🇮🇷🎮איך האיראנים משחקים GTA 6?
כשכתבתי את השרשור האחרון על כלכלת איראן התעניינתי האם טירוף GTA 6 הגיע לאיראן. מסתבר שגם לשם הגיע ההייפ, ואולי במיוחד לשם - לדור הצעיר והרעב אין הזדמנויות כלכליות, ומשחק כזה הוא דרך לברוח. לפי נתונים איראניים, יש במדינה 34 מיליון גיימרים (כולל הכל).
אבל יש לגיימר איראני לא מעט מגבלות לפני שהוא יכול להתחיל לשחק:
⬅️היום הכל דיגיטלי, והמשחקים החדשים כבר לא עם דיסקים. והשירותים הדיגיטליים של חברות משחקי המחשב לא מגיעים לאיראן בגלל הסנקציות.
⬅️גם אם מצליחים לקבל גישה לרכישת השירותים, אי אפשר לקנות את המשחק עם כרטיס אשראי איראני.
⬅️נניח הצלחתם, ההורדה של 200 GB של המשחק היא סופר איטית באינטרנט האיטי של איראן. ההורדה יכולה לקחת עד כמה יממות.
⬅️וגם אם מתגברים על כל זה, המחיר של המשחק בדולר הוא 30% יותר משכר המינימום *החודשי*. גם מי שמרוויח מעל שכר המינימום, לא הולך לשרוף משכורת של שבוע רק על המשחק.
(כל זה מניח שאיכשהו אנשים הצליחו להשיג PS5 או Xbox מתישהו בעבר, עדין אין גרסה ל-PC).
על בעיית הסנקציות אפשר להתגבר עם VPN. על בעיית התשלום אפשר להתגבר עם כרטיס אשראי או גיפט קארד זר.
על בעיית ההורדה האיטית אפשר להתגבר עם סבלנות.
על בעיית העלות? אפשר להקריב חסכונות ולקחת הלוואה. לא בריא אבל זה מה שיש להם.
כל זה מסובך. אז מסתבר שיש פתרון יותר פשוט, סוג של השכרת שירותי GTA. בטלגרם האיראני, לפי The National, מוכרים גישה לGTA תמורת תשלום קטן יותר מכל העלות, נניח 30 דולר, ב״שוק האפור״. ואז קונים גישה למשחק, ומי שהתאמץ לקנות את המשחק מצליח אפילו להרוויח ממכירה לכמה שחקנים. בגלל מגבלות מספר השחקנים (להבנתי עד שחקן נוסף לכל משחק), צריך לחלק את זמני המשחק בין השחקנים. גם גישה אופליין אפשרית, אבל היא יקרה יותר. הפרקטיקה הזאת לא חדשה, מדווחת לפחות מאז 2021.
הבעיה בשירותים מפוקפקים מהטלגרם היא שאין דרך לוודא שהשירות אמין, ויש גם דיווחים על הונאות שברחו עם הכסף בלי לספק את הגישה למשחק.
ככה זה במדינה עם סנקציות רחבות. בכל מקרה, הנושא מקבל טיפול נרחב בסאטירה האיראנית (כולל בחו״ל), הנה כמה דוגמאות בתמונות מX.
71
6,674
🇮🇷💰איך נראה היום המשבר הכלכלי באיראן? פוסט עדכון⬇️
המעצב המרכזי של מה קורה בכלכלת איראן הוא כמובן המצור האמריקאי.
בגלל המצור, ייצוא הנפט האיראני - המוצר הכי חשוב של הכלכלה - כיום ברמה אפסית. איראן לא טענה נפט חדש על מיכליות מאז ספטמבר, לראשונה לחודש שלם מאז 1979. גם הנפט שלה מחוץ להורמוז נגמר כולו, או כמעט כולו, באוקטובר. יש עדיין נפט באחסון על מיכליות בתוך המפרץ, אבל גם הוא חסום.
