(((IsraelMatzav)))

Avigdor Lieberman has officially lifted his years-long boycott of the Haredim. Before the election he made three pledges: no sitting with the Arabs, no sitting with Netanyahu, no sitting with the Haredim. Now he’s keeping the first two and dropping the third. He has given his partners in the bloc a green light to negotiate with the Haredim on the basis of the 2018 draft law. Lieberman proposed that law himself as defense minister; the Haredim rejected it then and have regretted it ever since. It’s far softer than Boaz Bismuth’s draft law: economic sanctions on yeshivas only after three years, and no personal sanctions. My assessment: if this government forms, 48 change-bloc seats plus 13 Haredi seats, expect a rotation between Gadi Eisenkot and Lieberman. The change bloc reads United Torah Judaism’s refusal to recommend Netanyahu this morning as a down payment on the talks. Aryeh Deri wants to stick with Netanyahu, but Shas’s Council of Torah Sages said a left-wing government is forbidden and called for unity. The change bloc’s bet is that Rabbi Dov Lando’s move will topple the rest of the Haredi bloc like dominoes. So two rival governments are taking shape. One is an Eisenkot minority government that could be sworn in as early as next week. The other is a 61-seat coalition with the Haredim. That’s a remarkable turn after four years of Lieberman and Eisenkot campaigning against the Haredim.

עימות סוער ביני לבין חברי הרשימה המשותפת: טיבי: אני רוצה לדבר לערוצי ההסתה. במיוחד לערוץ 14: אתם צריכים להתחיל לדבר בגרמנית כי זה מה שמתאים לכם. אני: אתה יכול להגיד שחמאס הוא ארגון טרור? טיבי: הקול הערבי לגיטימי כמו היהודי. שאלתי: "חמאס ארגון טרור", אתה יכול להגיד? העוזר הפרלמנטרי של המשותפת מנסה להפריע. טיבי: אתם ערוץ רעל! אני אענה במסיבת עיתונאים, אתה לא עיתונאי! הקשיתי: אתם עכשיו חלק מברית המשרתים, מר טיבי? ניסיתי עם ג'בארין: יכול לומר שחמאס ארגון טרור? ג'בארין: אתם ערוץ רעל. מר ג'בארין, אתם טוענים שאתם לא תומכי טרור, הנה הזדמנות לגנות ב- 4 מילים: חמאס הוא ארגון טרור. במשך דקות ניסיתי לחלץ מחברי המשותפת גינוי לחמאס אך ללא הצלחה. סירבו להתייחס גם לשאלה בעניין הלהט"ב וגיוס לכולם. שאלתי את טיבי האם קיבל כרטיסי תדלוק או העביר כאלו. לא ענה...

שלום לצופות ולצופים היקרים שלי, הערב לא ניפגש בשידור. אתמול הציב בפניי מנהל החדשות בתאגיד, ליאור לנדנברג, אולטימטום: להקריא בשידור, מילה במילה, טקסט שהכתיב לי בהודעת וואטסאפ שמייחס לדבריי משמעויות שגויות ומסולפות ושיש בו, לטעמי, כדי לבזות אותי ואיים שאם לא אקריא אותו, לא אגיש את תוכניתי. מדובר בדרישה להציג בפני הצופים הצהרה שהוכתבה לי על ידי מנהל החדשות, כאילו הייתה הודעה אישית שניסחתי מרצוני החופשי. סירובי להיענות לדרישה זו הפך לעילה למנוע את הופעתי בשידור. למיטב ידיעתי, אין תקדים להתנהלות מסוג זה. למנהל חדשות נתונה הסמכות לערוך ולבקר, אך אין בכך כדי להצדיק כפיית הצהרה אישית על עיתונאי והצגתה לציבור כאילו ניתנה מרצונו החופשי. חמורה לא פחות בעיניי היא האכיפה הבררנית מצד מנהל החדשות בתאגיד. כשנשמעו בשידורי התאגיד בעברית ובערבית התבטאויות פוגעניות כלפי לוחמי וחיילי צה״ל וכלפי מגזרים בחברה הישראלית, למיטב ידיעתי מנהל החדשות לא נקט צעדים דומים, לא הציב אולטימטומים ולא התנה את המשך הופעתם של העיתונאים בשידור בהקראת הצהרות מוכתבות. קשה להבין כיצד דווקא במקרה שלי, כשהדברים כלל לא נאמרו בשידורי התאגיד, בחר מנהל החדשות לנקוט צעד כה חריג וקיצוני. וכדאי להזכיר את השתלשלות האירועים: דבריי המקוריים נאמרו ברדיו אזורי, ולא בשידורי התאגיד. הדברים כללו תיאור בניסוח לא מוצלח של תופעה כואבת בחברה הבדואית בנגב, המגובה במחקרים אקדמיים ובכתבות. במוצאי שבת, לבקשת מנהל החדשות, פרסמתי בשידור הטלוויזיה הבהרה שהייתה לשביעות רצונו. בהמשך פרסמתי הבהרה והתנצלות גם ברשתות החברתיות. ועדת האתיקה קיבלה את הדברים ופרסמה הודעה בעניין. גם התאגיד עצמו פרסם הודעה מטעמו, בתיאום עם הייעוץ המשפטי. ואחרי כל אלה, לפתע, אתמול, נחת עליי האולטימטום. לא בשיחה. לא בהידברות. בניגוד למקובל בתקשורת חופשית ולמתחייב מהתנהלות מקצועית והוגנת. לאחר שהבהרתי לייעוץ המשפטי שהאולטימטום שהציב בפניי לנדנברג אינו חוקי ואינו אתי, הוא פנה אליי היום לקראת הצהריים וביקש שאציע נוסח חלופי. נעניתי לבקשתו והעברתי נוסח שכלל הבהרה והתנצלות. אלא שלנדנברג חזר בו מנכונותו לבחון נוסח חלופי, דחה את הצעתי ושב להתעקש שאקריא את הטקסט שהכתיב לי , טקסט המציג את דבריי באופן מניפולטיבי ומסולף, מייחס לי משמעויות שקריות לפרסום ויוצר בפני הצופים מצג מטעה. ולא די בכך: בהמשך הועבר לעיתונאי רן בוקר מידע שגוי על השתלשלות האירועים, תוך הצגת תמונה מסולפת של המחלוקת. קשה שלא לתהות אם שינוי הגישה הפתאומי קשור לקמפיין ההסתה הפוליטי שמתנהל נגדי בימים האחרונים, קמפיין שספק רב אם טובתן של נשים מוחלשות בחברה הבדואית הוא שעומד בבסיסו. חמור לא פחות, ההדלפות נגדי מתוך התאגיד, שמציגות תמונה שגויה ומסולפת של האירועים, אינן אלא שמן למדורת ההסתה הפרועה המתנהלת נגדי. במקום לנהוג באחריות, גורמים בתאגיד הציבורי תורמים לליבוי המתקפה הציבורית נגדי. אתיקה עיתונאית מחייבת, בין היתר, הגינות, אחידות, מידתיות ושיקול דעת. היא אינה מתיישבת עם אכיפה בררנית. תאגיד השידור הציבורי הוא של כולנו. שלכם, תמיד, איילה חסון