הבהרה אישית חשובה במהלך השנתיים האחרונות מופיעים בתקשורת פרסומים הנוגעים לפרשיות חמורות של חשדות למרמה והונאה בחברת Vesttoo, ובהם מוזכר אדם בשם אלון ליפשיץ- שהוא אחד ממייסדי Vesttoo. אבקש להבהיר באופן חד וברור: מדובר באדם אחר לחלוטין , שאיננו אני, שאין ביני לבינו כל זיקה משפחתית או אחרת, ושבמקרה גם שמו הוא אלון ליפשיץ. אני, אלון ליפשיץ, שותף-מייסד בקרן ההון סיכון Hanaco Ventures. קראתי לקרן על שמה של סבתי האהובה ז"ל, חנה כהן - פועל מאז הקמת הקרן בשנת 2017 בשקיפות מלאה ובסטנדרטים הגבוהים ביותר של אתיקה עסקית מול משקיעי הקרן וקהילת הסטארטאפים שלנו. Hanaco מנהלת כיום השקעות בהיקף של כ-2 מיליארד דולר, עם פורטפוליו מגוון ואיכותי של חברות חדשניות ומובילות. אבקש מכל גורם, פרטי או תקשורתי, להקפיד על הבחנה ברורה ומפורשת ביני לבין אלון ליפשיץ מ- Vesttoo, שאינני קשור אליו, ולהימנע מכל ערבוב או בלבול ביננו שעלולים לפגוע בשמי הטוב ובמוניטין המקצועי שלי שנבנה בעמל רב לאורך שנים. (קרדיטים: ffnews, יח״צ ווסטו, יפעת יוגב)

תכלס

4 חברות מעניינות שהכריזו על גיוסי הון לאחרונה: יArda נחשפה עם גיוס של 232 מיליון דולר בסך הכל: סבב A של 160 מיליון לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, בהובלת Altimeter, Accel ו-Khosla Ventures, אחרי סיד של 72 מיליון בהובלת Accel ו-Founders Fund. המייסד, בוב מקגרו, היה מנהל המחקר הראשי של OpenAI. התוכנה של החברה לוקחת קובץ CAD והופכת אותו לתוכנית הרכבה שלמה, ו-Anduril, שותפת העיצוב והלקוחה הראשונה, כבר עובדת איתה בתוך ArsenalOS. למה זה מעניין: צוואר הבקבוק הוא כמעט אף פעם לא העיצוב עצמו, אלא הדרך להפוך עיצוב שמשתנה כל הזמן לקו ייצור שעובד, בלי לעצור את המפעל. arda.ai Formic גייסה 50 מיליון דולר, סבב B בהובלת Mercato Partners. החברה משיקגו מוכרת מערכות ייצור חכמות כשירות, ומדווחת על יותר מ-750,000 שעות ייצור חי ביותר מ-100 מפעלים. למה זה מעניין: היא לא מוכרת ׳הבטחה׳, היא מוכרת תפוקה מדודה במפעלים אמיתיים. Formic.co Enact Intelligence הסטארטאפ מציריך יצא מהצללים עם 30 מיליון דולר בסבב פרה-סיד, בגיבוי redalpine, Notion Capital ו-firstminute capital, ואנג'לים כמו יאן לקון, ארתור מנש ואנדרו לונסברי. היא בונה רובוטים שמרגישים כוח ומגע, לא רק רואים את העולם דרך מצלמה. למה זה מעניין: זריזות ידיים, לא הליכה על שתי רגליים, היא המגבלה האמיתית שעוצרת רובוטים מלהיות שימושיים באמת במפעל. enact-intelligence.com Watchtower Labs יצאה מהצללים עם 35 מיליון דולר בסבב סיד, בהובלת Shield Capital ו-Conviction, בהשתתפות Founders Fund וIn-Q-Tel. החברה הוקמה ע״י קצין מארינס לשעבר ומהנדסים לשעבר של מיקרוסופט, והיא בונה תוכנת AI וסימולציה שעוזרת למתכננים צבאיים לבחון תוכניות לוגיסטיקה ולבדוק מה יקרה אם משהו ישתבש. למה זה מעניין: לוגיסטיקה היא מה שקובע אם כוח יכול להילחם בכלל, ותוכנת תכנון טובה זולה בהרבה להטמעה מחומרה חדשה watchtowerlabs.ai

