקומית ולמנוע כריתה מלאה.
במשך שנים התנהל ויכוח על מקומה של הקרינה בסרטן לבלב מתקדם מקומית ובמחלה גבולית לניתוח (Borderline Resectable).
האם תוספת קרינה באמת משפרת את סיכויי ההחלמה? האם היא מגדילה את שיעור הכריתות המלאות (R0)?
והאם שיפור בשליטה המקומית מתורגם גם להארכת הישרדות?
המחקרים הקודמים סיפקו תשובות חלקיות ולעיתים סותרות. כעת, מחקר MASTERPLAN, שפורסם ב־The Lancet Oncology באוקטובר 2026, מוסיף נתונים חדשים ומעניינים לדיון.
מחקר 🔬 MASTERPLAN שמחזיר את הדיון על SBRT לסדר היום
מדובר במחקר אקראי, רב־מרכזי, פאזה II, שנערך ב־14 מרכזים באוסטרליה ובניו זילנד.
המחקר כלל 74 חולים עם PDAC מקומי בסיכון גבוה. בין מאפייני הסיכון שנכללו:
גידול הגדול מ־4 ס"מ.
התפשטות מחוץ ללבלב.
מעורבות בלוטות לימפה.
מחלה גבולית לניתוח.
מחלה מתקדמת מקומית.
החולים חולקו ביחס של 2:1:
49 חולים קיבלו כימותרפיה בשילוב SBRT.
25 חולים קיבלו כימותרפיה בלבד.
הכימותרפיה כללה mFOLFIRINOX למשך שישה מחזורים או Gemcitabine בשילוב nab-paclitaxel למשך שלושה מחזורים.
בזרוע המחקר נוספה קרינה סטריאוטקטית במינון 40 Gy בחמש פרקציות.
לאחר הטיפול בוצעה הערכה מחודשת של האפשרות לניתוח. חולים שלא התאימו לניתוח המשיכו טיפול סיסטמי.
המחקר תוכנן לגייס 120 חולים, אך הסתיים לאחר גיוס 74 בלבד בשל קצב גיוס איטי. חשוב להביא זאת בחשבון כשמפרשים את התוצאות.
📊 התוצאה המרכזית: ירידה משמעותית בהישנות המקומית
שיעור ההישנות המקומית־אזורית בתוך 12 חודשים היה:
🔹 20.2% בקבוצת הכימותרפיה בשילוב SBRT.
🔹 52.0% בקבוצת הכימותרפיה בלבד.
ההבדל היה מובהק סטטיסטית:
Subdistribution HR 0.44
95% CI 0.22–0.88
p=0.022.
כלומר, תוספת SBRT הייתה קשורה להפחתה משמעותית בהישנות המקומית־אזורית.
מבחינת רעילות, לא נמצאה עלייה מובהקת בשיעור תופעות הלוואי בדרגה 3 ומעלה: 70% לעומת 64%. עם זאת, תועדו שני אירועים חמורים שיוחסו לקרינה, ובהם פנקראטיטיס בדרגה 3.
חשוב להדגיש: המחקר לא הוכיח יתרון מובהק בהישרדות הכוללת, ולא הוכיח שיפור בשיעור כריתות R0. הממצא המרכזי שלו הוא שיפור בשליטה המקומית.
📚 איך התוצאות משתלבות במחקרים הקודמים?
כדי להבין את חשיבות MASTERPLAN, כדאי להסתכל על חמשת המחקרים המרכזיים שבחנו את מקומה של הקרינה.
1️⃣ LAP07 – שליטה מקומית טובה יותר, ללא שיפור בהישרדות
מחקר פאזה III בחולים עם מחלה מתקדמת מקומית, שלא התקדמה לאחר ארבעה חודשי כימותרפיה מבוססת Gemcitabine.
החולים הוקצו להמשך כימותרפיה או לכימורדיותרפיה במינון 54 Gy בשילוב Capecitabine.
תוצאות:
OS חציוני: 16.5 חודשים עם כימותרפיה לעומת 15.2 חודשים עם כימורדיותרפיה.
HR 1.03, p=0.83.
התקדמות מקומית: 46% לעומת 32%, לטובת הקרינה.
המחקר לא הדגים יתרון בהישרדות הכוללת, אך כן הראה שיפור בשליטה המקומית.
המשמעות: שליטה מקומית טובה יותר אינה מבטיחה בהכרח הארכת חיים.
חשוב לזכור שהמחקר נערך בעידן שבו הטיפול הסיסטמי היה פחות יעיל מהמשטרים המקובלים כיום.
2️⃣ PREOPANC – תמיכה בגישה נאואדג'ובנטית הכוללת קרינה
מחקר פאזה III הולנדי שכלל חולים עם מחלה נתיחה או גבולית לניתוח.
ההשוואה הייתה בין טיפול נאואדג'ובנטי שכלל Gemcitabine וכימורדיותרפיה במינון 36 Gy ב־15 פרקציות, ולאחריו ניתוח וטיפול אדג'ובנטי, לבין ניתוח תחילה ולאחריו כימותרפיה.
במעקב ארוך טווח:
OS חציוני: 15.7 לעומת 14.3 חודשים.
HR 0.73, p=0.025.
הישרדות לחמש שנים: 20.5% לעומת 6.5%.
זהו ממצא חשוב התומך באסטרטגיה נאואדג'ובנטית הכוללת כימורדיותרפיה.
עם זאת, אין להסיק ממנו שהקרינה לבדה אחראית ליתרון: המחקר השווה שתי אסטרטגיות טיפוליות שלמות, ולא כימותרפיה עם או בלי קרינה.
3️⃣ Alliance A021501 – סימן שאלה משמעותי לגבי תוספת הקרינה
אחד המחקרים החשובים ביותר בחולים עם Borderline Resectable PDAC.
המחקר השווה שמונה מחזורי mFOLFIRINOX מול שבעה מחזורים ולאחריהם קרינה היפופרקציונלית או SBRT.
בניתוח הביניים:
שיעור R0 היה 57% עם mFOLFIRINOX בלבד.
לעומת 33% בזרוע שכללה תוספת קרינה.
בעקבות התוצאה זרוע הקרינה נסגרה מוקדם.
גם שיעור ההישרדות ל־18 חודשים היה גבוה יותר בזרוע הכימותרפיה בלבד: 66.7% לעומת 47.3%.
המסר הוא שאין הצדקה להוסיף קרינה באופן שגרתי לכל חולה עם מחלה גבולית לניתוח, במיוחד כאשר ניתן לתת טיפול סיסטמי יעיל ומלא.
4️⃣ CONKO-007 – האם הקרינה משפרת את איכות הכריתה?
מחקר פאזה III בחולים עם מחלה בלתי נתיחה בתחילת הדרך, אשר לא התקדמה לאחר טיפול כימותרפי אינדוקציוני.
החולים הוקצו להמשך כימותרפיה או לכימורדיותרפיה במינון 50.4 Gy בשילוב Gemcitabine.
התוצאה הראשית, שיעור כריתות R0 בכלל החולים שהוקצו למחקר, לא הייתה מובהקת:
25% עם כימורדיותרפיה.
18% עם כימותרפיה בלבד.
p=0.113.
אולם בקרב החולים שעברו ניתוח בפועל:
R0 הושג ב־69.4% לאחר כימורדיותרפיה.
לעומת 50% לאחר כימותרפיה בלבד.
p=0.04.
לא נמצא יתרון בהישרדות הכוללת.
