שני דברים הם ברורים לגבי הבחירות הקרובות לכנסת: ברור שצריך להצביע, וברור שאין רשימה שהצבעה עבורה מבטאת את הדבר שהחברה שלנו באמת צריכה. ברור שצריך להצביע, כי הפלת שלטון הימין הקיצוני של נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' זו משימה שקריטית לאפשרות החיים של מיליוני אנשים בארץ. ממשלה שהשמידה את עזה, שמחויבת להשתיק, לרדוף ולהתעלל בכל מי שחושבים אחרת. ממשלה שדוהרת בשמחה לבידוד בינלאומי והחרבת הכלכלה, לסופר-ספרטה שבה כולנו נהיה עניים יותר, שמשבר יוקר המחייה יהפוך את היום-יום שלנו לקשה יותר, מדינה שבה השירותים הציבוריים יוקרבו על חשבון מלחמת נצח בכל החזיתות. איך נפיל את הממשלה בעזרת הפתק שלנו? כל מי שמצביע לאחת המפלגות שמתנגדות לנתניהו - מגדיל את כמות הקולות הכשרים בבחירות, ובכך מגביה את הרף של אחוז החסימה (3.25% מהקולות הכשרים), ועוזר להפיל את מפלגות הימין של יועז הנדל ושל עופר וינטר ולהשאיר את 8 המנדטים שלהם מחוץ לכנסת. לנתניהו אין רוב ואפילו לא קרוב לרוב, אבל הוא מאוד רוצה לייצר סיטואציה של תיקו פוליטי, שבו אי אפשר להרכיב ממשלה והולכים לבחירות חוזרות כשהוא עומד בראש ממשלת המעבר. נפילת וינטר והנדל עוזרת לסכל את התכניות שלו. לכן, ההצבעה היא חשובה והכרחית, ולכן גם הפעולות של עידוד ההצבעה הן כל כך חשובות, ובמיוחד בציבור הערבי: רק 53% מהאזרחים הערבים הצביעו בבחירות האחרונות, ושם טמון פוטנציאל הגידול שבכוחו לחסום את נתניהו. במיוחד עשינו מאמץ בקרב נשים ערביות (רק 40% אמרו בסקרים שהן מתכננות להצביע) ובקרב צעירים ערבים (רק 25% מהצעירים הערבים בגילאי 18-24 תיכננו להצביע). במקביל, ברור שאין רשימה שהצבעה עבור מבטאת את הדבר שהחברה שלנו באמת צריכה. החברה שלנו צריכה מפלגת שלום, שלא מסתפקת בהצגת עמדות ברורות נגד הכיבוש ומלחמת הנצח, ובעד הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל, אלא גם מנסה לדבר עם הציבור על העמדות האלה במטרה לשכנע אותו. מפלגת שלום שאוהבת באמת את האנשים שחיים כאן, פונה אליהן בגובה העיניים ובלי הטפות ומוסרנות, ושמה על השולחן אמיתות פשוטות - וגם את האינטרסים העצמיים שלנו. מפלגה כזו לא קיימת כיום. החברה שלנו צריכה מפלגה יהודית-ערבית שהיא בית שוויוני לכולנו. לא מפלגה יהודית שיש בה משבצת של "בני מיעוטים", ולא מפלגה ערבית שנותנת מקום ליהודי סמלי, אלא מפלגה שיהודים וערבים הם בעלי-הבית שלה במידה שווה, מובילים אותה ביחד, ושפועלת לשכנע ולרתום את שני הציבורים. לא יהודים שמתארחים במפלגה של ערבים, ולא ערבים שמתארחים במפלגה של יהודים, אלא מפלגה ערבית-יהודית שוויונית. גם מפלגה כזו לא קיימת כיום. והחברה שלנו צריכה מפלגה סוציאליסטית. שמול משבר יוקר המחייה, משבר הדיור הציבורי, משבר המערכות הציבוריות, משבר האקלים - מציעה פתרונות נועזים, שגדולים כמו המשברים שאנחנו מתמודדים איתם. שמבקשת לחזק את העבודה המאורגנת, להעלות את שכר המינימום, להגדיל את ההוצאה הציבורית, להחזיר את משאבי הטבע והבנקים לבעלות ציבורית, ושמוכנה לממן את כל זה באמצעות מיסוי נרחב על ההון הגדול ועל החברות הגדולות. מפלגה שקושרת בין מחיר המלחמה והכיבוש לבין הפערים החברתיים, ולכן גם קושרת בין צדק חברתי לבין שלום. לא אות מתה במצע שנמצא באתר שאותו איש לא קורא, ולא סימון וי לפני הבחירות, אלא מתוך אהבת האנשים שחיים כאן - לרצות לייצר להם חיים טובים יותר. לפני ארבעה חודשים זכיתי להיות שותף בהקמת מפלגה שמנסה להיות המפלגה שהחברה שלנו זקוקה לה. ניהלנו מערכת בחירות קצרה ואינטנסיבית, שהגיעה לשיא לפני חודש וחצי - כשהחלטנו - מתוך אחריות ומתוך מחויבות להפלת נתניהו - שאנחנו לא מוכנים להסתכן בשריפת קולות. לא הגשנו רשימת מועמדים, ומאז אנחנו פועלים לעידוד הצבעה בכנסת. לו היה את הפתק של מפלגת מקום לכולנו בקלפי - הייתי מצביע לו בלב שלם. אבל אין אותו, ולכן אני אצביע בלב לא שלם. ואני מזמין את כולם לנהוג כמוני, בשני הדברים שתיארתי: ברור שצריך להצביע, וברור שצריך להבין שהפתק שאנחנו נשים בקלפי בבחירות האלה (ולא משנה מה האותיות שכתובות עליו) הוא פתק שמבטא פשרה ואפילו פשרה כואבת. מגיע לנו שבבחירות הבאות לכנסת, נוכל להצביע בפתק מסוים כי זה הדבר הנכון, ולא להצביע בפתק מסוים כי זה מה שיש. מגיע לנו טוב יותר מזה. וזו המשימה של היום שאחרי יום הבחירות: לא לנוח על זרי הדפנה מכך שהעפנו את נתניהו לאופוזיציה (ומשם, בתקווה, לכלא), אלא לבנות את האלטרנטיבה הפוליטית שהארץ זקוקה לה. 🟣