Pinned Tweet
״יש לי מאמר קטן שרק אתמול בא לעולם...״
שרשור
arxiv.org/pdf/2512.22051
אגב אחרי המאורע הזה לקחנו חצי שנה הפסקה כי רציתי לשחק איתה רק ברצינות
שבוע שעבר היא ביקשה לשחק שוב וזה עבר בסדר מופתי, חוץ מזה שהיא פיתחה שיטה ממש מעניינת לנצח: לא לתת פור ולא לשחק חלש בכוונה, אלא כשהיא מרגישה שהלוח כבר ממש לא לטובתה אז מתחלפים בצדדים
הסיפור הזה הוא פי אלף יותר ווטרגייט. אצלנו זה עוד יום במשרד
נתניהו היטה את הבחירות. המשטרה ושב"כ עבדו בשביל יונתן אוריך themarker.com/news/politics/…
Yotam Gafni retweeted
פרסום ראשון
תקרית חריגה ביותר - אדם זר התקרב ליו״ר הדמוקרטים כשברשתו סכין.
במהלך סיור המרצת מצביעים של יו”ר הדמוקרטים, יאיר גולן בפארק המסילה בתל אביב, התקרב אליו אדם זר. מאבטחיו של גולן חסמו אותו וכשהתקרבו אליו, נשמטה סכין מתוך בגדיו ונפלה על הקרקע.
המאבטחים השתלטו עליו מיד. למקום הוזעקה מיד משטרה והוא נעצר.
גם אצלנו בקלפי הדוכן של מח״ל המטירו קללות וקריאות בוגד על כל מי שעבר ולא בא להם טוב בעין
לא שהם מזיזים למישהו. זה אפילו קצת גילטי פלז׳ר לראות אותם מתבזים ככה. אבל יכלו לפחות להגיע ליום הזה עם קצת הדרת כבוד
למי ניתנה הנבואה וכו׳, אבל אני חושד שבקרוב נתניהו יפטר או ישהה את אוריך, ״לאור החשדות החמורים״
זה יעשה את הרעש התקשורתי שהוא צריך, לאף אחד גם אין את הדרך לוודא שהם לא ממשיכים להיות בקשר, ואחרי הבחירות או שהוא יפסיד ואז זה לא משנה, או שהוא מנצח ואז הוא קובע את החוקים
שתי מחשבות על ביקורת עמיתים במצב הבינה המלאכותית הנוכחי:
1. אם אתם שולחים מאמר לביקורת, בחיאת שיהיה לכם את הכבוד המינימלי להוריד את כל המשפטים הגנריים סטייל ״זאת תוצאת אפשרות; לא בנייה מפורשת או טענה לקיום אלגוריתם פולינומיאלי״
(בכללי לא מובנת הנטייה של אסטרה לאפיין דברים דרך
ו(עוד עניין שדורש בירור) בגלל ענייני פרטיות אסור לי להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לנסות להבהיר מה היתה כוונת המשורר, אני לא יכול להעביר את זה. אבל מהותית, אם ההוכחה נכונה, ואפשר היה להוציא לזה סרטיפקט פורמלי בלין, וכל כלי בינה מלאכותית היה יכול להבין למה הבינה המלאכותית שכתבה
סיפור ארוך אבל איכשהו נקלעתי עם בת 4 שלי למוזיאון תל אביב בחופש סוכות. חשבתי טוב אנחנו פה ננסה לעניין אותה אמנות תרבות עניינים. ואיכשהו העברנו שם קרוב לארבע שעות והיא לא רצתה בכלל ללכת ונפלה עליי התובנה ש*בשבילי* זה מקום מאד משעמם ומעייף שצריך כל הזמן לעמוד בו, אבל
אגב איכשהו גם בפעם הקודמת שהייתי במוזיאון תל אביב (שזה היה לפני... אולי 15 שנה) באתי עם ציפיות מאד נמוכות והיה לי ממש כיף. אבל אז זה היה יותר בקטע מדיטטיבי שהסתובבתי כל היום לבד במוזיאון וישבתי הרבה זמן מול יצירות שעניינו אותי והפלגתי בדמיון. כמובן שונה מהחוויה של לרוץ אחרי ילדה