המשמעות: הקרינה עשויה לשפר את איכות הכריתה בקרב חולים שמגיעים לניתוח, אך לא הוכח שהיא מגדילה את שיעור הכריתות המלאות בכלל אוכלוסיית המחקר או מאריכה הישרדות.
5️⃣ MASTERPLAN –
חזרה להתמקדות בשליטה המקומית בעידן ה־ SBRT
בניגוד למחקרים הקודמים, MASTERPLAN בחן SBRT ממוקד במינון 40 Gy בחמש פרקציות, בשילוב כימותרפיה מודרנית.
המחקר הדגים ירידה משמעותית בהישנות המקומית־אזורית, ללא עלייה מובהקת ברעילות החמורה הכוללת.
זהו ממצא חשוב במיוחד משום שהוא מצביע על אפשרות לשפר את השליטה המקומית באמצעות טיפול קרינתי קצר ומדויק.
עם זאת, מדובר במחקר פאזה II קטן, שלא הוכיח יתרון בהישרדות או בשיעור הכריתות R0.
🎯 אז מה אנחנו לומדים מכל המחקרים האלה?
המסר החשוב ביותר הוא שלא צריך לשאול האם קרינה מועילה לכל חולי סרטן הלבלב, אלא באילו חולים היא יכולה להוסיף ערך אמיתי לטיפול הסיסטמי.
בחולים עם מחלה מקומית בסיכון גבוה, ללא התקדמות סיסטמית לאחר כימותרפיה, ובמיוחד כאשר השליטה המקומית היא מגבלה משמעותית, SBRT עשויה להיות אפשרות טיפולית חשובה.
#PancreaticCancer #PancreaticCancerResearch #RadiationOncology #SBRT #MASTERPLAN #LAP07 #PREOPANC #CONKO007 #A021501 #FOLFIRINOX #GIOncology #ClinicalTrials #CancerResearch #PrecisionRadiotherapy
🤖 Made with AI
#עדכונים_ברדיותרפיה
פחות טיפולים⚡ פחות נסיעות 🚖
כך התקצר⏱️ הטיפול הקרינתי ☢️ בסרטן 🦀 הערמונית.
במשך שנים, טיפול קרינתי בסרטן ערמונית מקומי דרש מהמטופלים להגיע למכון הקרינה מדי יום, במשך 7–8 שבועות (74–78 Gy ב-37–39 פרקציות).
אבל בשנים האחרונות הצטברו ראיות משמעותיות לכך שאפשר לקצר את הטיפול באופן ניכר, מבלי לפגוע ביעילות הטיפול הקרינתי.
הנחיית ASTRO החדשה, שפורסמה באוקטובר 2026 ב-Practical Radiation Oncology, ומחליפה את ההנחיה משנת 2018, מעדכנת את הסטנדרט הטיפולי ומעניקה מעמד מרכזי למשטרי הקרינה המקוצרים.
ההנחיה מבוססת על סקירה שיטתית של הספרות ועל תוצאותיהם של ניסויים אקראיים גדולים.
🔹 1. Moderate hypofractionation
הטיפול המקוצר הופך להעדפה
אחת ההמלצות המרכזיות והחזקות בהנחיה היא להעדיף טיפול ב-60–62 Gy ב-20 פרקציות, או 70 Gy ב-28 פרקציות, על פני הקרנה קונבנציונלית ממושכת.
ההמלצה רלוונטית לכל קבוצות הסיכון: נמוך, בינוני, גבוה וגבוה מאוד.
הבסיס המחקרי רחב: 11 ניסויים אקראיים שכללו למעלה מ-7,000 מטופלים, ובהם CHHiP, PROFIT ו-RTOG 0415.
המחקרים הדגימו תוצאות אונקולוגיות דומות, ללא עלייה משמעותית ברעילות או פגיעה באיכות החיים בהשוואה לטיפול הקונבנציונלי. בחלק מהניתוחים אף הודגם יתרון קל בשליטה הביוכימית במחלה.
🔹 2. Ultrahypofractionation / SBRT – טיפול בחמישה ימים
האפשרות לקצר עוד יותר את הטיפול היא אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתחום.
משטרי SBRT במינון של 36.25–40 Gy בחמש פרקציות מהווים כיום אפשרות טיפולית מבוססת בחולים מתאימים עם מחלה בסיכון נמוך (כאשר נבחר טיפול קרינתי במקום מעקב פעיל) ובסיכון בינוני.
עם זאת, יש להבחין בין קבוצות הסיכון:
סיכון נמוך ובינוני: ניתן להציע SBRT כחלופה מבוססת לטיפול המקוצר.
סיכון גבוה וגבוה מאוד: ההמלצה מותנית, ונדרשת זהירות רבה יותר בבחירת המטופלים; רצוי לשקול טיפול במסגרת מחקר קליני.
פחות מחמש פרקציות: אינו מומלץ מחוץ למסגרת מחקרית.
📃 הבסיס המחקרי כולל את PACE-B ואת HYPO-RT-PC, שהדגימו אי-נחיתות של משטרי הקרינה המקוצרים מאוד מבחינת יעילות אונקולוגית במעקב של חמש שנים, באוכלוסיות שנבדקו.
🔹 3. סוגיות קליניות שחשוב להכיר
ההנחיות אינן מסתפקות רק בהמלצה לקצר את מספר הטיפולים, אלא מתייחסות גם להתאמת המשטר למאפייני המטופל:
תסמיני מערכת השתן: בחולים עם תסמינים משמעותיים עוד לפני תחילת הטיפול, יש עדיפות מותנית ל-moderate hypofractionation על פני SBRT.
טיפול הורמונלי (ADT) 💊: ההחלטה על מתן ADT ומשך הטיפול בו צריכה להתקבל בהתאם לקבוצת הסיכון ולמאפייני המחלה, ואינה משתנה רק משום שנבחר משטר קרינה מקוצר.
הקרנה לבלוטות האגן: כאשר נדרש טיפול אלקטיבי גם בבלוטות הלימפה, יש להתאים את תכנון הטיפול, למשל באמצעות single-phase plan המשלב היפופרקציונציה לערמונית עם מינון קונבנציונלי או קרוב לכך לבלוטות.
דיוק טכני: קיצור הטיפול מחייב הקפדה על IMRT, הדמיה יומית (daily IGRT), ניהול תנועת הערמונית (motion management), ובטיפולי SBRT גם מעקב תוך כדי ההקרנה (intrafraction tracking).
🎯 אז מה משתנה בפועל?
השינוי אינו רק במספר הפרקציות. הוא משנה את חוויית הטיפול עבור המטופלים.
וכיום ניתן לקצר את הטיפול הקרינתי בסרטן הערמונית. אנחנו תוך שמירה על יעילות אונקולוגית, התאמה אישית למטופל והפחתת הנטל הכרוך בטיפול.
#אונקולוגיה #רדיותרפיה #סרטןהערמונית #RadiationOncology #ASTRO #SBRT #Hypofractionation
🤖 Made with AI
#עדכונים_באונקולוגיה
האם ניתן להשיג תוצאות אותן אונקולוגיות עם טיפול טרום ניתוחי בלבד enfortumab vedotin בסרטן שלפוחית השתן
מבלי להתפשר על יעילות הטיפול?
מחקר VOLGA מול KEYNOTE-905
שני המחקרים בחנו שילוב של enfortumab vedotin (EV) עם immune checkpoint inhibitor בטיפול הפרי-אופרטיבי
בחולי סרטן שלפוחית השתן בחולים שאינם מתאימים לטיפולי בציספלטין או מסרבים לקבלו.
