התמיכה באוקראינה היא לא רק עמדה ערכית – היא גם אינטרס מדיני ישראלי. אחרי שנים של "הליכה בין הטיפות", הממשלה הבאה צריכה להבהיר שישראל עומדת לצד ריבונותה של אוקראינה ונגד הפלישה הרוסית. שינוי כזה יכול להיות חלק משמעותי בשיקום האמון עם אירופה ובהחזרת ישראל למקומה כשותפה בעולם המערבי-דמוקרטי. בתוכנית המדינית של מכון מיתווים למאה הימים הראשונים אנחנו מציעים לתרגם את שינוי הכיוון גם לצעדים מעשיים: ביקור של שר החוץ בקייב והזמנת הנשיא זלנסקי לישראל, הידוק התיאום עם משטר הסנקציות האירופי, ופתיחת דיאלוג מקצועי בין ישראל לאוקראינה בנושאי הגנת העורף, מערכות בלתי מאוישות, סייבר, חוסן אזרחי ושיקום. לתוכנית המלאה של מכון מיתווים: 100daysplan.co.il

האיום האיראני לא נעלם – והאפשרות של ניסיון פריצה לנשק גרעיני מחייבת את ישראל להיערך מראש, לא להגיב בדיעבד. בתוכנית המדינית של מכון מיתווים ל־100 הימים הראשונים של הממשלה הבאה' אנחנו מציעים לכונן דיאלוג אסטרטגי מעמיק עם ארה״ב, ובשיתוף שותפות אזוריות מרכזיות, כדי לגבש מראש קווים אדומים ברורים ולהסכים על דרכי הפעולה במקרה של ניסיון איראני לפרוץ לנשק גרעיני. המשמעות היא לא רק הצהרות מדיניות, אלא עבודת מטה ותכנון אופרטיבי משותף עם ארה״ב ומדינות האזור – לצד העברת מסר ברור לאיראן ולקהילה הבינלאומית לגבי המחירים והתגובות שמהלך כזה יגרור. לתוכנית המלאה: 100daysplan.co.il/

מעמיקים את הדיאלוג המדיני בין ישראל לגרמניה 📷📷 בשבוע שעבר קיים ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, תדרוך מיוחד לד"ר גזה אנדראס פון גייר, מזכיר המדינה במשרד החוץ הגרמני, ולקורט גאורג שטקל־שטילפריד, ראש אגף המזרח התיכון ואפריקה במשרד - בעת ביקורם בארץ. במפגש נדונו ההתפתחויות בישראל ובמזרח התיכון והאתגרים המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני האזור. המפגש היווה חלק מהדיאלוג השוטף שמקיים מכון מיתווים עם הדרג המדיני והמקצועי בגרמניה ובאירופה, במסגרת הקשרים ההדוקים שהמכון מטפח עם מקבלי החלטות, דיפלומטים ומומחי מדיניות חוץ. Deepening the political dialogue between Israel and German Last week, Dr. Gil Murciano, CEO of the Mitvim Institute, held a special briefing for Dr. Géza Andreas von Geyr, State Secretary at the German Federal Foreign Office, and Kurt Georg Stoeckl-Stillfried, Head of the Middle East and Africa Department, during their visit to Israel. The meeting focused on recent developments in Israel and across the Middle East, as well as the political and security challenges facing the region. The briefing was part of Mitvim’s ongoing dialogue with political and professional counterparts in Germany and Europe, and reflects the close ties the Institute continues to cultivate with policymakers, diplomats, and foreign policy experts. @MurcianoGil