איראן מנסה לעיתים קרובות לאתגר את המצור בטקטיקות שונות (השבוע למשל ניסו העברות מספינה לספינה), אבל סנטקו"ם מפגינים שוב ושוב נחישות - למעשה זאת האסטרטגיה האמריקאית כיום, והיישום שלה רק משתפר ככל שהזמן עובר. כלומר סנקציות או לא סנקציות - אין ייצוא נפט (טוב, יש קצת ייצוא נפט יבשתי, אבל זה שולי לחלוטין).
הכסף עצמו מגיע עד שוטף פלוס שישים, ולכן עוד כמה שבועות גם תקבולי הנפט לאיראן מהמכירות האחרונות של הנפט מחוץ למפרץ יחדלו לחלוטין - גם משהו שאיראן מעולם לא חוותה. עוד מועד יעד לבחינה.
גם הייבוא סובל. מהצד השני, גם חלק מהייבוא הימי לאיראן חסום כתוצאה מהמצור - אמנם ייבוא הומניטארי מותר, ויש גם הברחות וייבוא בצירים יבשתיים, אבל ככלל הייבוא ירד משמעותית. אין מספר מדויק, יש שמדברים על ירידה של כשליש בייבוא.
גורמים נוספים למצב הכלכלי באיראן הם התפוררות התשתיות שהייתה גם נוכחת לפני המלחמה, מדיניות כלכלית פופוליסטית שנמשכת והנזק הפיזי של המלחמה. ראוי לציון גם הנזק הפיזי ליכולת הפקת הגז של איראן - גם היא ירדה בכשליש בגלל נזקי המלחמה.
אז מה הביטויים העדכניים למשבר? אמנה חמישה:
1. התכווצות ענק בתוצר.
ברבעון שנגמר ביוני, שבו איראן עוד ייצאה נפט, כלכלת איראן התכווצה בכ-10% (ביחס לרבעון המקביל). בגלל המצור, שיעור ההתכווצות צפוי לגבור. האמריקאים (בעלי עניין) מעריכים פומבית שהתוצר יתכווץ בכ-25% השנה, לא חושב שהם טועים בסדרי הגודל.
2. הריאל (שוב) קורס.
בגלל הפער בהכנסות מט"ח והסנטימנט, המטבע האיראני שוב מאבד מערכו. דולר כבר שווה 2.7 מיליון ריאל איראני, היה סביב 1.6 מיליון ערב המלחמה.
3. מחסור במוצרי יסוד.
יש דיווחים על מחסור בכמעט כל מוצר. מוצרי חשמל, מזון, תרופות. יש גם מכסות לכמויות הלחם המסובסדות. כנראה שהמוצר שיהיה חסר בצורה הבולטת ביותר בחודשים הקרובים הוא גז לייצור חשמל ולחימום הבתים - הפקת הגז נפגעה כאמור והצרכים מתרבים (למרות שאיראן היא עם המאגרים השניים הכי גדולים בעולם). דווקא מים אינם במחסור חריף - החורף היה סביר יותר מאשר החורף בשנה שעברה, ולכן בקיץ פחות דיווחו על מחסור במים. אבל בתלות בחורף הזה, המחסור יכול לחזור שוב בקיץ הזה.
4. מחירים עולים מהר.
כתוצאה מהמחסור במוצרים והיחלשות המטבע, האינפלציה השנתית המדווחת היא כ-90% באוקטובר. סביר להניח שזה לא מייצג את כל היקף האינפלציה, ומחירי המזון עולים כבר בשיעורים תלת-ספרתיים. האינפלציה שוחקת את המשכורות, שיורדות מבחינה ריאלית. במונחים דולריים, שכר המינימום האיראני הוא כעת כ-60 דולר בחודש. ה-60 דולרים באיראן קונים יותר ממה שהם קונים בישראל, אבל משכורת כזאת היא רק כחמישית מצרכי המחיה החודשיים של משק בית באיראן. משפחות מצמצמות קניות, שורפות חסכונות וחיות על הלוואות.