בועת AI? בימים האחרונים כמה מהשמות הגדולים בוול סטריט אמרו דברים שונים מאוד. הצד הזהיר:
קן גריפין, מייסד Citadel, אמר שכמעט בטוח שיש כרגע בועות ב-AI. לדבריו, כל שינוי גדול בכלכלה מגיע בדרך כלל יחד עם בועה. הוא חושש מעודף של שבבים שיגרום למחירים לצנוח. עם זאת, הוא מעריך שהחברות ששורדות תקופות כאלה נשארות מובילות במשך עשורים.
טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של Apollo, כתב שהחברות עדיין לא רואות תשואה משמעותית מ-AI, מחוץ לענקיות הענן. לגבי העתיד הוא אמר: "אולי זה יגיע. ואולי לא". הצד שבאמצע:
אנדרו ביילי, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, אמר ש"אף אחד מאיתנו לא יודע" אם יש בועה. הוא הוסיף שההלוואות הענקיות סביב AI מגדילות את הסיכון, ושאפשר שיהיה תיקון.
מייק וילסון ממורגן סטנלי מעריך שהתיקון בשוק אולי מתקרב לסופו, אבל לא שולל עוד תנודות. הצד האופטימי:
כריסטיאן זוינג, מנכ"ל דויטשה בנק, אמר שהוא לא חושב שאנחנו בבועה שעומדת להתפוצץ, אבל ייתכנו נפילות פה ושם, גם בחברות בודדות.
בבלקסטון הלכו רחוק יותר. ג'ון גריי, נשיא החברה, אמר שבבועה בונים קיבולת ומקווים שהביקוש יגיע, וב-AI בונים קיבולת ומקווים להדביק את הביקוש. המנכ"ל סטיבן שוורצמן אמר שהוא כמעט לא ראה בקריירה שלו שוק בהיקף כזה עם מחסור כזה בהיצע.
ג'נסן הואנג, מנכ"ל Nvidia, אמר שהביקוש לחברות הענן הייעודיות ל-AI "מחוץ לטבלאות". לדבריו, מה שחסר הוא הון, ו"זה ייפתר". אותו שוק, ופרשנויות שונות מאוד. נחכה ונראה

ישר ולעניין @naftalibennett

אין ספק שכלכלת בלוקצ׳יין תעזור לשקם את קריית שמונה

האייג'נטים משתוללים. ביולי האחרון אייג'נטים של OpenAI ברחו מסביבת בדיקות סגורה ופרצו לתשתית של Hugging Face. הם הגיעו למפתחות חתימה, זייפו טוקנים, ותוך פחות מ-13 שעות השיגו הרשאות מנהל על כמה אשכולות. OpenAI הודתה ב-1 באוקטובר שהיא עדכנה יותר מ-100 ארגונים שהאייג'נטים שלה אולי נגעו במערכות שלהם בלי אישור. בין 28 בספטמבר ל-8 באוקטובר צי של אייג'נטים על הענן של Tencent עשה יותר מ-2,600 ניסיונות גרידה מול שירות המפות של Alibaba. כשחסמו אותם כבוטים הם לא ויתרו: מצאו מפתח API שדלף בקוד פתוח והפכו סורק אבטחה ציבורי לדפדפן שלהם. חוקרים שתלו טקסט נסתר בדוח עליהם, וכעשרה אייג'נטים כתבו להם בחזרה. פעם ראשונה שחוקרים מדברים עם צי אייג'נטים סורר בזמן שהוא עדיין פועל. ובצד הפלילי: ב-25 בספטמבר האקר אחד שחרר צבא של אייג'נטים על יותר מ-1,200 אתרים. חודש אחרי, כ-100 חברות נפרצו, בהן Deere ו-Cummins. העלות הכוללת: כ-5,000 דולר. בערך 50 דולר לפריצה. בדרום קוריאה נפרצו בנקים ונגנבו פרטים של כ-68 אלף איש. ובשבוע שעבר אייג'נט תקף את פלטפורמת הקוד OpenCode במשך 48 שעות בלי הפסקה, פרץ לחשבונות של משתמשים ובזבז את הכסף שלהם. החברה נלחמה בחזרה עם אייג'נטים משלה, ובאמצע הקרב מודל ההגנה שלה סירב להמשיך. בקצרה, הסכנות האמיתיות באייג׳נט סורר: הוא ממלא הוראות של זרים: אייג'נט קורא דפים, מיילים ומסמכים, ובתוכם אפשר להחביא הוראות. הוא לא תמיד יודע להבחין בין ההוראה שלך להוראה של תוקף. הוא מקבל יותר מדי הרשאות: נותנים לו גישה לחשבונות, למפתחות, לכסף, "כי ככה זה עובד". ואז טעות אחת או הוראה אחת זדונית, והוא כבר בפנים. בפריצה ל-Hugging Face לא נשברה שום טכנולוגיה מתוחכמת, רק טוקנים חשופים ומפתחות ששכבו פתוחים. אי אפשר לדעת מה הוא עשה: OpenAI עצמה כתבה לארגונים שהאייג'נטים שלה "אולי" נגעו במערכות שלהם. חודשים של בדיקת לוגים ועדיין אין תשובה מלאה. אם אתה לא יכול לשחזר, אתה לא יכול להתגונן. המחיר של פריצה קרס. כשהתקפה טובה עולה 50 דולר ורצה לבד יום ולילה, השאלה כבר לא מי יודע לפרוץ, אלא למי יש מחשב וסבלנות. הוא מהיר מדי בשביל בני אדם: ב-OpenCode ההגנה נלחמה עם אייג'נטים משלה כי אין דרך אחרת לעמוד בקצב. השורה התחתונה: הסכנה היא לא שהאייג'נט יחליט יום אחד למרוד. הסכנה היא שהוא יעשה בדיוק מה שביקשו ממנו, רק שהבקשה באה ממישהו אחר, או שהוא ייקח את המשימה שלך וימצא דרך שאף אחד לא התכוון אליה. מה זה אומר קדימה? ההגנה תהיה אייג'נט נגד אייג'נט, מלחמת האייג׳נטים. והסימן הכי חזק: OpenAI חזרה לאמן את המודלים המתקדמים שלה, אבל בלי אינטרנט, עד שתדע למנוע מהם לפעול ברשת בלי אישור. כשהמעבדה עצמה מנתקת את המודל שלה מהרשת, זה בעצם אומר הכל