🇮🇱🇺🇸 ביקור מדיני בוושינגטון, חתימה על הסכם ביטחוני עם סוריה והכרזה אמריקאית על ועידת שלום אזורית בריאד – אלה כמה מהמהלכים המרכזיים שמציע מכון מיתווים בתוכנית למאה הימים הראשונים של הממשלה הבאה: 🔹 ביקור מכונן בבית הלבן – פגישה של ראש הממשלה עם הנשיא טראמפ והצגת תפיסת הביטחון והמדיניות החדשה של ישראל בפני הקונגרס האמריקאי. 🔹 קידום הסדרים מדיניים באזור – חתימה על הסכם ביטחוני עם סוריה במהלך הביקור בוושינגטון, כצעד לחיזוק היציבות האזורית והשותפות עם ארצות הברית. 🔹 ועידת ריאד – הכרזה אמריקאית על ועידה אזורית־בינלאומית שתחבר בין שיקום עזה, קידום תהליך מדיני ישראלי־פלסטיני ועיצוב סדר אזורי חדש. 🔹 חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני – המשך הדיאלוג המקצועי על עתיד הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל ותיאום אסטרטגי מול האיום האיראני. 🔹 שיקום היחסים עם יהדות ארצות הברית – חידוש הדיאלוג עם מנהיגי הקהילות היהודיות מכל הזרמים, לצד קשר עם חברי קונגרס, אנשי מדיניות ומובילי דעת קהל, גם כאלה המבקרים את מדיניות ישראל. היעד: מעבר מיחסים הנשענים בעיקר על תמיכה ביטחונית לשותפות אסטרטגית שבמסגרתה ישראל וארצות הברית מקדמות יחד הסדרים מדיניים ויציבות אזורית. 📖 לקריאת התוכנית המלאה של מכון מיתווים: 100daysplan.co.il/

מחזירים את הדיפלומטיה למרכז קבלת ההחלטות: כך מציע מכון מיתווים לשקם את מערך החוץ הישראלי! החלטות על מלחמה ושלום אינן יכולות להתקבל על בסיס שיקולים צבאיים בלבד. למערכת המדינית ולמשרד החוץ חייב להיות תפקיד מרכזי בעיצוב אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל. במסגרת התוכנית המדינית־ביטחונית למאה הימים הראשונים של הממשלה הבאה, מכון מיתווים מציע שינוי יסודי במעמדה של הדיפלומטיה בישראל: הפיכתה ל"רגל החמישית" של הביטחון הלאומי, לצד מרכיבי העוצמה האחרים של המדינה. התוכנית מציגה שורה של צעדים מעשיים לחיזוק מערך החוץ ולשילוב השיקול המדיני בתהליכי קבלת ההחלטות: 🔹 דיפלומטיה סביב שולחן קבלת ההחלטות – שילוב שר החוץ ואנשי המקצוע של משרד החוץ בדיונים אסטרטגיים ובדיוני הקבינט, והרחבת מעורבותם בעבודת המטה לביטחון לאומי. 🔹 חוק החלופות המדיניות – קידום חקיקה שתחייב את מקבלי ההחלטות לבחון חלופות מדיניות ולא־צבאיות בצומתי החלטה מרכזיים, לפני יציאה למהלכים צבאיים. 🔹 חיזוק משרד החוץ – הגדלת התקציבים, כוח האדם ויכולות התכנון האסטרטגי של המשרד, כדי שיוכל למלא תפקיד משמעותי בעיצוב מדיניות הביטחון והחוץ. 🔹 חיבור בין המערכות המדינית והביטחונית – שילוב דיפלומטים בכירים במטה לביטחון לאומי ובמערכת הביטחון, הצבת יועצים מדיניים לצד הרמטכ״ל ובכירי צה״ל, וחיזוק התיאום השוטף בין משרד החוץ לגופי המודיעין. 🔹 שיפור התיאום בין משרדי הממשלה – הקמת פורום קבוע של מנכ״לי משרדי הממשלה, בהובלת מנכ״ל משרד החוץ, לתיאום הפעילות הממשלתית בזירה הבינלאומית. 🔹 הקמת חטיבה לדיפלומטיית אקלים – ריכוז הידע והיכולות בתחום האקלים והסביבה במסגרת ייעודית במשרד החוץ, שתוביל שיתופי פעולה בינלאומיים ותשלב את הנושא במדיניות החוץ הישראלית. תפיסת הביטחון העמוק שמקדם מכון מיתווים מבוססת על ההבנה שעוצמה צבאית חיונית, אך אינה מספיקה. כדי להבטיח ביטחון ארוך טווח, ישראל זקוקה גם למערך דיפלומטי מקצועי, בעל משאבים וסמכויות, שמסוגל לקדם הסדרים מדיניים, לחזק בריתות ולזהות הזדמנויות לפני שהן הופכות למשברים. 📖 לקריאת התוכנית המלאה של מכון מיתווים: 100daysplan.co.il/