5. תפוקת הנפט האיראני היא קרבן ארוך-טווח של המצור. האפקט שדיברנו עליו מוקדם במלחמה (זוכרים?), של shut in של חלק מהבארות כי אין מקום לאחסן עוד נפט ולעיתים קרובות באר שלא מפיקים בה פשוט נחסמת, כנראה כבר כאן באופן משמעותי. איראן צמצמה תפוקה כך שתהיה שווה לשימושים הפנימיים בלבד, ולכן שאר התפוקה הוקפאה. יש גם גבול למשחקים הטכניים שאיראן יכולה לשחק כדי למנוע פגיעה. לכן, סביר מאוד להניח שתפוקת הנפט האיראנית, אם המצור ייגמר, תתקשה מאוד להתרומם מחדש במשך חודשים רבים או שנים. פחות מדברים על זה כבר כי הבינו שזה לא מזיז את המחט עבור ההנהגה האיראנית, אבל האפקט הטכני-כלכלי חזק מתמיד.
עד כאן על כלכלת איראן במצב הנוכחי. כמובן, יש פער משמעותי בין המצב הכלכלי הקשה לתשובות לשתי השאלות האסטרטגיות החשובות: עד כמה המצב הכלכלי משפיע על ההחלטות האסטרטגיות ועד כמה הוא יכול להוביל לתסיסה מחודשת בציבור.
שבת שלום ובשורות טובות🙏
מלבד זאת אני סבור שיש להביא את מניעת משטר הסנקציות על ישראל לראש סדר העדיפויות.
לא מכיר בדיוק מה מתואר ואני לא נותן ייעוץ משפטי, אבל זה נשמע כמו משהו שלא נובע באופן ישיר ממה שהסנקציות עד כה מחייבות אלא בתופעה מוכרת של ״ציות יתר״.
מרגע שחברות מריחות סנקציות, הן מתרחקות מהיעדים כמו מאש. מי צריך להסתבך ולהתחיל להתפלפל מה מותר ומה אסור. יותר קל להן פשוט לנתק
הפרויקט הזה סוף סוף מתקדם ועולה לכותרות, אולי אכתוב על זה קצת בהמשך
הפעם נעבור לירדן - לפרוייקט התשתית הכי גדול בהיסטוריה של הממלכה. 🇯🇴 💦
הפרויקט אמנם פחות גרנדיוזי ו-״עתידני״ מאחרים בסדרת השרשורים על המגה-פרויקטים במזרח התיכון - אבל יש לו משמעות ישירה לישראל והוא מעלה אצלי תחושה של פספוס גדול.
שרשור על ״המוביל הארצי״ גרסת ירדן (11)⬇️
1
46
4,845
Eyal Hashkes | איל השקס retweeted
יש מצב שמיציתי את כל מי שמתעניין בחלל בישראל?
אני כל יום כותב על חלל מכל זווית: מהתעשייה, דרך אסטרונומיה, נאס״א ועד אסטרופיזיקה.
החשיפות עולות, אבל העוקבים כבר כמה חודשים לא זזים.
מה אתם אומרים, מיציתי את הצמיחה?
או שתעזרו לי עם שיתוף ונגלה ביחד? 🙏
🇬🇧קצת סדר על הסנקציות הבריטיות:
מי הטיל?
בריטניה. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הוא זה שהוסמך לקבל את ההחלטה במקרה זה. הוא גם זה שהכריז על קידום משטר הסנקציות הכללי יותר על ישראל לפני כחודשיים (ראו בהמשך).
על מי הוטל?
כפי שכבר פורסם באופן נרחב, מדובר בארגון אחד (צו 9) ו-8 חברות עסקיות. לכלל החברות פרויקטיים משמעותיים ביהודה ושומרון. עם זאת, מתוך 8 החברות, 4 גם פעילות בפרויקטים מחוץ ליהודה ושומרון (כולל בתל אביב, ירושלים, רמת השרון, רמת גן, כפר סבא, ירוחם, דימונה, בית שמש, ועוד) ממה שהצלחתי לראות. החברות עוסקות בפיתוח נדל"ן - תכנון, אדריכלות, יזמות ובניה.
עילת הסנקציות המוצהרת?
פה אין חדש, זה אותם מסרים ששמענו משר החוץ הבריטי בחודשים וגם בימים האחרונים: הבנייה ב-E1, בלימת סיוע לעזה, בנייה בהתנחלויות. הבריטים מבהירים בהודעה כי הם "רואים בברכה ומעודדים סחר עם 'green line Israel'" בלשונם.
