INSS (@INSS_Hebrew) header
INSS (@INSS_Hebrew) profile picture

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הוא מכון מחקר עצמאי העוסק בתחומים הקשורים לביטחון הלאומי של ישראל.

Joined March 2016
Photo by INSS (@INSS_Hebrew)Photo by INSS (@INSS_Hebrew)Photo by INSS (@INSS_Hebrew)Photo by INSS (@INSS_Hebrew)Photo by INSS (@INSS_Hebrew)Photo by INSS (@INSS_Hebrew)Photo by INSS (@INSS_Hebrew)Photo by INSS (@INSS_Hebrew)Photo by INSS (@INSS_Hebrew)Photo by INSS (@INSS_Hebrew)
מה קורה כשהשלוחים של איראן מתחילים לפתח קשרים מבצעיים ישירים זה עם זה - והאם ישראל ערוכה לאיום החדש ממזרח? בפרק חדש של ״משדרים ביטחון״, חוקרי המכון ירון שניידר ודני סיטרינוביץ משוחחים עם עמנואל אלבז-פלפס על הקשר המתהדק בין החות׳ים בתימן למיליציות השיעיות בעיראק - שמחייב את ישראל להיערכות מודיעינית חדשה. הפרק המלא זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>
4
251
ה-7 באוקטובר טלטל את ביטחון ישראל. אבל האם הוא מחייב גם שינוי יסודי בתפיסת הביטחון שלה? יותר מ-70 שנה אחרי שבן-גוריון הניח את יסודותיה, חוקר המכון פרופ' עזר גת מערער על כמה מהמסקנות הרווחות בעקבות המלחמה – ומסביר מדוע רבים מעקרונות הביטחון שנקבעו בראשית ימי המדינה עדיין עומדים במבחן הזמן >>> bit.ly/4fz1ayZ
2
229
לייזר סיני מונחה AI: מוצר צריכה במסווה של אמצעי לפגיעה בנחילים תוקפים? החוקר הבכיר יהושע קליסקי כותב: האתגר הטכנולוגי של פגיעה בנחילי רחפנים או כטב"מים תוקפים הוא גדול והסיבה לכך הינה הצורך בגילוי מוקדם ובזיהוי של עצמים מעופפים זעירים אשר קשה לגלותם באמצעות מכ"ם בגלל המימדים הקטנים והחזר המכ"ם הנמוך שנובע מחמרי מבנה לא מתכתיים. בנוסף לקושי בגילוי המוקדם קיים קושי נוסף ביירוט רחפנים וכטב"מים שכן מדובר בכלי טיס בעל יכולות תמרון מעולות ויכולות טיסה באזורים בעלי טופוגרפיה סבוכה. עובדות אלו מוסיפות קושי רב במעקב אחר מסלול תנועתם, בזיהויים, וקביעת מיקומם במרחב כמשתמע מכל אלה - קושי בפגיעה ויירוט האיום ובמיוחד כאשר מדובר בנחילים תוקפים. אחת האפשרויות ליירט רחפנים או כטב"מים הוא השימוש בקרן לייזר אשר מגיעה למטרה במהירות האור, מחממת ושורפת את המטרה ועוברת במהירות באמצעות מערכות אופטיות - במקרה של נחילים תוקפים - ממטרה למטרה. האתגר שנותר הוא כמובן זיהוי מוקדם של הנחילים, תקיפה מדויקת של הכטב"ם או הרחפן ומעבר לכלי התוקף הבא. לשם כך יש צורך לקבוע את מהירותו, מיקומו במרחב, חישוב מסלולים וכווני מעוף אפשריים ומערכת עקיבה וזיהוי מהירה. על מנת להימנע מזיהוי שגוי ואזעקות שווא חשוב שהמערכת תהיה מסוגלת לוודא את זהות הגוף המעופף בעזרת AI ותוכנת עיבוד תמונה. תכונות אלו נמצאות במערכת שפותחה בידי חברה סינית בשם Photon Matrix Lab לשם פגיעה ביתושים ע"י חימום כנפי היתוש ושריפתם באמצעות קרן לייזר ממוקדת נשלטת ע"י מערכות בקרה, סנסורים רגישים מבוססי LiDAR תכנת עיבוד תמונה לזיהוי הגוף המעופף ושימוש ב-AI לניתוח פרמטרים פיזיקליים שלו. החברה טוענת כי הקרן יכולה להשמיד כ-30 יתושים בשניה. נתונים אלו מצביעים על האפשרות כי הפעלת המערכת כנגד יתושים היא בעצם בדיקת היתכנות מעבדתית של מערכת הלייזר בעלת מספר ארכי גל (כלומר רב- צבעית) על מרכיביה השונים כנגד נחילים של מעופפים זעירים. ההישג הטכנולוגי מרשים במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר בעצמים מעופפים זעירים הנעים במרחב בצורה אקראית. השלב הבא להערכתנו יהיה שידרוג מערכת הלייזר להספקים גבוהים ויישום - תוך שימוש בטכנולוגיות זיהוי מתקדמות ובתוכנות מבוססות AI - לניתוח מסלולי טיסה, לשם פגיעה והשמדת נחילי רחפנים או נחילי כטב"מים.