שני המחקרים מציגים תוצאות מבטיחות מבחינת pCR, EFS ו-OS
אך יש ביניהם הבדל מהותי באסטרטגיית הטיפול: בעוד שב-KEYNOTE-905 ניתן EV גם לאחר הניתוח, בזרוע EV + durvalumab של VOLGA הסתפקו בטיפול טרום ניתוחי קצר, ולאחריו המשיכו עם אימונותרפיה בלבד.
ההבדל זה מעלה שאלות חשובות על התרומה של EV אדג'ובנטי, על המשמעות הפרוגנוסטית של pCR ושל ctDNA clearance, ועל האפשרות להתאים את עוצמת הטיפול לתגובה האישית של החולה.
חשוב להדגיש: אין כאן השוואה ישירה בין המחקרים, ולכן אין להסיק מהם שאחד השילובים עדיף על האחר.
עם זאת, בחינה משותפת של התוצאות מאפשרת לזהות כמה סוגיות קליניות ומחקריות מעניינות במיוחד.
1. 🧪 עיצוב המחקרים – ההבדל המרכזי הוא החשיפה ל-EV לאחר הניתוח
VOLGA (Powles et al., NEJM 2026)
המחקר כלל שלוש זרועות:
Durvalumab בשילוב EV.
Durvalumab בשילוב tremelimumab ו-EV.
ניתוח בלבד – זרוע הביקורת.
בזרוע EV + durvalumab, EV ניתן במשך שלושה מחזורים נאו-אדג'ובנטיים בלבד, במינון 1.25 מ"ג/ק"ג בימים 1 ו-8.
לאחר הניתוח ניתן durvalumab בלבד, למשך עד תשעה מחזורים.
שתי זרועות הטיפול הניסיוניות הושוו בנפרד לזרוע הביקורת, ולא זו מול זו.
KEYNOTE-905/EV-303 (Vulsteke et al., NEJM 2026)
במחקר זה נבחן השילוב EV + pembrolizumab:
שלושה מחזורי EV לפני הניתוח.
עד שישה מחזורי EV נוספים לאחר הניתוח.
Pembrolizumab לאורך התקופה הפרי-אופרטיבית.
כלומר, בשני המחקרים ניתנו שלושה מחזורי EV בשלב הנאו-אדג'ובנטי, אך ב-KEYNOTE-905 נמשכה החשיפה ל-EV גם לאחר הניתוח, בעוד שב-VOLGA ניתן לאחר הניתוח durvalumab בלבד.
2. 👥 מאפייני האוכלוסייה – עד כמה ניתן להשוות?
למרות הדמיון בקריטריוני ההכללה, אוכלוסיות המחקרים לא היו זהות.
ב-VOLGA הגיל החציוני היה כ-72 שנים. כ-75% מהחולים לא היו מתאימים לציספלטין, והיתר סירבו לקבלו. כ-52% היו בעלי PD-L1 גבוה. מבחינת שלב המחלה, כ-35% היו T2N0, כ-48% T3–4aN0 וכ-16% עם מעורבות N1.
ב-KEYNOTE-905 הגיל החציוני היה כ-73 שנים.
מרבית החולים לא התאימו לציספלטין, בעיקר על רקע תפקוד כלייתי ירוד, ושיעור החולים עם ECOG 2 היה כ-12%. גם כאן נכללה אוכלוסייה עם מחלה מקומית מתקדמת.
3. 📊 יעילות – EFS, OS ובעיקר pCR
שני המחקרים הדגימו יתרון משמעותי לטיפול המשולב לעומת זרועות הביקורת שלהם.
ב-KEYNOTE-905:
שיעור ה-pCR בהערכה מרכזית היה 57.1%.
EFS: HR 0.40.
EFS לאחר 24 חודשים: 74.7%.
OS: HR 0.50.
OS לאחר 24 חודשים: 79.7%.
ב-VOLGA, בזרוע EV + durvalumab:
שיעור ה-pCR בהערכה מרכזית היה כ-40%, ובהערכה מקומית כ-45.1%.
EFS: HR 0.51.
EFS לאחר 24 חודשים: 63.5%.
OS: HR 0.58.
OS לאחר 24 חודשים: 78.4%.
ב-VOLGA נתוני ה-OS מבוססים על ניתוח ביניים מתוכנן.
*💡 חשוב לזכור שערכי ה-HR בכל מחקר מתייחסים להשוואה מול זרוע הביקורת שלו, ולא להשוואה ישירה בין שני השילובים.
מה אפשר ללמוד מהפער בשיעורי ה-pCR?
אחד הממצאים הבולטים הוא הפער בין שיעור pCR של 57.1% ב-KEYNOTE-905 לבין כ-40% בהערכה הפתולוגית המרכזית ב-VOLGA.
יש כאן נקודה חשובה: החשיפה המתוכננת ל-EV לפני הניתוח הייתה זהה בשני המחקרים – שלושה מחזורי טיפול .
גם הטיפול האדג'ובנטי אינו יכול להסביר את ההבדל, משום שהוא ניתן רק לאחר הניתוח וקביעת התגובה הפתולוגית.
אז מה יכול להסביר את הפער?
ייתכן שקיימים הבדלים ביעילות השילוב של EV עם pembrolizumab לעומת durvalumab, אך זו אינה המסקנה היחידה האפשרית.
הבדלים במאפייני האוכלוסיות, בשלב המחלה ובשיטות ההערכה הפתולוגית עשויים אף הם לתרום לכך.
לכן, למרות שהפער מעניין וראוי לבחינה, אין כרגע בסיס לקבוע שאחד השותפים האימונותרפיים עדיף על האחר.
4. 🧬 ctDNA – מעבר לתגובה הפתולוגית, האם אפשר לזהות את הסיכון להישנות?
אחד ההיבטים המעניינים ביותר של VOLGA הוא ניתוח ה-ctDNA שהוצג ב-ESMO 2026.
בניתוח exploratory בזרוע EV + durvalumab:
כ-78% מהחולים היו חיוביים ל-ctDNA בתחילת הטיפול (87 מתוך 112).
כ-60% מהחולים שהיו חיוביים בתחילת הדרך הגיעו ל-ctDNA clearance לפני הניתוח (52 מתוך 87).
בסך הכול, כ-68% מהחולים היו שליליים ל-ctDNA לפני cystectomy.
הקשר בין דינמיקת ה-ctDNA לבין EFS היה מרשים:
בחולים שהיו שליליים ל-ctDNA באופן מתמשך (persistent negative), שיעור ה-EFS לאחר 24 חודשים היה 91%.
בחולים שעברו מחיובי לשלילי (clearance), שיעור ה-EFS היה 81%.
בחולים שנותרו חיוביים לאורך הטיפול (persistent positive), שיעור ה-EFS היה 55%.
המשמעות היא ש-dynamic ctDNA עשוי לספק מידע פרוגנוסטי משמעותי מעבר לתוצאה בודדת בתחילת הטיפול.
חולים שהשיגו clearance הציגו תוצאות טובות יותר מחולים שנותרו חיוביים, אם כי עדיין היה פער בינם לבין החולים שהיו שליליים מלכתחילה.
ומה ידוע על ctDNA ב-KEYNOTE-905?
נכון לנתונים שפורסמו עד כה, אין נתוני clearance מפורטים ומקבילים מ-KEYNOTE-905 המאפשרים השוואה ישירה עם VOLGA.
