eldarmor

עם פרסום התוצאות - סיכום ביניים לבחירות ומבט קדימה: גוש נתניהו - למרות הטלטלות והאסונות יש עדיין 53 מנדטים בישראל שבחרו בפועל באופן מודע בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. זו עובדה. החלומות על מעבר מגוש לגוש או התזה לפיה "הם אולי לא יעברו גוש אבל הם ישארו בבית" - התבררו כבולשיט. מומלץ לגוש השינוי להשתחרר מהתזה החדשה על שטיפת מוח, כוחו של ערוץ 14 והמאמצים למצוא ליכודניקים בודדים ש"ראו את האור". זה ציבור עם תבונה פוליטית, עם אידאולוגיה ועקרונות שלא יבוא רק כי קישטו את הרשימות בצד השני עם כמה כיפות וכפתנים. לרובם, בפריפריה וביו"ש השתפרו החיים בעשור האחרון. הצד השני בחוסר תבונתו הפוליטית דאג להמשיך לדחוק אותם הצידה. להסביר להם כמה הם והמנהיג שלהם רעים ואשמים. לא פעם לבוז להם. אז הם השיבו. בדרך הקבועה בה הימין מפגין בשנים האחרונות - בקלפי. גוש איזנקוט - מדהים אותי עדיין שאיזנקוט דיבר בנאום שלו על הישג היסטורי. המחנה הזה השקיע ערימות של משאבים, כח וכסף בשנים האחרונות כדי לחזור לשלטון. הפגנות, עמותות, מרכזי נתונים לניהול יום הבחירות, עמודי תוכן ברשתות, הטסה מחו"ל ועדיין הגיע ל48 מנדטים בלבד. לא לקפוץ, כבר נגיע למפלגות הערביות. בבחירות האחרונות גוש השינוי הביא 4 מנדטים ערביים למפלגות הציוניות שלו. בבחירות האלה, עם אחוז ההצבעה ההיסטורי בחברה הערבית? 2 מנדטים לפי הניתוחים עד כה. זה כשלון עצום. לא הגיעו לשטח בחברה הערבית, למעט בודדים. לא דאגו לנציגות אותנטית, בכל הכבוד לסומיה בשיר. אם נחזור לסעיף הקודם - גם בקושי העבירו מצביעים מצד לצד. מפלגות ערביות - ההישג הוא עצום אין ספק. עבאס וסגלוביץ יכולים להיות פרטנרים של גוש השינוי וכבר היו ערוכים להגדרת חמאס כארגון טרור לצורך עמידה בתנאים של איזנקוט. אבל הם כבר לא מספיקים לבדם לגוש מתנגדי נתניהו. הציבור הערבי הגדיל את עבאס שעשה דאבל דאון בבחירות האלה, לפחות על הנייר, לרעיון השותפות. אבל הוא הגדיל קצת יותר את המשותפת שמרכיביה נעים בין בידול, מדינת כל אזרחיה, האשמה בפשעים נגד האנושות וכמובן שורת ידידים בארגוני טרור. מבט קדימה: אנחנו במשחק צ'יקן, או פוקר. כל צד יכול לעשות פולד וללכת לבחירות. כל צד גם יכול להושיט יד לממשלת אחדות כזאת או אחרת. למרות ההבטחות ולמרות חוסר האמון המוצדק. לנתניהו יש יד טובה יותר במשחק הזה. בחירות אמורות לשפר את מצבו. אבל הוא גם פרנואיד פוליטי. אפשר לקוות שיש בשיקולים גם פטריוטיות והבנה שבחירות נוספות זה הדבר האחרון שישראל צריכה במצב הסיכונים וההזדמנויות שלה. אם לא חוסר היכולת של נתניהו לקיים הבטחות ואם לא התיקים המנופחים של ראש הממשלה - מזמן הייתה אמורה לקום כאן ברית של ציונים, משרתים, ליברלים, עם כבוד לדת ולמסורת. יש עדיין רוב עצום בישראל שחותם על העקרונות האלה ויכול לממש אותם בכנסת. וכעת לשחקנים עצמם - בגוש איזנקוט הכי חוששים שאיזנקוט ילך לבד עם נתניהו. יעשה גנץ. אני בספק, אבל יש להם דרך למנוע את זה - ליברמן ובנט יסרבו לתת למפלגת ישר את תפקיד יו"ר הכנסת. יתעקשו על מישהו משלהם. להחלפת יו"ר כנסת נדרשים 90 ח"כים. כך שלפיד או המועמד של ליברמן יתקעו את עצמם שם ויזוזו רק אם יהיו חלק בממשלת האחדות שתקום בהמשך. בגלל שהקלפים של נתניהו כאמור טובים יותר, ובגלל שאפילו את חברי מפלגתו שלו איזנקוט לא יכול להביא לאירוע ממשלת המיעוט - סביר שנכון לו להיות זה שמבצע מהלך אקטיבי ומעביר את הכדור לנתניהו. איזנקוט יציע אחדות. יגיד לציבור שלו שהוא מוציא את בן גביר שנוא נפשו ומנתק לפחות את יהדות התורה מהקופה. מקסימום יוציא את נתניהו סרבן. גם אם היו לאיזנקוט שותפים במפלגה ובגוש לממשלת מיעוט - גוש השינוי ונציגיו שניסו לנרמל את זה באולפנים צריכים להבין שתהיה לכך ריאקציה. מחנה עם תבונה פוליטית היה מודה היום ואומר - טעינו לגבי ה"ביביסטים". למדנו שני דברי: הם גדולים משחשבו והם לא זזים (את זה למדנו בבחירות האלה). והם יוצאים מהבית הכי הרבה בתגובה ל"ערבים" (את זה למדנו בבחירות שאחרי ממשלת השינוי). תקראו לזה גזענות, טיפשות או טעות - זו המציאות כרגע. אפשר להסביר טוב יותר את חשיבות השותפות, כדאי למצוא כמה נציגים פחות מטורללים לציבור הערבי. אבל כרגע המשמעות של המהלך הזה היא קריסה של הגוש בבחירות הבאות. מצד שני כבר למדנו היום שהמחנה הזה לא מבין בסנטימנט של הצד השני, אז אולי הוא בכל זאת ילך על זה