238
פרשה שהחלה כרכילות על מנכ"ל אנבידיה הובילה להתפטרותו והפכה למשבר עם השלכות אפשריות על מרוץ הבינה המלאכותית העולמי. מה המשמעות עבור ישראל, שבה פועל מרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב? חוקרת המכון הדס לורבר בוחנת את הסיכונים לישראל ואת הצעדים הנדרשים בעקבות הטלטלה בענקית השבבים >>> inss.org.il/he/publication/n…
3
30
35,875
מהשיגורים מאיראן ועד לתנועה במצרי הורמוז: נתוני העימות והשלכותיו על ישראל ומדינות האזור, במקום אחד. היכנסו לתמונת המצב האינטראקטיבית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, המתעדכנת באופן שוטף >>> inss.org.il/he/publication/i…
2
3
1
21
74,587
האם אנחנו מתקרבים לעידן שבו גם בשיאה של מלחמה לא נשמע אזעקות ופיצוצים? נשק מוכוון אנרגיה, הפועל במהירות האור, עשוי לשנות את הדרך שבה ניתן להתמודד עם איומים מהאוויר. מה הופך אותו לשונה כל כך ממערכות הנשק המוכרות? הפרק החדש של ״משדרים אקסטרה ביטחון״ עם חוקרי המכון יהושע קליסקי וירון שניידר זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>
1
371
הגברת המעורבות הטורקית בלבנון: ביקור בילאל ארדואן כקדימון לבאות חוקרות המכון גליה לינדנשטראוס ואורנה מזרחי כותבות: ביקורו של בילאל ארדואן, בנו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן (בין ה-14-12 בנובמבר) משקף את המגמה של טורקיה להגביר את מעורבותה בלבנון, במקביל לאחיזתה בסוריה. במהלך ביקורו הוא נפגש עם צמרת ההנהגה הלבנונית: נשיא לבנון, מישל עאון, ראש הממשלה, נאווף סלאם, יו"ר הפרלמנט, נביה ברי, והמנהיג הדרוזי, וליד ג'ונבלט. בטריפולי, מעוז הסונים בלבנון, הוא זכה לקבלת פנים חמה וללווי מתוקשר לביקוריו במבני דת ומבנים מהתקופה הע'ותמאנית ופגישותיו עם מנהיגים דתיים; האוכלוסייה הטורקמנית המתגוררת באזור; והנינה של הסולטאן עבדול חמיד השני. במהלך הביקור הדגיש בילאל ארדואן את הקשר ההיסטורי ביחסים בין טורקיה ללבנון. בילאל ארדואן, העומד בראשות ובמועצת המנהלים של מספר ארגונים חברתיים-חינוכיים בטורקיה, אינו נושא תפקיד ממשלתי רשמי. בחודשים האחרונים חלה עלייה בפרופיל התקשורתי שלו והוא ערך מספר ביקורים מחוץ לטורקיה באופן שהגביר את השיח על האפשרות שהוא עשוי להיות היורש הפוליטי של אביו. הגורמים הבכירים עמם נפגש בילאל ארדואן בלבנון משקפים את מעמדו העולה. את ההסבר להגברת המעורבות הטורקית ניתן לגזור מההתפתחויות בזירה הסורית ומהרצון של טורקיה לייצב את משטרו של נשיא סוריה, אחמד א-שרע, כאשר לבנון נתפסת כמרכיב בהבטחת היציבות הסורית. במסגרת השיקום והפיתוח הכלכלי של סוריה, הרי שתשתיות כגון נמל טריפולי עשויות למלא תפקיד מרכזי בפרויקטים התחבורתיים והאנרגטיים שטורקיה רוצה לקדם. הוואקום המסוים שנוצר עם סיום המנדט הצפוי בסוף 2026 של כוח יוניפי"ל, והנכונות שהשמיע בילאל ארדואן שטורקיה תיקח חלק בכוח רב-לאומי חדש שיקום בדרום לבנון, גם אם בסופו של דבר הרעיון לא ימומש, מהווה הזדמנות לטורקיה להגביר