איך הופכים את הגבול עם סוריה מזירת חיכוך למרחב יציב ובטוח יותר? 🇮🇱🇸🇾 בתוכנית "100 הימים הראשונים" של מכון מיתווים לממשלה הבאה, אחד היעדים המרכזיים בזירה הצפונית הוא קידום הסכם ביטחוני עם סוריה - לא כתחליף לעוצמה הצבאית, אלא כדרך לתרגם אותה להסדרים ארוכי טווח. התוכנית מציעה לעבור מניהול מתמשך של איומים להסדרים מדורגים ומותנים, שיחזקו את הריבונות הסורית ויצמצמו את הסיכונים לישראל. בלב ההסכם צריכים לעמוד מנגנוני ביטחון משותפים: ערוצי תיאום קבועים, מניעת הסלמה ואי-הבנות, הגדרת קווים אדומים, ופיקוח על איומים שעלולים להתפתח בשטח. המטרה היא לייצר מציאות שבה ניתן לצמצם את הסיכון להתבססות איראנית, להגביל איומים צבאיים מדרום סוריה, וליצור כללים ברורים שמאפשרים לשני הצדדים לדעת כיצד לפעול גם בעת משבר. בתוכנית מאה הימים אנחנו מציעים להתחיל להכין את ההסכם כבר מראשית כהונת הממשלה, ולכוון להשלמתו כחלק ממהלך מדיני רחב יותר מול ארה"ב והאזור. העיקרון פשוט: ביטחון עמוק נבנה לא רק באמצעות הרתעה - אלא גם באמצעות מנגנונים שמונעים את המשבר הבא לפני שהוא מתחיל. לקריאת תוכנית 100 הימים המלאה >> 100daysplan.co.il/

From Endless Wars to Long-Term Security: A Diplomatic Plan for Israel’s Next Government! How can Israel move from recurring wars and growing international isolation toward lasting security, renewed alliances, and a more stable Middle East? In a new policy paper, the Mitvim Institute presents a concrete diplomatic and security roadmap for the first 100 days of Israel’s next government. The plan calls for a fundamental shift in Israel’s national security doctrine: recognizing diplomacy, political agreements, and regional partnerships as essential components of national security, alongside military strength. Among its key recommendations: 1. Gaza and the Palestinian arena: Advance the implementation of President Trump’s 20-Point Plan, establish a credible governing alternative to Hamas, stabilize the West Bank, and create a pathway toward a two-state solution. 2. Regional diplomacy: Pursue phased security agreements with Syria and Lebanon, rebuild trust with Egypt and Jordan, and relaunch an expanded Negev Forum with *Jordanian and Palestinian participation. 3. A Riyadh Peace Conference: Convene a U.S.-led regional and international summit at the end of the first 100 days to connect Israeli-Palestinian progress with a broader regional framework and a five-year strategic vision. 4. Renewing international partnerships: Rebuild strategic relations with the United States and Europe, strengthen ties with Ukraine, and expand cooperation on regional security, energy, and economic connectivity. 5. Putting diplomacy at the heart of security: Strengthen Israel’s foreign-policy institutions and ensure that diplomatic alternatives are considered in national security decision-making. The central message is clear: Military achievements alone cannot guarantee long-term security. They must be translated into lasting diplomatic arrangements. Mitvim’s proposed approach to deep security seeks not only to respond to immediate threats, but to shape the political, economic, and regional conditions that can prevent future conflicts. The paper offers a practical sequence of diplomatic initiatives, regional engagements, and concrete steps designed to begin changing Israel’s strategic reality within 100 days. Read the full Mitvim policy plan: 100daysplan.co.il/en/

