ראש הממשלה לא נבחר לפי גודל הפונט של המפלגה בגרפיקה. הסיסמה ״המפלגה הגדולה תרכיב את הממשלה״ נשמעת פשוטה, נחרצת ומאוד נוחה לקמפיין. הבעיה מתחילה כשמוכרים אותה כאילו היא סעיף בחוק. בישראל בוחרים כנסת. אחרי הבחירות הנשיא מתייעץ עם נציגי הסיעות ומטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהסכים לכך, כשהשיקול המרכזי הוא הסיכוי שלו להרכיב ממשלה. אין זכות אוטומטית למי שסיים ראשון במספר המנדטים. גם ההמלצות לנשיא חשובות, אבל מספר הממליצים אינו כפתור שממנה ראש ממשלה. כדי שממשלה תקום, עליה לקבל את אמון הכנסת. זה כבר קרה בתוצאות האמת: ב־2009 קדימה בראשות ציפי לבני קיבלה 28 מנדטים. הליכוד בראשות נתניהו קיבל 27. קדימה הייתה גדולה יותר, ונתניהו הקים את הממשלה. ועכשיו לחשבון שמנסים לפעמים לדחוס לסיסמה: אם מנדט עובר ממפלגה אחת לאחרת בתוך אותו גוש, מספר המנדטים הכולל של הגוש נשאר זהה. החלוקה הפנימית השתנתה. לא נוסף לו מנדט חדש. החלוקה הזאת יכולה להיות משמעותית מאוד. היא משפיעה על כוח המיקוח, על המשקל של כל שותפה ועל היכולת לקדם מדיניות. מי שמוביל מפלגה גדולה מגיע עם כוח פוליטי ופרלמנטרי ממשי. מכאן ועד להבטחה שהוא יהיה ראש הממשלה יש דרך שצריך לעבור עם שותפים. כמובן, אחוז החסימה וחלוקת המנדטים חשובים. העברת קולות בין מפלגות יכולה להשפיע עליהם. אבל כשמפלגה שואבת מנדט משותפה בגוש, זו עדיין חלוקה פנימית — לא מנדט שנוסף לגוש. ועוד דבר: צבע אחיד בגרף של סקר אינו הסכם קואליציוני. צריך לברר מי באמת מוכן לשבת עם מי ולתמוך בממשלה. מפלגות שסופרים יחד על המסך עדיין צריכות להסכים על עבודה משותפת. את זה שום עמודה לא עושה בשבילן. הבחירה שלי היא בנט וביחד 💙 אני רוצה הנהגה שמסוגלת לחבר אנשים ולהקים ממשלה שתעבוד בשביל הציבור. אז כשמבקשים ממני לבחור לפי ״המפלגה הגדולה״, אני רוצה לשמוע איך הגודל הזה יהפוך לממשלה בפועל. עם מי מתכוונים לעבוד, ואיך משיגים את התמיכה הדרושה? המקום הראשון בסקר לא מצביע בהצבעת האמון. חברי הכנסת כן.