את השפעתה. בלבנון - מעבר לברכות במחנה הסוני על הגברת המעורבות הטורקית, ניכר החשש שמדובר בניסיון לעודד את ההיבדלות של הסונים ובמקום לחזק את המדינה הלבנונית הביקור נתן ביטוי לשיח השלילי על הפיצול העדתי בלבנון ולתחושת הקיפוח של תושבי טריפולי, המוצאים מענה חלקי בהידברות עם גורמים מחוץ למדינה הלבנונית. עם זאת, פגישותיו של בילאל ארדואן עם כל ההנהגה הבכירה משקפים את רצונה של לבנון למצות כל אפשרות לסיוע חיצוני ולשמור על יחסים טובים עם טורקיה למרות הספקנות באשר לכוונותיה, מה גם שעד כה הסיוע שהגיע מטורקיה ללבנון היה מוגבל (לאחרונה פורסם על הסכם לגבי סיוע של כ-3 מיליון דולר לצבא לבנון). מבחינת ישראל - עצם הביקור והביקורת על ישראל במהלכו מצד בילאל ארדואן, הכוללת את הטענה כי היא מהווה סכנה ליציבות של סוריה ולבנון, מהווים אישוש לכך שהכוונות של טורקיה להגביר את השפעתה בלבנון הינן אתגר נוסף לישראל, המצטרף לסוגיות אחרות שבמחלוקת כיום בינה לבין טורקיה.
1
354
החות׳ים כבר לא פועלים רק מתימן: שיתוף הפעולה שלהם עם המיליציות הפרו- איראניות בעיראק הולך ומתהדק, והפעילות המשותפת כבר מורגשת בשטח. האם עיראק הופכת לנקודת תורפה חדשה בביטחון ישראל? חוקרי המכון ירון שניידר ודני סיטרינוביץ מנתחים את האיום המתפתח ואת הדרכים להתמודד עמו >>> inss.org.il/he/publication/y…
6
13
82
117,226
טיל שיוט תוצרת רפאל - פריצת דרך מעצמתית החוקר הבכיר יהושע קליסקי כותב: חברת רפאל חשפה אמש (11.11.2026) טיל שיוט מתקדם SUPER ICE בעל ראש קרבי בן 454 ק"ג, שלפי הגדרתם מדובר ב"טיל שיוט שמהווה את הפתרון האידאלי ליצירת אש מנגד ולהשמדת מטרות איכות". מדובר במערכת בעלת דיוק פגיעה רב, מתקדמת וייחודית מבחינה טכנולוגית וקטלנית. מהו המיוחד בטיל שיוט בהשוואה לטיל בליסטי? טיל בליסטי מואץ לחלל באמצעות מנוע רקטי, הוא נע במסלול בליסטי שנקבע מראש עפ"י חוקי התנועה של הפיזיקה הקלאסית. בניגוד לכך, טיל שיוט הוא טיל שטס במסלול אופקי, בעל יכולות תמרון במסלול לא קבוע, לעתים קרובות מפותל ובעל מספר רב של דרגות חופש במרחב תנועתו. מבחינת אפשרויות היירוט, בעקרון קל יותר ליירט טיל בליסטי מאשר ליירט טיל שיוט שכן מסלול תנועתו מנקודת השיגור ועד לנקודת הפגיעה במטרה או נקודת היירוט ניתן לחישוב מראש והדבר מאפשר שיגור אמצעי יירוט כמו למשל "כיפת ברזל" או מערכות "חץ" על מנת לפגוע בו וליירטו בעת מעופו במסלול הקבוע, וזאת בניגוד למסלול המשתנה של טיל השיוט. קושי נוסף ביירוט טיל שיוט הוא יכולתו לתמרן, לטוס במהירות ולנווט אל המטרה בגובה נמוך באמצעות מערכות חיישנים משוכללות, התאמת תמונת ייחוס לתוואי השטח או תקשורת לוויינית, תוך מעקב קרוב אחר תוואים טופוגרפיים סבוכים, דבר המקשה לא רק על יירוטו אלא על גם על גילוי מוקדם שלו באמצעות מכ"ם. תכונות אלו הופכות את טיל השיוט תוצרת "רפאל" למכונת מלחמה יעילה כנגד מטרות איכות ותשתיות אויב חיוניות. טילי ה-ICE וה-SUPER ICE הינם טילי שיוט מהירים ומדויקים שניתנים לשיגור מפלטפורמות קרקעיות, אוויריות או ימיות לטווח ארוך, הרחק מאזור סכנה מוכה טילי נ"מ, בעלי יכולות ניווט שמאפשרות טיסה אוטונומית בכל מזג אוויר ומתבייתים על המטרה בעזרת מערכות אלקטרו-אופטיות. לסיכום מדובר במערכת נשק חדשנית וייחודית ברמה העולמית אשר מקנה למדינת ישראל גמישות מבצעית רבה בהיבטים של תקיפה ממוקדת ממרחק רב על תשתיות המהוות איום על מדינת ישראל.