אך לשם השוואה, במחקר KEYNOTE-B15/EV-304, שנערך באוכלוסייה המתאימה לציספלטין, דווח על ctDNA clearance לפני הניתוח בשיעור של 82.1% עם EV + pembrolizumab, לעומת 66.7% עם gemcitabine/cisplatin.
גם במחקר זה נמצא קשר בין clearance של ctDNA לבין תוצאות טובות יותר מבחינת EFS ו-pCR.
עם זאת, מדובר באוכלוסייה אחרת, המתאימה לציספלטין, ולכן אין להשליך את הנתון הזה ישירות על KEYNOTE-905.
האם שילוב של pCR ו-ctDNA שלילי יכול להוביל
ל-de-escalation של הטיפול האונקולוגי?
זו אולי השאלה החשובה ביותר שעולה מהנתונים...
השילוב של pCR ו-ctDNA שלילי עשוי לזהות קבוצה בעלת סיכון נמוך במיוחד להישנות.
מבחינה מחקרית, זו קבוצה טבעית לבחינת אפשרות להפחתת הטיפול האדג'ובנטי, ובפרט הימנעות מחשיפה נוספת ל-EV.
אבל כאן חשוב להבחין בין פרוגנוזה טובה לבין הוכחה שניתן לוותר על טיפול.
גם אם חולה השיג pCR ו-ctDNA clearance, עדיין אין לנו הוכחה פרוספקטיבית שהפחתת הטיפול האדג'ובנטי בחולה כזה בטוחה ואינה פוגעת בתוצאות ארוכות הטווח.
5. ⚖️ בטיחות – האם פחות חשיפה ל-EV מתורגמת לפחות רעילות?
גם בתחום הבטיחות קיימים הבדלים מעניינים.
ב-KEYNOTE-905 דווח על תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה מכל סיבה בכ-71.3% מהחולים, לעומת כ-71.1% ב-VOLGA.
כאשר בוחנים תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה שיוחסו לטיפול, השיעורים היו 45.5% ב-KEYNOTE-905 לעומת 30.7% ב-VOLGA.
גם מבחינת נוירופתיה פריפרית בכל הדרגות דווח על שיעור גבוה יותר ב-KEYNOTE-905: כ-39% לעומת כ-18% ב-VOLGA.
ההבדלים עשויים להיות קשורים, לפחות בחלקם, לחשיפה הממושכת יותר ל-EV ב-KEYNOTE-905, שבו ניתן הטיפול גם לאחר הניתוח.
נקודה חשובה נוספת היא ששיעור כלל תופעות הלוואי החמורות היה דומה בשני המחקרים.
כלומר, פחות EV אינו בהכרח מתורגם להפחתה בכלל הרעילות, אך עשוי להשפיע על רעילויות הקשורות לחשיפה לתרופה.
6. 🎯 מה המשמעות הקלינית ומה עדיין איננו יודעים?
שני המחקרים מחזקים את מעמדו של השילוב EV + אימונותרפיה בטיפול הפרי-אופרטיבי ב-MIBC בחולים שאינם מתאימים לציספלטין או מסרבים לקבלו.
מחקר VOLGA מדגים שניתן להשיג שיפור ב-EFS וב-OS באמצעות שלושה מחזורי EV נאו-אדג'ובנטיים, ללא המשך EV לאחר הניתוח, תוך מתן durvalumab אדג'ובנטי.
המחקר KEYNOTE-905 מציג תוצאות מרשימות עם אסטרטגיה הכוללת המשך EV גם בשלב האדג'ובנטי.
אבל נותרו מספר שאלות מהותיות:
1.האם pembrolizumab יעיל יותר מ-durvalumab כשותף ל-EV?
2.האם הפער בשיעורי ה-pCR משקף הבדל אמיתי ביעילות או הבדלים באוכלוסיות ובשיטות ההערכה?
2.מהי התרומה האמיתית של EV אדג'ובנטי בחולים שכבר השיגו pCR?
3.האם בחולים עם pCR ו-ctDNA שלילי ניתן להסתפק באימונותרפיה בלבד?
4.האם ctDNA יכול לשמש כלי לבחירה פרוספקטיבית של עוצמת הטיפול האדג'ובנטי?
📝 לסיכום:
האתגר הבא יהיה להוכיח שלא רק שאפשר לתת פחות טיפול לחולים מסוימים, אלא שאפשר לעשות זאת בלי לפגוע בסיכויי הריפוי שלהם.
#MIBC #BladderCancer #EnfortumabVedotin #Pembrolizumab #Durvalumab #Immunotherapy #ctDNA #pCR #DeEscalation #ESMO2026 #PrecisionOncology
השירשור הכי חושב שתקראו היום 👇🏻
@Mickyso93 כל הכבוד על ההשקעה 👏🏻👏🏻🏆
תארו לעצמכם מדינה שנמצאת במשבר כוח אדם רפואי, אבל משרד הבריאות שלה אינו יודע בכל רגע נתון כמה מתמחים פעילים יש בכל תחום, באיזה שלב הם נמצאים ומתי צפויים להתפנות תקנים.
זו המציאות בישראל, שכבר תואר בעבר וגם כעת ע"י משרד הבריאות ומכון ברוקדייל.
שרשור 👇
pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4268…
כבר שנים שד"ר ר', רופא יהודי מבריטניה, חולם לעלות לישראל. אבל מעולם לא נראתה לו האפשרות מוחשית כל כך כמו עכשיו, כשהאירועים האנטישמיים בבריטניה מתרבים והאווירה כלפי הקהילה היהודית משתנה. "תמיד היה בי רצון כמוס לעלות לישראל", סיפר. "אבל את הרצון הזה צריך לשקול גם על רקע מה שקורה באירופה ועל רקע החששות שלי לעתיד היהודים בבריטניה".
הוא עצמו לא נתקל בהתנכלות אנטישמית. את חוסר הנוחות מעוררת אצלו בעיקר התמונה שהוא רואה סביבו. יש ההפגנות נגד ישראל, והתגובות הציבוריות לצעדות שקראו לשחרר את החטופים. ויש הקושי הגובר להצהיר בגלוי על זהות יהודית וציונית. "הכתובת הייתה על הקיר, ואני לא רואה את המצב משתפר", אמר. "מבחינתי, עם הרגשות הציוניים שמלווים אותי, להיות ציוני בבריטניה זה לא בדיוק דבר שמתקבל באהדה".
ב-25 באוקטובר הגיעו יותר מ-130 רופאים ששוקלים לעלות לישראל לכנס MedEx בצפון לונדון, ור' היה ביניהם. מטרת הכנס הייתה לחבר בין רופאים מחו"ל לבין מערכת הבריאות הישראלית. הוא נערך לצד יריד עלייה גדול, שמשך יותר מ-1,200 איש. הרופאים הגיעו עם שאלות שהתשובות עליהן עשויות לשנות את מסלול חייהם. האם הרישיון שלהם יוכר בישראל? איפה ימצאו עבודה? כמה עברית יצטרכו לדעת? ומה פירוש הדבר לעזוב את החיים שבנו בבריטניה?
הנתונים מלמדים שהלך הרוח הזה אינו נחלתם של רופאים בלבד. לפי נתוני הסוכנות היהודית, ב-2025 עלו לישראל מבריטניה 890 איש. ב-2024 עלו 704, וב-2023 עלו 377 בלבד. בין ינואר ליולי השנה עלו עוד 445, וקבוצת הגיל הגדולה ביותר בקרבם הייתה בני 35-18.