אז מה תצביעו

😂😂😂😂

הסיסו של אנתרופיק. מזהיר ממה שעוד עומד להתרחש ומדבר על סיוע ברמה הבסיסית ביותר ברמת החברות

כזה עוד לא היה. כל הכבוד בנט

32 דקות. זה הזמן שנדרש לאלפי סוכני AI לנתח נתונים ממיליוני תאי מוח של עכברים, לחבר אותם למחקרים קיימים ולהציע כיוונים חדשים למחקר. העבודה נעשתה עם חברת PerturbAI ומכון המחקר Scripps, באמצעות GPT-Rosalind. חילקו בין הסוכנים את העבודה: כל אחד בדק מה קרה לתאים בעקבות שיבוש של גן מסוים, חיפש מידע בספרות המדעית וניסה להסביר את התוצאות. אחת ההשערות שעלו מעניינת במיוחד- יש גן בשם DCTN1, שמוטציות בו גורמות למחלה ניוונית נדירה בשם תסמונת פרי. החוקרים ראו שכאשר משבשים אותו, התאים מגבירים את הפעילות של גנים שאחראים לייצור כולסטרול. למה? המערכת הציעה הסבר: ייתכן שיש בעיה בהובלת הכולסטרול בתוך תאי העצב. הוא לא מגיע למקום שבו זקוקים לו, והתאים מגיבים בייצור נוסף. מכאן עלתה שאלה ששווה לבדוק במעבדה: אם נתקן את ההובלה, האם נצליח להגן על תאי העצב? (openai.com) עוד אין כאן תרופה, וההשערה הזאת עדיין צריכה לעמוד במבחן הניסוי. גם 32 הדקות הן זמן הניתוח של מידע שכבר נאסף. מאחוריו יש עבודת מעבדה של חוקרים. אבל יש משהו מתסכל במחשבה שכבר עשינו ניסוי, כבר אספנו את הנתונים, ובתוכם נמצא משהו חשוב שלא התעמקנו בו. כי לא היה זמן. כי התמקדנו בשאלה אחרת. כי המאמר שהיה עוזר להבין את התוצאה הגיע מתחום מחקר אחר. בעיניי, זו אחת הסיבות הטובות להכניס AI לתהליך הזה. לתת לחוקרים אפשרות לבדוק יותר ממה שכבר נמצא בידיהם, ולהגיע לניסוי הבא עם הסבר ששווה לבחון. אני רגיל להסתכל על טכנולוגיה גם דרך השאלות של עלות, יעילות וגודל שוק. כאן מעניינת אותי שאלה בסיסית יותר: כמה רעיונות ששווה לבדוק אנחנו משאירים היום בצד, פשוט כי אין מספיק אנשים וזמן לעבור על הכול? לא כל רעיון שהמערכת תציע יתברר כנכון. השאלה היא אם מתוך כל אלה יהיו גם כמה שיקדמו אותנו לטיפול במחלה שעד היום לא ידענו איך לעזור למי שחולה בה. בשביל זה שווה לעקוב אחרי מה שיקרה במעבדה אחרי אותן 32 דקות