351
במשך שנים התרגלנו לחשוב שמיליארדי הדולרים בסיוע צבאי מארה"ב מובטחים לנו, אלא שיש פרט קריטי במשוואה שכמעט שכחנו מקיומו ועלול לשנות את כללי המשחק. ראש תחום ארה״ב במכון, ד״ר אבישי בן ששון-גורדיס, מסביר בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס מה פספסנו בדרך מהבית הלבן לבלפור, ואיך זה עשוי להשפיע על עתיד הסיוע הביטחוני. הפרק החדש של משדרים ביטחון זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>
305
שבועות אחרי האסון שנמנע בטיסת פליי דובאי, שרשרת איומי שווא על מטוסים מזכירה: איום הטרור על התעופה האזרחית לא נעלם. חוקר המכון יורם שוייצר על האיום המתמשך והצורך בהפקת לקחים כדי למנוע את האסון הבא >>>
292
בין אנטי-ציונות לאנטישמיות: החרם על עסקים יהודיים בפילדלפיה חוקר המכון אלק מאור כותב: בשבת, 8 בנובמבר, יום לפני ציון ליל הבדולח, מספר קבוצות אנטי-ישראליות מחו במטרה להחרים מסעדות בבעלות ישראלית ויהודית ולהוציא ״עסקים ציוניים״ מפילדלפיה. כמחצית מהעסקים המוחרמים שייכים ליהודים אמריקאים שאינם אזרחים של ישראל. האירוע ראוי לציון משתי סיבות. ראשית, הסניף המקומי של הדמוקרטים הסוציאליסטים של אמריקה (DSA) תמך בהפגנה, בעודו מגנה אנטישמיות אך מתעלם מכך שהמארגנים השתמשו במילה ״ציונים״ (zios) כמילת גנאי בפרסומיהם. שנית, בניגוד למה שראינו במחאות באוניברסיטאות בשלוש השנים האחרונות, בהן מוחי הנגד הופיעו במספרים זניחים בהשוואה למפגינים האנטי-ישראלים, הפעם הקהילה היהודית התארגנה והגיבה ביעילות; כשהם מופרדים בידי כוח משטרתי, 200 מפגינים פרו-ישראלים ופרו-יהודים התייצבו מול כ-300 מפגינים אנטי-ישראלים ואנטישמים עוטי מסיכה. המסעדות שהוחרמו, בינתיים, לא הצליחו לעמוד בעומס של התורים הארוכים של מוחי-הנגד שרצו לתמוך בהן. האירוע מדגים את הדרך בה ארגונים אנטי-ציוניים מסמנים יהודים אמריקאים ומאשימים אותם במעשיה של ישראל, במה שמוגדר כאנטישמיות לפי ההגדרה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). יתרה מכך, זה מראה כיצד הארגונים הללו מצליחים ליצור קואליציות עם ארגונים שבדרך כלל מחויבים לרב תרבותיות, אך שמוכנים להפלות נגד יהודים. למרות זאת, יש סיבות להיות אופטימיים. הקהילה היהודית המקומית הגיבה בצורה יעילה ולמרות התחזקות האנטי-ציונות בשיח הציבורי והפוליטי, פוליטיקאים דמוקרטים לא היססו לגנות את ניסיון החרם. ראש עיריית פילדלפיה, לצד היועץ המשפטי ומושל פנסילבניה גינו את החרם כמעשה אנטישמי, במה שיכול להיראות כמחויבות מתמשכת של נושאי משרה – דמוקרטים ורפובליקנים – להגן על אזרחים יהודים.