תחושת דחיפות חדשה
גם במשרד העלייה והקליטה מרגישים בשינוי. "זו ממש רעידת אדמה", אמרה מנכ"לית המשרד, דגנית סנקר-לנגה. היא עוסקת בעלייה שנים רבות, ובכל זאת כמעט אינה זוכרת תקופה שבה חשה דחיפות כזאת בקרב מועמדים לעלייה. לדבריה, האנטישמיות היא רק אחד הגורמים. גם ההזדמנויות המקצועיות בישראל ותוכניות הסיוע והקליטה מעודדות אנשים לשקול את המעבר. "מה שאנחנו רואים כאן הוא תחושת הדחיפות הזאת", אמרה. אנשים, הסבירה, רוצים לדעת איזה סיוע ישראל יכולה להציע להם, ובאיזו מהירות יוכלו להתחיל לבנות בה את חייהם.
הכנס הוא חלק מתוכנית לאומית לעליית רופאים, שיצאה לדרך ב-2024. מאחוריה עומדים משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי וארגון נפש בנפש. התוכנית פועלת בשיתוף הסוכנות היהודית ובתמיכת קרנות פילנתרופיות. היעד הוא 2,000 רופאים עולים עד 2029, ולדברי המארגנים, יותר מ-1,300 כבר עלו במסגרתה. נפש בנפש אחראי לגיוס ולהכוונה המקצועית. משרד העלייה והקליטה מרכז את הסיוע לרופאים ולבני משפחותיהם, בין היתר בתעסוקה, בלימודי עברית, בחינוך ובהשתלבות בקהילה.
ביום הכנס יכלו הרופאים לברר אם הכשרתם תוכר, לקבל מידע על דרישות הרישוי ולעבור מבחן רמה בעברית. הם יכלו גם לפגוש מעסיקים פוטנציאליים: נציגים של הדסה, שערי צדק, סורוקה, לניאדו, אלי"ן ואיכילוב, וגם של ארבע קופות החולים. חלק מהמשתתפים אף יכלו לצאת מהכנס עם התקדמות בהליכי הרישוי או עם הצעת עבודה. "אדם יכול להגיע לכאן בבוקר עם רעיון, עם חזון, עם חלום לעבור לישראל, ולצאת מ-MedEx עם צעדים מעשיים לקראת הגשמתו", אמר הרב יהושע פס, ממייסדי נפש בנפש ומנכ"ל הארגון. לדבריו, הכנס השנה גדול משמעותית מזה שנערך באנגליה לפני שנתיים. "המעבר ממדינה למדינה הוא תהליך מורכב בפני עצמו, ועל אחת כמה וכמה כשצריך להעביר גם את הקריירה", הוסיף.
המחסור בישראל אמיתי.
לפי הנתונים שהציגו מארגני הכנס, יש בישראל כ-3.5 רופאים פעילים לכל אלף תושבים. במדינות המפותחות החברות ב-OECD הממוצע עומד על 3.9. המחסור מורגש במיוחד בצפון ובדרום, ובתחומים כמו רפואת משפחה, רפואה דחופה, פסיכיאטריה, אונקולוגיה ושיקום. מבחינת הרב פס, המסר פשוט: "ישראל רוצה אתכם. ישראל זקוקה לכם".
החיידק הישראלי
ד"ר צ'רלי ליבר, רופא בריטי צעיר, נמצא בשנה האחרונה של ההתמחות שלו באלרגיה ובאימונולוגיה. בעוד שנה הוא אמור לקבל מעמד של רופא מומחה בכיר. הרעיון לעלות מלווה אותו מזמן, ומתקפת 7 באוקטובר והשינוי שהוא מזהה באווירה בבריטניה רק חיזקו אותו. "זה כנס MedEx השני שאני משתתף בו", סיפר. "כבר כמה שנים יש לי את החיידק הישראלי".
בכנס הקודם, ב-2024, יצר קשרים מקצועיים חשובים. השנה, כשסוף ההתמחות כבר באופק, הגיע כדי להבין אילו אפשרויות תעסוקה מחכות לו בישראל בתחום שלו. הוא פגש רופאים שכבר עלו, חידש קשרים עם עמיתים מבריטניה ושוחח עם נציגי קופות החולים. "אני חושב שמערכת הבריאות הישראלית מורכבת מאוד לרופא שהוכשר בבריטניה", אמר. הוא העריך במיוחד את המפגש עם אנשים שידעו גם לעודד וגם לחלוק ניסיון מעשי. "צריך מישהו שיגיד לך שאתה עושה את הדבר הנכון, אבל גם מישהו שיושיב אותך ויסביר לך איך זה ייראה באמת". את ההתמחות ישלים בבריטניה, ורק אחר כך יחליט על הצעד הבא.
ד"ר גונה פראוקה רהקמפ, רדיולוגית מגרמניה, כבר התקדמה יותר בהכנות. היא החלה לבדוק אם ההכשרה שלה תוכר בישראל, והגיעה ללונדון במיוחד כדי לפגוש את מי שיכולים לתת לה תשובות. "הדבר הכי חשוב בעיניי הוא לדעת אם הרישיון שלי יוכר, כדי שאוכל לעבוד", אמרה. "וכמובן, גם השפה".
היא כבר לומדת עברית, אבל יודעת שיידרש עוד מאמץ עד שתגיע לרמה שתאפשר לה לעסוק ברפואה.
בכנס עברה על המסמכים הרפואיים שלה ובדקה אילו מהם צריך לתרגם. היא גם נפגשה עם רופאים ועם נציגים של מוסדות רפואיים בישראל. אחד הנציגים אף הציע לעזור לה בתרגום. ההצעה עשויה לחסוך ממנה התמודדות לבד, מגרמניה, עם עוד מכשול בירוקרטי. בניגוד לחלק מהמשתתפים הבריטים, רהקאמפ לא מרגישה שהיא חייבת לעזוב עכשיו. היא סיפרה שהיא גרה באזור שקט, אבל עוקבת אחרי השינויים הפוליטיים בגרמניה ומעדיפה להיערך מראש. "אם המצב ישתנה, אני רוצה להיות מוכנה, לדעת שאוכל לעבוד ולתרום", אמרה. מתי תעלה? זה עדיין לא ברור, והתשובה תלויה במידה רבה באישור הרישיון. ההכנות המעשיות, בכל מקרה, כבר בעיצומן.
הרישיון הוא רק ההתחלה
גם ר' ראה במפגשים פנים אל פנים את אחד היתרונות הגדולים של הכנס. "אפשר לטפל בדברים דרך האינטרנט, אבל אין תחליף למפגש אנושי", אמר. הוא מקווה להשתקע באזור נתניה ולשלב עבודה קלינית עם הוראה או הרצאות במוסד רפואי אקדמי.
כך יוכל להעביר לרופאים צעירים בישראל את הידע שצבר ברפואת עור ובאלרגיה.
אבל קודם צריך לגבור על מחסום השפה.
בביקורים בישראל תמיד הסתדר בעברית, אלא שרפואה דורשת הבנה מדויקת ועמוקה הרבה יותר. "צריך להבין עד הסוף כל ניואנס במה שהמטופל אומר לך", הסביר. לדבריו, חלק ניכר מהעבודה תלוי בהבנת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ובפרטים הקטנים שבהם הוא מתאר את התסמינים. מבחינתו, האתגר אינו רק לקבל רישיון. הוא רוצה להעניק למטופלים בישראל את אותה רמת טיפול, ולהפעיל את אותו שיקול דעת מקצועי שפיתח לאורך הקריירה.