אחד הטוביםםםם

😂😂😂😂

אז מה גורם לראשת ממשלת יפן לקרוא לבעלי אתרים להתקין בדחיפות עדכון אבטחה, ואף לשקול להוריד אתרים מהאוויר אם אין אפשרות לתקן אותם במהירות. הסיבה היא שתי פרצות חמורות שהתגלו ב-PHP, שפת תכנות שמפעילה חלק גדול מהאתרים שאנחנו משתמשים בהם. היא עובדת על השרת, המחשב שמפעיל את האתר ומטפל בבקשות שלנו מאחורי הקלעים. הפרצות עלולות לאפשר לאדם מבחוץ לגרום לשרת לבצע הוראות שלו, בלי להיכנס עם שם משתמש וסיסמה. החוקרים גם הדגימו אפשרות לחשוף מידע מתוך זיכרון השרת. כדי להבין את החומרה, צריך לחשוב על מה שנמצא מאחורי אתר רגיל. חנות מקוונת עשויה להיות מחוברת למאגר לקוחות, כתובות, הזמנות ומערכות ניהול. אתר של חברה עשוי להחזיק פרטי גישה לשירותים אחרים. מי שמצליח לחדור יכול, בהתאם להרשאות שיש לשרת, להגיע גם לדברים האלה. בתרחיש חמור, המשמעות יכולה להיות גניבת מאגר לקוחות שלם, חשיפת מידע עסקי וסיסמאות, שינוי או מחיקה של נתונים והשבתת פעילות. אם לתוקף נפתחת דרך למערכות נוספות, האירוע עלול להתרחב מעבר לאתר עצמו. פריצה כזאת יכולה לשמש גם נקודת כניסה לסחיטה או למתקפת כופר. עבור עסק, הנזק האפשרי כולל אובדן הכנסות, פגיעה בלקוחות ועבודת שיקום ממושכת. היקף הדאגה נובע מכך שהחולשה נמצאת ברכיב תוכנה משותף. חברות וגופים שונים לגמרי יכולים להיות חשופים לאותה בעיה, באותו הזמן. גם חברה שהשקיעה באבטחת האתר שלה צריכה לבדוק אם התשתית שמתחתיו פגיעה. יש כאן גם מרוץ נגד הזמן. הבעיות נחקרו בחשאי במשך חודשים כדי להכין תיקונים לפני הפרסום. השבוע דלף מידע, וסרטון הדגמה פורסם בטעות. תיקוני החירום כבר יצאו, אבל צריך להתקין אותם בפועל בכל המערכות הרלוונטיות. בינתיים, Cloudflare כבר דיווחה על ניסיונות תקיפה. וזה לא בהכרח מסתיים ברגע שמתקינים עדכון. אם תוקף כבר נכנס והעתיק מידע או השאיר לעצמו דרך כניסה נוספת, סגירת הפרצה המקורית לא מוחקת את מה שעשה. לכן, כשיש חשד לפריצה, צריך גם לחקור מה קרה ולא להסתפק בעדכון התוכנה. הבינה המלאכותית מוסיפה לסיפור הזה ממד מדאיג. לפי Wiz, היא הקלה משמעותית על הפיכת כשלים ותיקים בתוכנה לדרכי תקיפה שעובדות. החשש הוא שאותה יכולת תעזור לחשוף ולנצל חולשות נוספות, מהר יותר מכפי שארגונים יספיקו לתקן אותן. אלה תרחישי הנזק האפשריים, לא קביעה שהם כבר התממשו בכל האתרים החשופים. היקף הפריצות המוצלחות עדיין לא ברור, ורמת החשיפה משתנה בין מערכות. אבל עצם האפשרות לפגיעה רחבה כזאת מסבירה מדוע ממשלות וחברות מתייחסות לאירוע בדחיפות

מגוון דיווחים זרים בשעות האחרונות על המראות מסיביות מבסיסי חיל האוויר בליווי מטוסי תדלוק. כרגע נראה שמדובר רק בטיסות לאורך הגבול האיראני

