״לקשור את גורלי״ ״המקום המשוגע הזה״ ״עוד לא אבדה תקוותנו״. ״לקחת את גורלנו בידינו״. ״נעלה ונצליח״. כל מה שחסר לך פה זה ״ביחד ננצח״ ו״עם ישראל חי״ כדי להשלים בינגו של עברית חלולה לאנשים שחושבים שקלישאה היא השקפת עולם. מה שממש עצוב ועלוב בטקסט שלך זאת לא רק העצלות המחשבתית, אלא היומרה. אתה מורח שכבת פאתוס על המציאות כדי שאף אחד לא ישים לב שאין מתחתיה שום רעיון, שום מורכבות, שום יושר אינטלקטואלי. ובשיא החוצפה, אתה גם מטיף. מי שכואב לו, תבוסתן. מי שמותש, חסר אחריות. ומי שהתעייף, נשבר לו ושוקל לעזוב, לא למד היסטוריה. מה בעצם כתבת פה? שמדינה יכולה להיכשל, להפקיר, לשחוק, לרסק, לאבד כיוון, לאבד אחריות, לאבד בושה והבעיה האמיתית היא האזרח שמשלם בה מיסים מהיקרים בעולם המערבי ומקבל בתמורה שלטון מושחת, כנוע, מושחת והכי גרוע, חסר תוחלת? שמע אבא, זה לא המפגרים שהתרגלת להוציא להם חשבוניות. יש פה אנשים שעברו איזה דבר או שניים ואני באופן אישי, נשבר לי הזין מטקסטים של אליסף עזרא ג׳י טי איי. כי מי שבאמת אוהב את המקום הזה לא מתעליין על אנשים שבורים ומרצה להם על אחווה. אם היית מנסה לצלול למה שנכתב פה, לא היית מכניס את ההמנון לבלנדר ומוציא ממנו שברי קלישאות כאילו מדובר בתשובה פוליטית, מוסרית או אנושית. כל משפט בטקסט הזה נשמע כאילו כבר קיבל אלף לייקים במצגת דודות של שקיעות בפייסבוק. ציונות היא לא פולחן סבל ואהבת הארץ היא לא דרישה מאנשים להיחנק בשקט. נתת פה מופע צדקני ומביך. מופע יהיר של אדם שאין לו שום דבר מקורי לומר, אז הוא מתעטף בדגל, שולף כמה שורות מהפנתיאון הלאומי ורוצה להשתזף לאור הלייקים. שחרר חבר. פחות חזון. פחות היסטוריה. הרבה פחות ״גורל״ וקצת יותר אמת.