אנו כואבים את מותו הטרגי והפתאומי של ד"ר עזיז אל־ע'שיאן - עמית יקר, שותף לדרך, ואחד הקולות המיוחדים והמשמעותיים שפעלו בשנים האחרונות לקידום הבנה, דיאלוג וביטחון אזורי במזרח התיכון. העבודה המשותפת עם עזיז הייתה ייחודית. כחוקר סעודי שהתמחה במדיניות החוץ של הממלכה וביחסיה עם ישראל והאזור, הוא הביא לשיח זווית נדירה, ישירה ומפוכחת – כזו שאפשרה לנו במיתווים להבין טוב יותר לא רק את האינטרסים של ערב הסעודית, אלא גם את האופן שבו האזור כולו משתנה, ואיך ישראל יכולה וצריכה להשתלב בו באופן אחראי, יציב ומשתף יותר. היינו גאים במיוחד בכך שעזיז נמנה עם עמיתי המדיניות של מיתווים – לא רק בשל המשמעות הסמלית של חוקר סעודי במכון מחקר ישראלי, אלא בעיקר בזכות קולו הייחודי, שהיה לנו חשוב להשמיע ולהנגיש לציבור הישראלי. לעזיז עצמו היה חשוב במיוחד שדבריו יגיעו ישירות לקהל הישראלי. הוא ביקש שמאמריו יתפרסמו בעברית, כדי שישראלים יוכלו להיחשף לעמדותיו, להבין את נקודת מבטו ולהשתתף בשיח שהוא ביקש לקדם. הרצון הזה שיקף את אמונתו העמוקה בחשיבותו של דיאלוג כן וישיר, גם ובעיקר כאשר המציאות הפוליטית מקשה עליו. מעבר למומחיות המרשימה שלו, עזיז היה אדם חם, סקרן, נדיב ומלא אמונה בכוחם של שיח, היכרות ועבודה משותפת לגשר על פערים עמוקים. הוא היה שותף אמיתי למאמץ לבנות מזרח תיכון שבו ביטחון, דיפלומטיה ושיתוף פעולה אינם סיסמאות – אלא דרך פעולה. היה לנו הכבוד לעבוד לצדו, ללמוד ממנו, לפרסם את ניתוחיו ולהשמיע את קולו במסגרת הפעילות של מיתווים. חסרונו יורגש מאוד. ליבנו עם משפחתו, חבריו, עמיתיו וכל מי שזכה להכיר אותו.

Building Regional Cooperation on Food Security Food security is becoming an increasingly urgent strategic priority across our region. Climate change, recurring security crises, disruptions to international supply chains and growing pressure on water and agricultural systems all point to the same conclusion: no country can address this challenge alone. Israel’s national food security plan highlights the need to strengthen domestic production and diversify imports, while also addressing water allocation cuts, gaps in emergency reserves and global supply instability. Jordan has raised $100 million to develop its emergency food security reserves. In Gaza, restoring local food production is a central pillar of recovery and rehabilitation. Egypt has raised $2.2 billion for land reclamation and support for small-scale agriculture in the Northern Delta and frontier regions. These efforts are important — but food security cannot be built unilaterally. Climate diplomacy offers a regional framework for reducing dependence on imports, lowering costs, strengthening crisis preparedness and building shared resilience. To help place food security higher on the regional agenda, Mitvim and the Arava Institute convened the first meeting of the Regional Food Security Forum on September 2. The new forum brings together agrifood and diplomacy experts, practitioners and stakeholders from Jordan, Palestine and Israel, with a focus on practical avenues for cross-border cooperation. The first meeting explored how to move from shared challenges to concrete action, including shared dry food storage and emergency reserves, collaborative pest monitoring and real-time information sharing, coordinated crisis management mechanisms, production quotas and responses to market failures in essential crops, improved post-harvest knowledge, support for sustainable livestock and pastoralism, and the transfer of surpluses to communities in need. Despite the significant political challenges facing the region, the meeting demonstrated that practical progress is possible — and that stakeholders across the region are ready to work together to advance it. For more information: [email protected] @AravaInstitute

איך מחוללים שינוי כיוון מדיני במאה ימים? מדינת ישראל ניצבת בפני צומת הכרעות היסטורי. הממשלה הבאה תידרש להוביל מיומה הראשון שינויי עומק במדיניות החוץ והביטחון ולגבש תפיסת ביטחון מדינית חדשה לישראל. מתווה 100 הימים של מכון מיתווים מציג מאמצים וצעדים קונקרטיים לשיקום מעמדה המדיני וחוסנה הביטחוני של ישראל. מה עושים ביום הראשון? אילו מהלכים חייבים להתקדם במקביל? ומה יכול להוביל לוועידה אזורית בתוך מאה ימים? מוזמנים לקרוא: 100daysplan.co.il/ #מתווה100הימים

בימים אלו נמצאת משלחת מטעם מכון מיתווים בקוסובו. חברי המשלחת כוללים נציגים מארגוני חברה אזרחית, ישראלים פלסטינים ובינלאומיים. הבלקן שנקרע במלחמות מתמשכות, עבר גם תהליכים מורכבים של טרנספורמציה מסכסוך אלים ליציבות יחסית. הוא מציג ניסיון של מעורבות בינלאומית, בניית מוסדות מדינה, תהליכי פיוס, בניית תשתיות פוליטיות וחברתיות, תהליכי פירוק מנשק של קבוצות חמושות, בניית חוקה ועוד. יש לנו, במזרח התיכון, הרבה ללמוד מניסיון האזור. אמנם לא ניתן לאמץ את השיעורים אחד לאחד, אבל בהחלט יש רעיונות ותובנות שניתן לקחת. @SergioKkibrik @LielMaghen @OZanany