1
343
האהדה לסין בישראל בשפל היסטורי, אבל הסחר עמה ממשיך להתרחב. מה מלמד הפער הזה על יחסי ישראל וסין? חוקר המכון רועי בן צור בוחן את המגמות הסותרות ואת המשמעויות שלהן עבור ישראל >>> inss.org.il/he/publication/c…
1
332
הכישלון המודיעיני של ה-7 באוקטובר מחייב שינוי עמוק בתפיסות ובשיטות המחקר של המודיעין הישראלי. אבל האם הניסיון להפיק לקחים עלול להוביל לתיקון יתר - ולהחלפת קונספציה אחת באחרת? חוקרי המכון רז צימט ונעמי נוימן בוחנים את מקומן של השפה, התרבות והאידיאולוגיה בהבנת האויב, ואת הסכנה הטמונה בשינוי המשקל שניתן להן במחקר המודיעיני >>> inss.org.il/he/publication/o…
16
4
2
33
98,402
מיעד תיירות אהוב למוקד מחאה: האם תאילנד משנה את יחסה לישראל? חוקר המכון אלעד בן דוד וחן פלוטקין, דוקטורנטית בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, כותבים:   תאילנד נחשבת זה שנים ליעד אהוב על ישראלים, והיחסים בין המדינות התאפיינו בקשרים חיוביים. אולם בחודשים האחרונים גבר השיח האנטי־ישראלי במדינה, שהתבטא בהפגנות נגד תיירים ישראלים ופעילות חב״ד, בעיקר בפוקט ובבנגקוק. לאחרונה, בצעד חריג, נשללה גם אזרחותו התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, מראשי שליחי חב״ד במדינה, בשל הפרת תנאי ההתאזרחות הקשורים לאזרחותו הכפולה. על רקע התגברות מסע הדה־לגיטימציה נגד ישראל מאז ה־7 באוקטובר, התפתחויות אלו מעלות את השאלה האם הביקורת על ישראל מתרחבת גם להתנגדות לנוכחותם של מוסדות יהודיים המזוהים עמה, במדינה כמו תאילנד. בדומה למיעוטים מוסלמיים במערב, גם גורמים מקרב הקהילה המוסלמית בתאילנד, המהווה כ־5% מהאוכלוסייה, השתתפו במחאות נגד ישראלים ומוסדות חב״ד על רקע המלחמה בעזה. אך בניגוד למערב, שבו המחאות נגד ישראל קשורות בעיקר לאקטיביזם סביב הסוגיה הפלסטינית, בתאילנד הן מורכבות יותר ומשקפות שילוב של כמה גורמים: ביקורת על התנהגותם של חלק מהתיירים ואנשי העסקים הישראלים, התחזקות הרגשות הלאומיים בעקבות סכסוכי הגבול עם קמבודיה ב־2025 והשפעת המלחמה בעזה על דעת הקהל. ב־10 בספטמבר וב־31 באוקטובר, לדוגמה, התקיימו שתי הפגנות בולטות, מול שגרירות ישראל בבנגקוק ובאי פוקט, בהובלת הפעיל הלאומני סונדי לימתונגקון, ממנהיגי תנועת ״החולצות הצהובות״ בשנות האלפיים, שבה דרשו המפגינים לקצר את הפטור מוויזה לישראלים ולסלק עסקים וארגונים זרים מהמדינה. עם זאת, היקף המחאות נותר מוגבל, ובגדולה שבהן, בבנגקוק, השתתפו כ־500 איש בלבד. מרבית הביקורת מתמקדת באזורי תיירות שבהם התגלעו חיכוכים בין ישראלים למקומיים, בעיקר בפאי שבצפון המדינה, בפוקט ובאיים בדרום. חשוב לציין, כי אף שמגמות אלו עשויות להעיד על התרחבות השיח האנטי־ישראלי לזירות מרוחקות, אין בשלילת אזרחותו של הרב קנטור להוכיח שממשלת תאילנד אכן בוחרת לאמץ מדיניות אנטי־ישראלית. בשנה האחרונה ממשלת תאילנד סילקה משטחה גם תיירים ואנשי עסקים בעלי אזרחות שאינה ישראלית, לאחר שניהלו חברות קש, הסתכסכו עם מקומיים או תיירים אחרים, או שעסקו בפעילות פלילית כמו סחר בנשק ובסמים —מדיניות שכללה גם את קיצור הפטור מויזה ל-30 יום ל-59 מדינות נוספות, וביניהן ארצות הברית, אוסטרליה ובריטניה. כך שלאור כל זאת, מוקדם עדיין לקבוע האם אכן מדובר בשינויים מהותיים במדיניותה של תאילנד כלפי ישראל.