מה המשמעות הפרקטית עבור אותן חברות?*
יש כל מיני מגבלות שהחוק מאפשר להטיל על חברות תחת סנקציות; המגבלות הללו רלוונטיות לפעילות בבריטניה, לחברות בריטיות ולאזרחים בריטים (בניגוד לסנקציות אמריקאיות שלעיתים קרובות שניוניות). במקרה זה הבריטים בחרו שתי מגבלות:
1. הקפאת נכסים של החברות בבריטניה, מה שגם מטיל מגבלות על קשרים פיננסים איתם מטעם ישויות ואישים בריטים.
2. איסור של אותן חברות לכהן בדירקטוריון של חברות בריטיות (בבריטניה גם חברות "יושבות" בדירקטוריונים של חברות אחרות) או חברות שיש בהן פעילות משמעותית בבריטניה (מה זה אומר - כבר סוגיה רגולטורית-משפטית).
היעד הן החברות, לא על האנשים בתוך החברות כאשר הם לא פועלים מתוקף החברה. אבל, כאמור, יש פה השפעה ישירה על אזרחים בריטים שעובדים בחברות ועימן בעצם זה שהחברות הללו הן יעד.
*אין לראות בפוסט בשום צורה ייעוץ משפטי או רגולטורי. אם אתם אולי מושפעים, כדאי לפנות לייעוץ משפטי.
מאיזה תוקף הסנקציות הוטלו?*
מדובר ביישום של חוק הסנקציות הכללי של בריטניה מ-2018 (SAMLA 2018), מכוח תקנות חדשות ומורחבות שנכנסו לתוקף באוקטובר השנה (והחליפו תקנות מ-2020) ושמרחיבות את משטר הסנקציות ביחס לזכויות אדם. יחד אלו מאפשרים להטיל סנקציות בהתאם למדיניות החוץ הבריטית. החקיקות והתקנות עצמן לא מכוונות ספציפית נגד ישראל (בניגוד למשטרי סנקציות ספציפיים שכן יש) אבל העניקו לממשלה הבריטית סמכויות רחבות להטיל סנקציות על גורמים שבראייתם מפרים זכויות אדם בעולם. אלו הסמכויות שנוצלו כרגע.
מה המשמעות הרחבה יותר?
מדובר בחבילה משמעותית יחסית של סנקציות על חברות כלכליות ישראליות, כאשר עד כה היעדים המערביים היו יותר ארגונים ואישים ופחות חברות כלכליות משמעותיות, בטח לא אלו שפעילות לא רק ביהודה בשומרון.
בכל אופן, מידת ההשפעה הכלכלית על אותן חברות תלויה בחשיפה העסקית והפיננסית לבריטניה. אם אין לרוב החברות הללו נכסים או משרות דירקטוריון בבריטניה או בחברות שפועלות בבריטניה, ההשפעה הכלכלית הישירה זניחה. המשמעות הישירה על אזרחים בריטים שקשורים לחברות, או חברות בת של חברות בריטיות, היא גדולה יותר וצריכה להיבדק בכל מקרה לגופו.
באופן רחב יותר, החקיקה הבריטית גם לא "מחייבת" (בניגוד לסנקציות אמריקאיות שניוניות) חברות ובנקים ישראלים לנתק קשרים איתם (חברות בריטיות הן כאמור מקרה מיוחד). אבל הסנקציות הבריטיות כנראה יקשו, לא באופן אבסולוטי, על החברות המסומנות לגייס הון זר, גם לא בריטי, ולקיים קשרים עם חברות בינלאומיות מערביות שמתרחקות מיעדים ברשימות סנקציות מערביות שונות. ולכן יש פה גם השלכה כלכלית עקיפה, אמנם מוגבלת ברמת המאקרו. בנוסף, סביר שמדינות נוספות גם יראו את החברות הללו כ-"בנק" לסנקציות מצידן.
מה הלאה?