הארגון התחיל כקבוצת תמיכה קטנה לרופאים דוברי אנגלית. מאז הפך לרשת מקצועית שמחברת בין רופאים מבתי חולים ומתחומי התמחות שונים, ומציעה ייעוץ, מפגשים, השתלמויות וקבוצות וואטסאפ. יחד עם בעלה, מייקי, הקימה לברט גם מאגר שמחבר בין מטופלים דוברי אנגלית לרופאים שיכולים לטפל בהם בשפתם.
המחסור לא מבטיח משרה
דרך הארגון נחשפה לברט לבעיה שקשה לראות מבחוץ: המחסור ברופאים בישראל לא מבטיח עבודה לכל רופא שעולה.
היא סיפרה על רופאת משפחה שעברה לצפון אחרי שאמרו לה שיש שם צורך ברופאים, ובכל זאת התקשתה למצוא משרה.
רופא אחר נתקל בקשיים דומים בנתניה, האזור שבו ר' מקווה להשתקע.
לפעמים מדובר במכשולים בסיסיים מאוד.
עולים חדשים לא תמיד יודעים למי לפנות בבית החולים או בקופת החולים, ולא קל למצוא את פרטי הקשר הנכונים.
מיילים נשארים בלי תשובה.
כך רופאים מוסמכים מתקשים להיכנס למערכת שזקוקה בדיוק לידע ולניסיון שלהם. ADII מנסה לגשר על הפער ומחבר בין עולים חדשים לעמיתים ותיקים, שמכירים את המערכת ויודעים איך להתנהל בה.
לברט זוכרת היטב את השנה הראשונה שלה בישראל.
לימוד העברית, חיפוש העבודה, יצירת קשרים חברתיים וההסתגלות לחיי היומיום דרשו זמן. "זה היה קשה, אבל היה שווה", אמרה. מהניסיון שלה, השתלבות מקצועית לא תלויה רק בסיוע מהמדינה. היא תלויה גם בקהילה שמוכנה לעזור למצטרפים החדשים למצוא את מקומם.
להחזיר גם את הרופאים הישראלים
ישראל מחפשת רופאים לא רק בקרב עולים חדשים. סנקר-לנגה התייחסה בכנס גם לגידול במספר הישראלים שעוזבים את הארץ. לדבריה, המגמה מדאיגה את הגורמים האחראים לעלייה ולקליטה. משרדה עובד גם עם תושבים חוזרים, ובהם רופאים שרוצים לשוב לעבוד בישראל אחרי תקופת עבודה או התמחות בחו"ל. במסגרת יוזמת "בתים ישראליים", המשרד עוזר לישראלים שגרים בחו"ל בשאלות של מיסוי, דיור וחינוך, ובהתארגנות המעשית לקראת השיבה.
לצד זה, המדינה מציעה תמריצים כספיים לרופאים שמוכנים להשתקע באזורים שבהם המחסור חמור במיוחד. סנקר-לנגה סיפרה על רופא שחוזר לישראל אחרי כמה שנות הכשרה מתקדמת בבוסטון, ומתכנן לגור ולעבוד בצפון. לדבריה, הוא זכאי למענק של 400 אלף שקל בתנאי שיגור ויעבוד באזור. המענק היה אחד הגורמים שהשפיעו על החלטתו לחזור.
אבל גיוס הוא רק חצי מהמשימה. החצי השני הוא לדאוג שהרופאים יוכלו לבנות כאן קריירה, לפרנס את משפחותיהם ולהישאר לאורך זמן. השיחות בלונדון הבהירו שהרישוי והגיוס הם רק תחילת הדרך. בסופו של דבר, ההצלחה תימדד לא במספר המשתתפים בירידי הגיוס, אלא במספר הרופאים שיכו כאן שורשים ויתרמו לקהילות שזקוקות להם.
מבחינת ר', העלייה קשורה קשר הדוק לזהות המקצועית שלו. הוא רוצה להמשיך לעסוק ברפואה, לחלוק את הידע שצבר ולעזור להכשיר את הדור הבא של הרופאים בישראל. "יהיה נחמד להצליח להחזיר משהו לישראל, במקום להיות רק ציוני שחי בתפוצות", אמר.
כ-20 רופאים מתוך 130 רופאים שהשתתפו באירוע MedEx בריטניה שהתקיים בתחילת השבוע פתחו תיקי רישוי. זו הפעם השנייה שאירוע MedEx נערך בלונדון ומחבר בין הרופאים לבין משרדי הממשלה, בתי החולים וקופות החולים בישראל, על מנת לתת מענה למחסור בכוח אדם רפואי במערכת הבריאות.
MedEx הוא חלק מתכנית לאומית לחיזוק מערכת הבריאות באמצעות עידוד עלייה של רופאים ואנשי מקצועות הבריאות, בהובלת משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי וארגון "נפש בנפש", ובשיתוף הסוכנות היהודית. התכנית נתמכת על ידי קרן מרכוס, קרן גוטסמן, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן עזריאלי וקרן אריסון.
מאז השקת התכנית לפני כשנתיים התקיימו אירועי MedEx לראשונה במדינות שונות, בהן צרפת, אוסטרליה, קנדה וארגנטינה, בהשתתפות אלפי רופאים ואנשי מקצועות הבריאות. במסגרת התכנית עלו לישראל בשנתיים האחרונות יותר מ-1,300 רופאים, מתוכם קרוב ל-30 מבריטניה. מדובר ביותר ממחצית היעד שנקבע לתכנית, 2,000 רופאים עולים בתוך חמש שנים.
האירוע נועד להסיר חסמים מקצועיים וביורוקרטיים ולאפשר לרופאים להתחיל את תהליך ההשתלבות שלהם במערכת הבריאות עוד במדינת המוצא. המשתתפים נפגשו עם נציגי משרד הבריאות, בתי החולים וקופות החולים, וקיבלו מידע אישי על תהליך הרישוי, ההכרה בהתמחויות ואפשרויות התעסוקה.
צוותי מנהלת הרופאים העולים של משרד העלייה והקליטה ו"נפש בנפש" ליוו את המשתתפים במענה על שאלות, הרופאים קיבלו גם מידע על מענקים ותמיכה כלכלית ועל אפשרויות תעסוקה בנגב, בגליל ובעוטף עזה, כחלק מהמאמץ הממשלתי לחזק את מערכות הבריאות באזורים אלה.
לראשונה השנה בבריטניה, הרופאים יכלו להיבחן במקום בבחינת יע"ל, הבודקת את רמת העברית שלהם, במטרה לעמוד בדרישות השפה לעיסוק ברפואה בישראל עוד לפני העלייה ולקצר את תהליך הקליטה המקצועית בארץ.
במקביל ל-MedEx התקיים בלונדון יריד עלייה רחב היקף של ארגון "אופק ישראלי", בשיתוף משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, ובו השתתפו יותר מ-1,200 יהודים מבריטניה. היריד התקיים על רקע גידול משמעותי בעלייה מבריטניה בשנים האחרונות. על פי נתוני משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, מאז השבעה באוקטובר עלו לישראל יותר מ-2,500 עולים מבריטניה ונפתחו תיקי עלייה לכ-5,000 נפשות. ב-2024 נרשם זינוק של כ-80% בעלייה מבריטניה לעומת השנה הקודמת והמגמה נמשכה ב-2025 וגם השנה, מתחילת ינואר ועד סוף ספטמבר, עלו מבריטניה כ-870 עולים.
שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, אמר כי עליית רופאים היא משימה לאומית בעלת חשיבות מיוחדת, המחזקת את מערכת הבריאות ומביאה לישראל הון אנושי איכותי ונדרש. מייסד-שותף ויו"ר "נפש בנפש", טוני גלברט, הוסיף: "בתקופה שבה מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בכוח האדם הרפואי, יש חשיבות גדולה ליכולת שלנו להגיע גם לרופאים יהודים שנמצאים מעבר לים. אבל בסופו של דבר, MedEx לא עוסק רק בצורך של ישראל ברופאים, אלא גם בהזדמנות של רופא לבנות כאן את חייו ואת הקריירה שלו".
המודל הישראלי לגילוי מוקדם של סרטן הריאה מוצג בעולם יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, פרופ' צבי פרידלנדר, הציג בכנס בינלאומי ביוון את לקחי התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן הריאה: "בדיקת הסקר היא לא פעולה חד פעמית אלא מערך רפואי שלם"
פרופ' צבי פרידלנדר, מנהל מחלקה פנימית ד' במרכז הרפואי הדסה בירושלים, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, הציג בשבוע שעבר (ה') בכנס בינלאומי ביוון את הניסיון הישראלי בהקמת תכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן הריאה. מטרת ההרצאה היתה להעביר את הלקחים מהמודל הישראלי למדינות שמתכננות תכנית דומה ובהן יוון, שבה לא פועלת כיום תכנית סקר לאומית לסרטן הריאה.
בישראל, בדיקת הסקר בטומוגרפיה ממוחשבת של החזה במינון קרינה נמוך (LDCT) נכללת בסל שירותי הבריאות ומ-1 בספטמבר 2025 היא ניתנת באמצעות קופות החולים. זאת לאחר תהליך ממושך שהחל בתכנית תיג"ר (תוכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאות), הפיילוט שהפעיל משרד הבריאות משנת 2019.
"סרטן הריאה הוא אחד מגורמי התמותה המרכזיים מסרטן, אך גילוי מוקדם יכול לשנות את מסלול המחלה", אומר פרופ' פרידלנדר. "הניסיון שנצבר בארץ בתכנית תיג"ר והקמת התוכנית הלאומית לסקירה מוקדמת במסגרת סל הבריאות לאחר מכן מראה שאפשר לאתר את המחלה בשלב שבו אפשרויות הטיפול טובות יותר, וזאת בתנאי שבונים מערך נגיש, מסודר ורציף".
תיג"ר נועדה לבחון כיצד אפשר להפעיל בישראל בדיקות סקר לאנשים בסיכון גבוה, עוד לפני שמופיעים תסמינים. המועמדים אותרו דרך הרשומות של קופות החולים, רופאים עברו הכשרה ונבנו מערכות לתיאום הבדיקות ולמעקב. כ-5,400 מעשנים ומעשנים לשעבר נבדקו בתכנית ואצל כ-1.2% מהם (65 נבדקים) התגלה סרטן ריאה. כ-58% מהמקרים אובחנו בשלבים מוקדמים.
הפיילוט הראה שאפשר להפעיל תכנית כזו בישראל, אך גם הצביע על קשיים בגיוס משתתפים ועל פערים בהיענות. שיחות טלפון למבוטחים ותיאום פעיל של נציגי הקופות היו יעילים יותר ממכתבי הזמנה בלבד. פרופ' פרידלנדר הדגיש בהרצאה כי הבדיקה היא גם הזדמנות לעודד גמילה מעישון וכי תוצאה תקינה אינה מבטלת את הנזקים של העישון.
כיום זכאים לבדיקה, אחת לשנתיים, בני 60 עד 74 עם היסטוריית עישון של 20 שנות קופסה לפחות, שמעשנים כיום או שהפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות. השנה הוגשה הצעה להרחיב את הזכאות לבני 50 עד 59, כמקובל בעולם, והאיגוד הישראלי לרפואת ריאות תומך בה באופן חד משמעי.
הצורך בגילוי מוקדם עולה מהנתונים. סרטן הריאה הוא הגורם המוביל לתמותה מסרטן בישראל ובעולם. בכל שנה מאובחנים בישראל כ-3,000 חולים חדשים וכ-2,000 מתים מהמחלה, ובעולם מספר המתים מתקרב לשני מיליון בשנה. יותר גברים מתים מסרטן הריאה מאשר מסרטן המעי הגס ומסרטן הערמונית יחד, ויותר נשים מתות ממנו מאשר מסרטן השד, השחלות וצוואר הרחם יחד. אחד הגורמים המרכזיים לתמותה הגבוהה הוא אבחון מאוחר. אבחון סרטן הריאה הוא תהליך רב תחומי ורב שלבי, שכולל בדיקות דימות, פעולות פולשניות ובדיקות פתולוגיות ומולקולריות, ובפועל כמחצית מהחולים בישראל מאובחנים רק בשלב הגרורתי.
בחלק השני של ההרצאה הציג פרופ' פרידלנדר את חמשת המאמרים החשובים שפורסמו בשנה האחרונה בתחום. נתונים מהתכנית הלאומית באנגליה הראו שאפשר להפעיל סקר בהיקף גדול ולגלות שיעור גבוה של מקרים בשלבים מוקדמים, גם בקרב אוכלוסיות מוחלשות. מחקר אחר מצא שתכנית דיגיטלית, שמספקת מידע ומאפשרת לבקש תור לבדיקה, עשויה להגדיל את מספר הנבדקים, אף שההשתתפות נותרה נמוכה. מחקרים נוספים עסקו בממצאים אקראיים בבדיקה, כמו הסתיידויות בעורקי הלב ושינויים בריאות, שלעתים לא זוכים להמשך בירור. כשהממצאים הודגשו בסיכום הפיענוח ולצדם המלצה ברורה, הסיכוי למעקב רפואי היה גבוה יותר.
עוד הוצגו מסקנות הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי שקבעה כי בקרב אנשים בסיכון גבוה, הסקר מפחית את התמותה מסרטן הריאה ואת שיעור המחלה המתקדמת וכי הצלחתו תלויה בארגון, באיכות, בנגישות ובמעקב. מודלים להערכת סיכון עשויים לשפר את בחירת הנבדקים, ואילו בינה מלאכותית וסמנים ביולוגיים עדיין דורשים בדיקה נוספת. כיום, אין תמיכה בהחלפת הרדיולוג בבינה מלאכותית.
"בדיקת הסקר איננה פעולה חד פעמית, אלא חלק משירות רפואי שלם", אומר פרופ' פרידלנדר. "איתור האנשים המתאימים, הסבר ברור על התועלת והסיכונים, פיענוח איכותי, מעקב אחרי כל ממצא משמעותי וכמובן טיפול רפואי בממצאים. לצד זאת, חשוב לזכור שהצעד היעיל ביותר להפחתת הסיכון הוא להימנע מעישון או להיגמל ממנו".
#מחקר_השבוע
🧬 כשהגידול מספק את חומר הגלם: יצירת תרופה בתוך תא הסרטן באמצעות CO
תאי סרטן עוברים שינויים מטבוליים המאפשרים להם להתמודד עם תנאי הסביבה הגידולית ולתמוך בחלוקה ובהתרבות מהירה.