439
משרד התפוצות כלל את האימאם עמר סלימאן, מהמנהיגים המוסלמים המשפיעים בארה"ב, ברשימת המשפיענים המובילים בהפצת אנטישמיות. אבל האם התיוג הזה עלול דווקא לפגוע במאבק באנטישמיות ובדה־לגיטימציה נגד ישראל? חוקר המכון אלעד בן דוד מסביר מדוע סימונו של סלימאן כאנטישמי עלול להיות טעות אסטרטגית, ומה ישראל יכולה לעשות אחרת >>> inss.org.il/he/publication/o…
287
המלחמה מציבה את ערב הסעודית בפני שורה של איומים ביטחוניים וכלכליים. האם הצטברות הלחצים עלולה ליצור סדקים גם בשלטונו של בן סלמאן? החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי בוחן את מקורות החוסן של המונרכיה הסעודית ואת יכולתה לשמור על יציבות לנוכח המלחמה >>> inss.org.il/he/publication/s…
1
1
25
98,435
המתיחות במזרח התיכון גוברת, והעיניים נשואות להיערכות צבא ארה״ב באזור. עד כמה רחבה הנוכחות האמריקנית, וכיצד היא משתנה לנוכח ההתפתחויות? עקבו אחר פריסת הכוחות האמריקניים במזרח התיכון באמצעות המפה האינטראקטיבית של המכון למחקרי ביטחון לאומי >>> inss.org.il/he/publication/u…
2
9
1
45
166,236
נתניהו מדבר על כלכלה עצמאית ועל קריפטו כדרך לעקוף סנקציות כלכליות על ישראל. אבל מה יקרה אם ישראל באמת תנותק ממערכת הבנקאות העולמית? והאם כלכלה שמבוססת על סחר בינלאומי והייטק תוכל להתמודד עם תרחיש כזה? הפרק החדש של ״משדרים ביטחון״ עם חוקרי המכון תומר פדלון ואסטבן קלור זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>
8
3
16
86,338
המצב בחזית והתקיפות על תשתיות האנרגיה — על מה עשויות קייב ומוסקבה להסכים באבו דאבי? ארקדי מיל-מן, שגריר ישראל לשעבר וראש תחום רוסיה במכון, כותב: ב־10–11 בנובמבר יתחדשו באבו דאבי השיחות המשולשות בין אוקראינה, רוסיה וארצות הברית, בהמשך למפגש בז׳נבה ב־17–18 בפברואר. מאז השיבה אוקראינה לשליטתה שטחים באזור לימאן, ורוסיה הגבירה את תקיפותיה על תשתיות האנרגיה האוקראיניות. אחרי ארבע שנים ושמונה חודשים של מלחמה רחבת היקף, הקרמלין עדיין מקווה שהמשך הלחימה יניב ויתורים שטרם השיג במשא ומתן. בחזית מתקשה מוסקבה להשיג את יעדיה. פוטין מציג את כיבוש הדונבאס כולו כתוצאה בלתי נמנעת, אך הצבא הרוסי טרם הצליח לכתר את הערים המרכזיות שנותרו בשליטת אוקראינה במחוז דונצק. שיבוש קווי האספקה הרוסיים באמצעות כטב״מים סייע לכוחות האוקראיניים לצאת למתקפות־נגד וליטול את היוזמה בכמה גזרות. בספטמבר ובאוקטובר איבדה רוסיה שטח רב מזה שכבשה, אף שכוחותיה עדיין מתקדמים בגזרות מסוימות. מוסקבה מוסיפה לדרוש מקייב לוותר על שטחים שהצבא הרוסי לא הצליח לכבוש, והסיכוי שקייב תסכים לכך נמוך. ככל שהצבא הרוסי