A growing number of European countries are banning—or preparing to ban—imports from Israeli settlements. But what could this mean for Israel’s economy as a whole? In a new Mitvim paper, Dr. Maya Sion-Tzidkiyahu examines the economic and commercial implications of these measures, warning of a potential spillover into trade with sovereign Israel through over-compliance, de-risking, and a growing “silent boycott.” Read the full analysis: mitvim.org.il/en/publication… @MayaSionT

ישראל יכולה להפוך מ"כלכלת אי" לצומת אזורי של סחר, אנרגיה ותחבורה - אבל החלון הזה לא יישאר פתוח לנצח. בנייר מדיניות חדש של מכון מיתווים, יצחק גל, עמית מחקר במכון מיתווים ובמרכז דיין, מנתח את פוטנציאל ההשתלבות של ישראל ברשת IMEC - מסדרון הודו–המזרח התיכון–אירופה - ואת המחיר של הישארות מחוץ למהלך. לקריאת נייר המדיניות המלא>> bit.ly/4hpTrnc

האיום על הכלכלה הישראלית כבר לא מסתכם רק בחרם על מוצרי ההתנחלויות. 🇪🇺🇮🇱 בנייר חדש של מכון מיתווים, ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במכון, בוחנת את ההתרחבות המהירה של איסורי הייבוא מההתנחלויות - ואת הסיכון שהם יזלגו למסחר עם ישראל כולה. הפגיעה הישירה בייצוא מההתנחלויות עדיין מוגבלת יחסית. הבעיה הגדולה יותר היא "אפקט הצינון": יבואנים, בנקים, חברות שילוח, מבטחים ומפיצים עלולים להחמיר דרישות, לדרוש הוכחות מקור ושרשראות אספקה - ובמקרים מסוימים פשוט להעדיף ספקים שאינם ישראלים. המגמה כבר מתרחבת: ספרד, הולנד ואירלנד אימצו איסורים, מדינות נוספות מקדמות צעדים דומים, ובריטניה, צרפת וקנדה כבר הודיעו על כיוון דומה. ככל שהחקיקה תתרחב, כך יגדל הסיכון שההבחנה בין ההתנחלויות לבין ישראל הריבונית תישחק בפועל בעולם העסקי. לקריאת הנייר המלא של ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו >> mitvim.org.il/wp-content/upl… @MayaSionT

ישראל מנסה לקדם את תכנית טראמפ בעזה - אבל מתקשה לשתף פעולה עם המהלך שהיא עצמה זקוקה לו. הגיליון החדש של "הדו"ח הדיפלומטי" של מכון מיתווים, בעריכת ד"ר רועי קיבריק ואדם פנקין, סוקר את ההתפתחויות המרכזיות במדיניות החוץ של ישראל בחודש אוגוסט 2026. במוקד הדו"ח: הקשיים ביישום השלב הבא של תכנית טראמפ בעזה, המשך מהלכי הסיפוח והאלימות בגדה המערבית, המשבר המעמיק מול אירופה ובריטניה, המתיחות הגוברת מול טורקיה סביב סוריה, והמשך המגעים מול לבנון בניסיון לתרגם הישגים צבאיים להסדרים מדיניים. התמונה שעולה מהדו"ח ברורה: ישראל פועלת בזירה אזורית ובינלאומית דינמית, שבה שותפים ויריבים כאחד מנסים לעצב מציאות חדשה - בעזה, בלבנון, בסוריה ובמזרח התיכון כולו. אבל במקום להוביל מהלך מדיני סדור, ישראל נעה בין שיתוף פעולה חלקי, התנגדויות, מהלכים חד-צדדיים ומשברים מול בעלות בריתה. השורה התחתונה: בלי יוזמה מדינית, תיאום אזורי וניהול אחראי של יחסי החוץ - גם הישגים ביטחוניים עלולים להישחק, והבידוד של ישראל עלול להעמיק. לקריאת "הדו"ח הדיפלומטי" המלא לחודש אוגוסט 2026 >> mitvim.org.il/wp-content/upl… @SergioKkibrik