הצעד הזה הוא *לא* הסנקציות הגדולות שהבריטים הבטיחו בספטמבר. בספטמבר שר החוץ הבריטי הצהיר כי תוך 6-9 חודשים יגבשו חקיקה למניעת ייבוא מההתנחלויות ושיווק נדל"ן מההתנחלויות. פוטנציאלית, בנקים ישראלים גדולים שפועלים בהתנחלויות יוכלו להיכנס גם תחת החקיקה הזאת. אבל יש עוד קצת זמן, ואני מקווה, זמן למנוע. צריך למנוע.
כאנקדוטה, המהלך הבריטי הזה הוכרז באנגלית ובערבית. אומר משהו על היעד שאליו הם מכוונים. ההצהרה הרחבה על הסנקציות הוכרזה באנגלית, ערבית, *עברית* וטורקית. מעניין מתי הם מחליטים להכריז באיזו שפה, ואולי העברית תצא גם בהמשך הפעם.
*כאמור, מדגיש שוב, אין לראות בפוסט בשום צורה ייעוץ משפטי או רגולטורי. אם אתם אולי מושפעים, כדאי לפנות לייעוץ משפטי.
ואישית:
אני זוכר שהייתי מעדכן כאן על ההתפתחויות בסנקציות הרוסיות והאיראניות. בצורה הכי מילולית שיש - בשלוש השנים האחרונות חששתי שיהיה צורך להתחיל לעדכן גם על ישראל.
אגב, מי שלא רוצה לפספס עדכונים דומים וסרטונים שאני לא מעלה לכאן, מוזמנים לראות גם בטלגרם
t.me/ehashkes/265
595
Eyal Hashkes | איל השקס retweeted
לראשונה בהיסטוריה, חפץ מעשה ידי אדם יגיע היום למרחק של יום-אור אחד מכדור הארץ.
וויאג'ר 1 תגיע בעוד כמה שעות למרחק שהאור עובר ביממה שלמה:
300 אלף ק"מ בשנייה × 86,400 שניות = 25.9 מיליארד ק"מ.
כל אות שהיא משדרת יגיע אלינו רק אחרי 24 שעות. פקודה שנשלח אליה היום תגיע מחר, והתשובה תגיע מחרתיים.
וויאג'ר 1 שוגרה ב-1977 כדי לחקור את צדק ושבתאי. אחרי שסיימה, היא המשיכה הלאה, וב-2012 הפכה לחללית הראשונה שיצאה לחלל הבין-כוכבי.
היום, בגיל 49, החשמל שלה הולך ואוזל ורק 2 מתוך 10 המכשירים שלה עדיין פועלים. אבל היא עדיין משדרת.
ובמהירות שלה, להגיע לכוכב הקרוב אלינו היה לוקח לה כ-75 אלף שנה.
אגב - אנדרומדה, הגלקסיה הגדולה הקרובה אלינו, נמצאת במרחק 2.5 מיליון *שנות* אור.
מבינים כמה היקום גדול ברמה שפשוט לא נתפסת?
הרגע המדויק: היום ב-12:16 שעון ישראל.
Eyal Hashkes | איל השקס retweeted
🙏 החשבון שלי כאן חדש, אבל אני לא חדש פה.
👀 עוד לפני שפתחתי אותו, עקבתי הרבה זמן מחשבון אחר, לא מזוהה, אחרי אנשים שלימדו אותי המון על השוק.
📚 אז הגיע הזמן להחזיר. אלה החשבונות שאני ממליץ לכם לעקוב אחריהם וללמוד מהם:
🔹 הסולידית @hasolidit
🔹 מדברים כלכלה @DiscussingEcon1
🔹 מיכה @MichaStocks
🔹 המחנך הפיננסי @FinancialEduX
🔹 סולו @soloinvesting
🔹 גלילאו @gilileoB
🔹 אוראל לוי @Orel_Levy_
🔹 איל השקס @EHashkes
🔹 אברהם ברבי @Qa5679
🔹 יניב רחימי @YanivRahimi
🔹 בונדישראל @Bondisrael_
🔹 זיק הולילנד @ZekeHolyland
🔹 ליאור וידר @TheBigShortIL
🔹 שלומי ארדן @ShlomiArdan
🔹 דה בלאק @beersehva
🔹 הלוויתן @TheRealYield
🔹 פי אנד אל @PnL63962200
🔹 הרנטגן @MarketXray
🔹 אולטראס @UltrasYoav
🔹 סמי בוזגלו @SamiBuzaglo
🔹 מארק שרוגרדסקי @SharogradskyM
🔹 אמירד @Aday78
🔹 תומר פדרמן @TomerFederman
🤝 כל אחד מהם רואה את השוק אחרת. בדיוק בגלל זה שווה לקרוא את כולם.
