Omri Lavi 🇮🇱🇺🇦🏳️‍🌈

במשמרת שלי כרמטכ״ל נפלו 3 חיילים ערבים-מוסלמים, שהתנדבו לשרת בצה״ל. השלושה נפלו במלחמתנו בחמאס ברצועת עזה (2003). בביקור התנחומים שערכתי אצל אחת המשפחות, האבא ביקש שאמתין בחדר האורחים, כי הוא רוצה להביא את נשות המשפחה מהדיואן (חדר האורחים) שלהן, והוא רוצה לדבר לפני. לאחר שכל הנשים והגברים התכנסו הוא נשא את דבריו, ואמר: ״אחרי ארועי אוקטובר 2000 (בהם התנגשו ערבים עם המשטרה ו-13 מהם נהרגו), כינסתי את בניי ואמרתי להם, שאני רוצה לחיות במדינת ישראל, שאני רואה את עתידנו במדינת ישראל, ואם הם מסכימים איתי, אז הם צריכים להשתתף בהגנת המדינה. שניים מבניי היו בגיל גיוס, אחד התנדב לשרת בצה״ל ונפל על הגנת המדינה, השני (שעמד בצד במדים) התנדב לשרת במשמר הגבול״. כאשר נפצעתי (מספר פעמים) טופלתי גם על-ידי רופאים ערבים ואחיות ערביות. כך קורה עד היום. התרגשתי כאשר שמעתי את מנסור עבאס צועד צעד אמיץ באמירתו, שהוא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות. זו היתה הגשמת חזונו של זאב ז׳בוטינסקי, כפי שניסח ב-1923 במאמרו ״קיר הברזל״ ובמשנתו להשתלבות המדינה היהודית במזרח תיכון עוין, וביחסו לערביי ישראל. כך נהגו כל ראשי ממשלות ישראל, מבן גוריון ועד להקמת הממשלה הנוכחית. במהלך טבח ה-7.10, פנתה אלי אמא מודאגת, שבנה השתתף באחת המסיבות בעוטף. לאחר בירור, בנה נמצא בקיבוץ צאלים, לאחר שחולץ יחד עם עוד עשרות צעירים וצעירות, על-ידי בדואי, עם הטנדר שלו. מיד לאחר הטבח, התארגנו לעזור לישובי העוטף, בארגון ותאום של ׳האחים לנשק׳. התארגנו לעבודה בחקלאות בדרגות קושי שונות. איתנו בקבוצה (שבחרה בדרגת קושי גבוהה) השתתפה בקביעות משפחה מרהט (הורים וילדיהם הבוגרים). כאשר אני שומע את ראשי קואליציית המשיחיים, המשתמטים, המושחתים והבוגדים, מנצלים את רגשות הפחד, הזעם והנקמה נגד הערבים, באשר הם - אני מתחלחל ומתבייש בבני עמי. ראשי מפלגות גוש השינוי, אחד האתגרים החשובים שלכם, הוא להביא לשילוב ערביי ישראל בחברה הישראלית. קעקעו את ההסתה נגד הערבים כתומכי טרור, מצד מי שהקים ממשלה עם מי שהורשע בתמיכה בארגון טרור ועם מי שתכנן פיגוע, כדי למנוע את ההתנתקות, ועם מי שמפעילים, מממנים ומעודדים טרור יהודי ביהודה, שומרון ובקעת הירדן עד היום. מנהיגות צריכה להוביל, ולא להגרר! לנווט לפי מצפן, ולא שבשבת רוחות (רעות)! לכו בכוחכם זה, והושיעו את ישראל!