Me

כך יושמד "הר המכוש" האיראני – בלי מפציצים אמריקאיים: שעת ה-ש' מתקרבת, ובזמן שהעולם המערבי מביט בחרדה על מתקן "הר המכוש" (Pickaxe Mountain) – מבצר הגרעין האיראני החדש הקבור בעומק של כ-140 מטרים תחת סלע גרניט מסיבי ברכס הרי זאגרוס – חיל האוויר הישראלי כבר מחזיק במפתח להשמדתו. ללא צורך במפציצי ה-B-2 האמריקאיים, וללא תלות בפצצת ה-14 טון המפורסמת (GBU-57), ישראל מסוגלת, מוכנה ויכולה לבצע את המשימה הזו לבדה. הסוד המבצעי שנשמר בקפידה, והפך לתוכנית פעולה מגובשת דרך אינספור שעות טיסה ואימונים במתארים מדבריים מרוחקים, מבוסס על מתמטיקה מדויקת, פיזיקה של חומרי נפץ ומיומנות טיסה פנומנלית של טייסות ה"רעם" (F-15I). שיטת הפעולה שתזעזע את אתר הגרעין הזה היא שיטה יעילה ובדוקה: הפצצה טורית רציפה (Sequential Bombing). מערכת הביטחון האיראנית בנתה על כך שאף פצצה בארסנל הישראלי, כולל ה-GBU-28 הכבדה במשקל 2.2 טון, אינה יכולה לחדור 140 מטרים של סלע גרניט מוצק במכה אחת. הם צודקים – פצצה אחת לא יכולה. אבל רצף קטלני ומדויק של עשרות פצצות, המוטלות זו אחר זו בדיוק של מילימטר ובמרווחי זמן של אלפיות השנייה, משנה את חוקי המשחק לחלוטין. בזמן התקיפה, מטוסי ה-F-15I יטילו את פצצות ה-GBU-28 וה-BLU-109 המונחות בלייזר ובלווין (JDAM) אל עבר נקודות הציון המדויקות על גג ההר. הפצצה הראשונה תכה בסלע, תקדח פיר בעומק עשרות מטרים ותפורר את שכבת המגן הראשונית. חלקיקי שנייה לאחר מכן, הפצצה השנייה תיכנס בדיוק אל תוך הפיר שנפער, תעמיק לתוכו ותפוצץ את השכבה הבאה. השלישית, הרביעית והחמישית ימשיכו את העבודה, כשהן מצוידות במרעומים אלקטרוניים חכמים שיודעים "לספור" את שכבות הסלע ולתזמן את הפיצוץ בדיוק בנקודה העמוקה ביותר. בדיוק כפי שחיל האוויר הוכיח מיומנות כירורגית פנומנלית בחיסול הבונקרים המבוצרים של נסראללה בביירות, הטכניקה הזו תיושם על סטרואידים גם בהר המכוש ובאתרי הגרעין האחרים של אירן. רצף הפצצות הכבדות יקדח דרך ההר כמו מקדח ענק של אש ופלדה, עד לקריסה טוטאלית של אולמות הצנטריפוגות התת-קרקעיים. במקביל, זרוע האוויר תכה גם ב"צירי הנשימה" של המבצר: מתקני החשמל, פירי האוורור ופתחי המנהרות האדירים יופצצו בנשק חודר בונקרים, ימוטטו את דרכי הגישה ויכלאו את פרויקט הגרעין האיראני בתוך קבר של סלע ומפולת לדורות קדימה.