💡 בשפה פשוטה: מי שלומד שוק מאדם אחד רואה רק זווית אחת. מי שקורא כמה דעות שונות לומד לחשוב לבד.
⚠️ לצורכי לימוד בלבד. לא ייעוץ השקעות ❤️
הסנקציות על רודזיה זכורות בתודעה ככל כך מוצלחות שהן הצליחו להביא לקריסה של המשטר. ואגב, מקדמי השמדתה של ישראל עד היום שואבים מכך השראה.
אז מה הסיפור של הסנקציות על רודזיה? פוסט ראשון בסדרה על משטרי הסנקציות🧵
רודזיה הייתה מושבה בריטית איפה שזימבבואה של היום, באפריקה הדרומית. אזור ללא מוצא לים.
רודזיה נקראה על שם ססיל רודס, אותו אחד ממלגת רודס, אולי המלגה הכי יוקרתית בעולם עד היום. רודס, טייקון מכרות, הקים מושבת כרייה באזור זה ב-1890, והחל מ1923, רודזיה הפכה להיות קולוניה בריטית עם ממשל עצמי.
ב1965 רודזיה הכריזה על עצמאות מבריטניה כמדינה ריבונית. אבל מי שהכריז עצמאות, המיעוט הלבן במדינה (בערך 5% מהאוכלוסייה), עשה זאת בלי הסכמה בריטית או מקומית. המיעוט בנה שיטת ממשל שעיוותה את מערכת הבחירות ואת מבנה הפרלמנט כך שהשלטון היה שמור למיעוט הלבן. וקצת אחרי הכרזת העצמאות, החל גם מאבק גרילה בין תנועות של המקומיים (ZAPU ו-ZANU) לבין השלטון הלבן של המדינה (מלחמות ה-"בוש").
הסיפור המעניין קורה בזירה הבינלאומית.
עם הכרזת העצמאות, הבריטים, שהתנגדו לשיטת משטר המיעוט של רודזיה, הקפיאו נכסים של רודזיה והטילו על רודזיה אמברגו, כולל מגבלות על אספקת נפט לרודזיה - סחורה קריטית גם היום אבל עוד יותר באותם עשורים. רוב מדינות המערב דאז הצטרפו גם הן, וב1966 מועצת הביטחון של האו"ם הצטרפה - לראשונה בתולדותיה סנקציות שנועדו לשנות משטר. סנקציות אלו הורחבו שוב ב-1968.
הסנקציות היו קיצוניות - אסרו על כלל מדינות העולם (אז 122) לקנות את רוב מוצרי הייצוא של רודזיה, למכור לה נפט, רכבים, מטוסים ומרבית חומרי הגלם, לקיים איתה קשרים פיננסיים עוד וכמובן לספק לה נשק. לכאורה הרסני. כדי לאכוף את האמברגו על הנפט, הבריטים גם צרו על נמל במוזמביק, שהיה אז נמל הכניסה הראשי של הנפט לרודזיה (כאמור ללא היה מוצא לים).
אבל רודזיה תחילה דווקא הצליחה היטב לעקוף חלק מהסנקציות דרך דרום אפריקה (אז אפרטהייד) ועם מדינות כמו פורטוגל (ששלטה במוזמביק השכנה עם נמלים שבהם הבריטים לא שלטו). ב-1971 האמריקאים גם העבירו חוק (תיקון בירד) שאיפשר להם לעקוף את סנקציות האו"ם כדי לרכוש מרודזיה חומרי גלם חשובים. רודזיה גם הסתמכה על המצאות מקומיות ועל אתוס שהיא ותומכיה יצרו של עמידה איתנה ותושיה. תחילה נראה היה שהסנקציות חסרות שיניים.