כדי ללמד AI לעשות עבודה של איש מקצוע, צריך קודם איש מקצוע שיכין את המשימות וידע לבדוק את התוצאה. סביב העבודה הזאת פועלות כמה חברות ששווה להכיר. אחת מהן היא Snorkel AI, שהודיעה ב־22 בספטמבר על גיוס של 350 מיליון דולר לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, בהובלת Insight Partners- החברה מפתחת נתונים וסביבות לאימון ולבדיקה של מערכות AI, ומשלבת לשם כך מומחים אנושיים ותוכנה למשל, אם רוצים שמערכת תדע לתקן תקלות בתוכנה, צריך להכין לה סביבת עבודה, לתת לה תקלה ולבדוק את התיקון. האם הוא פתר את הבעיה? האם הוא פגע במשהו אחר? האם הוא עובד גם במקרים שלא נכללו בבדיקה הראשונה? מישהו צריך להכין את התרגיל הזה ולדעת לשפוט את התשובה. כשהמשימה דורשת ניסיון של מהנדס, גם מי שמכין אותה צריך להבין את העבודה. זה מה שמעניין בתחום. ככל שאנחנו מבקשים ממערכות AI לבצע משימות מקצועיות יותר, נדרשת מומחיות גם כדי לאמן אותן. דוגמאות פשוטות כבר לא מספיקות לכל מטרה. צריך לבחור משימות שמלמדות את המערכת משהו שחסר לה, ולהגדיר בדיקות שלא נותנות ציון טוב לפתרון שגוי. Snorkel מנסה לבצע את התהליך הזה באופן שיטתי, עם כלים שעוזרים למומחים להכין את הנתונים ולבדוק את איכותם. לפי החברה, בעת הגיוס היא הגיעה לקצב הכנסות שנתי של 375 מיליון דולר וממשיכה לצמוח (snorkel.ai⁠) היא כמובן לא היחידה בתחו- Scale AI מספקת נתוני אימון והערכה, וגם בונה סביבות שמדמות עבודה עם יישומים, כדי שמערכות AI יתאמנו בביצוע משימות. הסביבות כוללות מטרות ובדיקות שנועדו לקבוע אם המשימה בוצעה כראוי. (scale.com⁠) Mercor מחברת מומחים מתחומים שונים לפרויקטים של אימון AI. היא עוסקת גם בבדיקת ביצועי המודלים בעבודה מקצועית ובהכנת נתונים בהתאם למקומות שבהם הם נכשלים. (mercor.com⁠) Surge AI משלבת מומחים בפיתוח נתוני אימון, משוב וסביבות תרגול. העבודה שלה כוללת הגדרת משימות, זיהוי טעויות ובניית קריטריונים להערכת התוצאות. (surgehq.ai⁠) יש חפיפה בין החברות, וכל אחת מגיעה עם שילוב אחר של תוכנה, מחקר ורשת מומחים. לא הייתי מייחס לאחת מהן הובלה על השילוב בין אנשים ל־AI. הקושי המשותף הוא להכין משימות שדומות מספיק לעבודה עצמה. מערכת שמצליחה בתרגיל מסודר עדיין צריכה להתמודד עם בקשה לא ברורה, מידע חסר או טעות שנעשתה כמה שלבים קודם. גם את המצבים האלה צריך להביא בחשבון באימון ובבדיקה. יש משהו מעניין בכך שדווקא ההתקדמות של AI יוצרת ביקוש למומחיות אנושית. כדי ללמד מערכת לבדוק חוזה, צריך מישהו שמבין חוזים. כדי לדעת אם היא תיקנה תקלה, צריך מישהו שמבין את הקוד ואת ההשלכות של השינוי. וזו הסיבה שהתחום הזה מעניין אותי: ככל שאנחנו נותנים ל־AI יותר אחריות, עולה החשיבות של מי שיודע לקבוע אם הוא עשה את העבודה כמו שצריך

׳תדהמה׳

מרגש לשמוע כמה ישראלים טסים לישראל להצביע. אני בלוס אנגלס ושומע שוב ושוב את החובה שאנשים חשים לטוס ולהשפיע. מדובר לעיתים בהוצאה כלכלית מאוד משמעותית, ועדיין, מגיעים 🇮🇱

אוריך. כל מילה נוספת מיותרת

זיו אגמון, ששימש כדובר ראש הממשלה בנימין נתניהו, צוטט בשיחות סגורות שהודלפו באמירות קשות וגזעניות כלפי בני העדה המרוקאית וחברי כנסת מהליכוד: •על יוצאי מרוקו והעדה: "לא טוב שפתחו את מרוקו לתיירות ישראלית, עכשיו אנחנו יודעים מאיפה המרוקאים שלנו הגיעו. מאפריקה. בבון זה קוף". •על חברי כנסת בליכוד: "איזה בבונים", וכן אמירה בוטה נוספת: "צריך לפרסם מודעה: דרושים אנסים ורוצחים לרשימת הליכוד לכנסת. כי כבר יש גנב ועכשיו צינור המסרים של נתניהו (להגדרתו):