אחד המאפיינים המטבוליים המוכרים הוא אפקט ורבורג (Warburg effect): תאים סרטניים רבים מעדיפים לפרק גלוקוז ללקטט גם בנוכחות חמצן. תהליך זה נקרא גליקוליזה אירובית.
מבחינת הפקת ATP, גליקוליזה פחות יעילה מזרחון חמצוני במיטוכונדריה. אולם יש לה יתרון אחר: היא מאפשרת זרימה מהירה של חומרי ביניים למסלולים ביוסינתטיים, שבהם נוצרים נוקלאוטידים, חומצות אמינו, ליפידים ורכיבים נוספים הדרושים לבניית תאים חדשים.
חשוב להדגיש: אין פירוש הדבר שתאי הסרטן מפסיקים להשתמש במיטוכונדריה. במקרים רבים שני המסלולים פועלים במקביל, והאיזון ביניהם משתנה בהתאם לסוג הגידול ולתנאי הסביבה.
🔬 אבל למטבוליזם של התא הסרטני יש היבט נוסף, הקשור למולקולה מעניינת במיוחד: חד-תחמוצת הפחמן (CO).
בתוך הגידול נוצרת מיקרו-סביבה מורכבת, המתאפיינת בין היתר באזורים היפוקסיים, בסטרס חמצוני ובאותות דלקתיים. בתנאים אלה עשוי לעלות הביטוי של האנזים HO-1 (Heme Oxygenase-1).
HO-1 הוא אנזים המפרק את מולקולת ההם (Heme). בתהליך נוצרים שלושה תוצרים: ביליוורדין, ברזל דו-ערכי וחד-תחמוצת הפחמן (CO).
CO אינו רק גז רעיל המוכר לנו מחשיפה סביבתית. בגוף הוא מיוצר באופן טבעי ומשמש גם כמולקולת איתות ביולוגית (Gasotransmitter), המשפיעה על תהליכים תאיים שונים.
במחקרים נמצא כי בגידולים מסוימים קיימת פעילות מוגברת של HO-1 וייצור מוגבר של CO, אם כי התופעה אינה אחידה בכל סוגי הסרטן.
⚡ הקשר המעניין בין CO למטבוליזם הסרטני
מחקרים קודמים הצביעו על כך שחשיפה חיצונית ל-CO עשויה, בתנאים מסוימים, לגרום דווקא להשפעה הפוכה לאפקט ורבורג.
במודלים של סרטן הערמונית, חשיפה ל-CO הגבירה את פעילות המיטוכונדריה ואת צריכת החמצן, והובילה לעלייה ביצירת רדיקלים חופשיים. בהמשך התפתח נזק מיטוכונדריאלי, שהוביל לעייפות מטבולית ולפגיעה בהישרדות התאים.
תופעה זו כונתה Anti-Warburg effect.
🧪 המחקר החדש של קבוצת RIKEN מציע כיוון שונה לחלוטין.
במקום לנסות לשנות את המטבוליזם הסרטני באמצעות CO, החוקרים החליטו לנצל את ה-CO שהתאים הסרטניים מייצרים בעצמם כחומר גלם ליצירת תרכובת בעלת פעילות ציטוטוקסית.
לשם כך פיתחו מערכת המבוססת על קומפלקס של אלבומין ופלדיום (Albumin–Palladacycle Complex).
האלבומין משמש כנשא ומגן על קומפלקס הפלדיום מפני גלוטתיון (GSH), מולקולה תוך-תאית העלולה לנטרל את פעילותו. בנוסף, הוא מסייע בכניסת המערכת לתאים באמצעות אנדוציטוזה.
לאחר כניסת הקומפלקס לתא, ה-CO האנדוגני משתתף בתגובה כימית של קרבונילציה, המובילה ליצירת תרכובות ממשפחת ה-Phenanthridinones.
מדובר בשלד כימי המופיע גם במולקולות בעלות פעילות ביולוגית מוכרת, ובהן מעכבי PARP וטופואיזומראז. במחקר הנוכחי פותחה מערכת המשחררת נגזרת של Oxynitidine בעלת פעילות ציטוטוקסית.
📊 מה הראו החוקרים?
בשלב הראשון השתמשו החוקרים במערכת אחת לזיהוי פעילות CO בתאים. לאחר 48 שעות זוהתה יצירת תוצר תגובה בתרביות של תאי סרטן הכבד (HepG2), השד (MCF7), הריאה (A549) וצוואר הרחם (HeLa S3), בעוד שבתאים תקינים מסוג פיברובלסטים נמדדה יצירה מועטה בלבד.
בשלב השני נבדקה מערכת נפרדת, שתוכננה לשחרר את התרכובת הציטוטוקסית בתוך התא.
הממצאים העיקריים:
ניתן היה לזהות יצירה תוך-תאית של התרכובת בתאי HepG2.
בבדיקת חיוניות תאים התקבל IC50 של 13.99 מיקרומולר בתאי סרטן הכבד, לעומת 37.54 מיקרומולר בפיברובלסטים תקינים. כלומר, יתרון של פי 2.7 בערך מבחינת הרגישות לתרכובת.
בבדיקת יצירת מושבות (Clonogenic assay) נצפתה גם ירידה ביכולת ההתרבות של תאי סרטן השד MCF7, לאחר חשיפה למערכת.
החוקרים אף הראו שעיכוב HO-1 הפחית את האפקט הציטוטוקסי, ממצא התומך במעורבות של CO שמקורו בפעילות האנזים.
עם זאת, חשוב להדגיש: זיהוי פעילות CO בארבע שורות תאים סרטניות אינו מעיד שהתרופה נוצרה ונבדקה טיפולית בכולן. הערכת הפעילות הציטוטוקסית נעשתה בעיקר בתאי HepG2, ובניסוי נפרד נבדקה השפעה על יצירת מושבות בתאי MCF7.
⚠️ ומה המשמעות הקלינית?
למרות הרעיון החדשני, מדובר עדיין בהוכחת היתכנות מוקדמת מאוד. האפקט הציטוטוקסי היה מתון, והפער בין תאים סרטניים לתאים תקינים עדיין אינו מספיק כדי להסיק שקיימת סלקטיביות טיפולית בטוחה.
המחקר בוצע בתרביות תאים בלבד. טרם בוצעו ניסויים טיפוליים בבעלי חיים או בבני אדם, והשלב הבא יהיה לבדוק אם אפשר ליישם את המערכת בגוף חי.
💡 לסיכום
המחקר אינו מנסה לתקוף את אפקט ורבורג או לשנות את המסלול המטבולי של התא הסרטני.
הוא מציע רעיון אחר: לנצל מאפיין מטבולי של הגידול, ייצור CO אנדוגני המושפע מפעילות HO-1, כדי ליצור בתוך התא הסרטני מולקולה בעלת פעילות ציטוטוקסית.
במילים אחרות, במקום להביא לתא את התרופה המוכנה, מנסים לגרום לו לספק חלק מחומרי הגלם הדרושים ליצירתה.
זהו כיוון מרתק בתחום הכימיה הסינתטית בתוך מערכות ביולוגיות (In Vivo Synthetic Chemistry), אך הדרך מרעיון כימי מוצלח בתרבית תאים ועד טיפול אונקולוגי יעיל ובטוח עדיין ארוכה.
#אונקולוגיה #חקר_הסרטן #מטבוליזם_סרטני #אפקט_ורבורג #WarburgEffect #HO1 #CarbonMonoxide #CO #CancerResearch #TumorMicroenvironment #SyntheticChemistry #NatureCommunications
🤖 Made with AI