ולכן תחילה הסנקציות לא ממש פגעו בכלכלה - הסחר מצא צירים חלופיים. גם אם הסנקציות הקשו על הסחר והעלו מחירים, רודזיה צמחה באותן שנים והמדדים הכלכליים ורמות הרווחה הגיעו לשיא.
נקודת המפנה הגיעה ב1975.
ב1975 מוזמביק נהייתה עצמאית מפורטוגל, והציר החלופי של רודזיה לעולם נסגר. ואז הסנקציות החלו באמת לכאוב. וב1977 הקונגרס, בדחיפת הנשיא קרטר, גם ביטל את תיקון בירד. גם דרום אפריקה עצמה החלה ללחוץ על רודזיה להתפשר וגם היא החלה להגביל את הציר עוקף-הסנקציות שעבר דרכה.
היו גם אז עוד עקיפות פה ושם, אבל בשלב זה הסנקציות הובילו לקושי כלכלי אמיתי גם עבור המיעוט הלבן. אז אחרי שצמחה מהכרזת העצמאות ועד 1974, בשנים הבאות התמ"ג לנפש ירד בעשרות אחוזים. הסנקציות גם פגעו באוכלוסייה המקומית וגרמו לאובדן מקומות תעסוקה. הפגיעה הכלכלית רק הגדילה את הגיוס לכוחות הגרילה שלחמו נגד המשטר, שגם קיבלו לגיטימציה מהלחץ הבינלאומי.
באותה תקופה המשטר גם חווה הפסדים במלחמת הגרילה המתמשכת. לבנים רבים היגרו לדרום אפריקה או מדינות אחרות, מה שעוד יותר הקשה על המשטר. תקציב הביטחון הפך לנטל עצום על הכלכלה (לא מצאתי נתונים עקביים, אבל כנראה עשרות אחוזים מהתמ"ג).
כלומר, הלחץ על המשטר הגיע מכל הכיוונים.
עד שבסוף משטר המיעוט ויתר. ב1978-9 המשטר הגיע להסכם עם חלק מקבוצות האופוזיציה והסכים להחיל בחירות שיאפשרו לראשונה בחירות לשקף את הרוב, ולשנות את השם לזימבבואה-רודזיה. אבל בריטניה מצד אחד וקבוצת הגרילה ZANU מצד שני לא קיבלו את המתווה, שלא כלל אותם כחלק מהמתווה. הסנקציות נותרו.
בסוף 1979 המשטר, שוב תחת אותו לחץ, הגיע להסכם (הסכם לנקסטר האוס) שבו השלטון יחזור לבריטניה לתקופה קצרה, עד למימוש בחירות באופן שכן היו מקובלות על הקהילה הבינלאומית. הסנקציות הבריטיות בוטלו ביום שבו השלטון חזר לבריטניה טרם הבחירות, ובסמוך לכך גם סנקציות האו"ם הוסרו.
מי שניצח בבחירות היה מנהיג ZANU רוברט מוגאבה, הדיקטטור הנודע ששלט ביד רמה במשך עשורים על המדינה (הודח ב-2017). הוא שינה את שם המדינה לזימבבואה בלי אזכור רודזיה, החליף לחלוטין את שיטת המשטר ובעצם סיים את 15 השנים שבהן רודזיה הייתה קיימת. השם רודזיה הפך להיות נחלת העבר.
מוגאבה שלט כדיקטטור, לא איפשר חירות לאזרחי זימבבואה והנהיג את הכלכלה לאחת הכלכלות הנוראיות בעולם. רעב, היפראינפלציה, ומשטר סנקציות מחודש. אבל זה כבר סיפור אחר.
המורשת
במהלך 15 שנות רודזיה העצמאית, הסנקציות דווקא נחשבו כלא מוצלחות - הרי המשטר לא השתנה, וברוב התקופה גם לא בלמו את הצמיחה הכלכלית.
בדיעבד, התמונה כמובן משתנה. היעד השאפתני של הסנקציות הצליח. הדיון בדיעבד הוא על מה גרם להחלפת המשטר; היו גם גורמים אחרים, כולל מלחמת הגרילה (אף שכאמור התעצמה מהסנקציות) והלחץ האזורי הלא-כלכלי.