מתקשה להכריע בחזית, הקרמלין מגביר את הפגיעה בעורף האוקראיני. התקיפות על רשתות החשמל, מפעלי התעשייה והנמלים נועדו להחליש את הכלכלה ולשחוק את כוח העמידה של הציבור. השיבושים באספקת החימום והמים בקייב לקראת החורף ממחישים את המחיר שמשלמים האזרחים. הבנק המרכזי של אוקראינה צופה התכווצות של 0.4 אחוזים ב־2026, לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 1.8 אחוזים. על רקע זה דנה קייב עם שותפותיה בבריסל ב־4–5 בנובמבר בשיקום לאחר המלחמה ובמימון לצורכי ההגנה ב־2027 אם הלחימה תימשך. גם ברוסיה גובר הלחץ התקציבי. הגירעון הפדרלי הצפוי כמעט כפול מהיעד המקורי, וההכנסות מנפט ומגז ירדו בכ־14 אחוזים בינואר–אוקטובר לעומת התקופה המקבילה אשתקד. השיחות בתיווכם של סטיב ויטקוף וג׳ארד קושנר עשויות להבהיר היכן ניתן להגיע להסכמות עוד לפני הפסקת אש כוללת. קייב מבקשת לדון בחילופי שבויים, בהשבת ילדים אוקראינים שהועברו לרוסיה ובבטיחות השיט המסחרי בים השחור. בדיון על ערבויות ביטחוניות, קייב מבקשת לדעת מי מבעלות בריתה יגיב אם רוסיה תתקוף שוב, באילו אמצעים ובתוך כמה זמן. בריטניה וצרפת נערכות לתרגל בפולין פריסה אפשרית של כוח לאחר הפסקת הלחימה, ומוסקבה מתנגדת להצבת כוחות זרים באוקראינה. נכונות הקרמלין להתפשר תלויה גם בהחלטותיה של וושינגטון. ממשל טראמפ הגיע עם מוסקבה להסכמה על אספקת סולר רוסי והשעה כמה מהסנקציות מכוח חוק גרהאם. במקביל, חסרים כשני מיליארד דולר מכספי בעלות הברית למימון חבילות רכש של נשק אמריקאי לאוקראינה שכבר אושרו. הקלות נוספות לרוסיה לפני שתעמוד בהתחייבויותיה, לצד עיכוב אפשרי באספקת הנשק לקייב, עלולות לעודד את הקרמלין למשוך זמן. ניצחון הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס מעורר בקייב תקווה להרחבת הסיוע, אך הקונגרס החדש יחל לפעול בינואר, ואת השיחות באבו דאבי מנהל ממשל טראמפ. במקביל, בייג׳ינג אישרה כי מתנהלים מגעים לקראת מפגש בין שי ג׳ינפינג, טראמפ ופוטין בשולי פסגת APEC בשנז׳ן. קיום המפגש טרם אושר רשמית. אם המלחמה תעלה בו לדיון, מוסקבה תוכל לקדם את עמדתה בהיעדרה של קייב. באבו דאבי, המבחן המיידי לקראת החורף הוא האפשרות להפוגה הדדית בתקיפות. לפי מתווה שעלה בהכנות למפגש, רוסיה תשהה את תקיפותיה על תשתיות האנרגיה באוקראינה, ובתמורה תשהה אוקראינה את תקיפותיה על מתקני תעשיית הנפט ברוסיה, ובהם בתי הזיקוק. הסדר כזה יחייב הסכמה על המתקנים שייכללו בו ועל מנגנון לתיעוד הפרות. השאלה היא אם הפסקת התקיפות על בתי הזיקוק תצדיק מבחינת הקרמלין ויתור זמני על אמצעי הלחץ שקיבל משקל רב יותר ככל שהתקדמות הצבא הרוסי בחזית האטה.
1
1
2
427