דיון להיסטוריונים. אבל לפחות בתודעה הכללית - הסנקציות על רודזיה זכורות כמקרה (נדיר?) של סנקציות באמת מוצלחות.
ולכן גם מקדמי סופה של מדינת ישראל שואבים מהסיפור השראה. נרטיב שאפשר לראות שמקודם גם ב-X וגם בפלטפורמות אחרות הם שישראל כביכול דומה לרודזיה (מושבה שבריטניה כביכול יצרה על חשבון המקומיים), כמובן תוך התעלמות מהחיבור של עם ישראל לארצו.
וזו גם תוכנית עבודה שלהם - מקדמי סופה של ישראל מקווים שבעתיד לחץ ממדינות מערביות וממועצת הביטחון של האו"ם אכן יפגע בישראל ויביא לסיומה. ואם תשאלו אותי, כפי שכבר חפרתי לכם, זה האיום הגדול על ישראל היום.
בשורות טובות ושבוע טוב! מוזמנים לשתף, ואם תרצו לעקוב אחרי סדרת השרשורים - גם לעקוב🙏
Eyal Hashkes | איל השקס retweeted
אין
תחליף
לארה״ב
הסעודים חשבו שיש - והם אוכלים חרא עם כף בתימן
הטורקים חשבו שיש - והם צריכים לשחד את כל ממשל טראמפ כדי שאולי יקבלו F-35
אין
תחליף
לאמריקה
לא נעים, לא נחמד, לא יפה - זו המציאות.
עכשיו תשברו את הראש איך שומרים את הברית.
כי אין *שום דבר שמתקרב* לאמריקה בעולם.
אעיר את תשומת לבכם שחלק מהמדינות שלהן היחסים הכי טובים עם ישראל הן מוסלמיות או עם רוב מוסלמי. ברשימה: איחוד האמירויות, אזרבייג׳ן, אלבניה, בחריין, קזחסטן, סומלילנד, קוסובו, במידה מסוימת מרוקו, מיעוטים לאומיים מוסלמים במדינות אויב ועוד.
אגב, המדינות מאוד שונות אחת מהשנייה, אבל המשותף למדינות הנ״ל זה התנגדות לאסלאם פוליטי.
מצד שני, גם כל האויבות של ישראל ורוב היריבות הן מוסלמיות.
גם במערב, יש גם וגם.
כלומר: עליית ההשפעה של מוסלמים בארה״ב ובאירופה, כנראה בלתי-נמנעת, לא אוטומטית אומרת הרעה ביחסים עם ישראל. אם נתנהל נכון, ההשפעה על המדיניות כלפינו תהיה לא רק מטעם אלו, ויש הרבה, שרוצים סוף למדינה היהודית.
כמו שנחזה מראש, הולך להיות יותר קשה לישראל מול ארה״ב בשנתיים הבאות.
אבל זה בא בהזדמנות האחרונה לאלץ אותנו ללמוד לעבוד גם עם (רוב) הדמוקרטים לפני שהכוח להפעיל מנופים שבאמת יפגעו בישראל יכול להיות אצלם.
לצערי הפסקת הסיוע האמריקאי לא תזיז את המחט בדעת הקהל האמריקאית לגבי ישראל
מקווה שאני טועה, אבל זה כבר מזמן לא העניין. אין פתרון קסם
Eyal Hashkes | איל השקס retweeted
Replying to @eliyayashiv
1. "עלייתה ונפילה של מזרח אירופה היהודית" (שלום בוגסלבסקי)
2. "חרבות הכלכלה" של @EHashkes
3. "האירוע הסתיים" של @YonatanAdiri (שעדיין לא סיימתי)
4. "הקומדיה הממשלתית" של @steinitz_yuval
ספרים שקראתי בשנתיים האחרונות שלדעתי הם בגדר חובה כדי להבין את המציאות סביבנו בצורה טובה
שמח לבשר שספרי ״חרבות הכלכלה״ זכה בפרס מולדובן לספרות צבאית. הספר הוא על סנקציות ולוחמה כלכלית. בעולם ובישראל. ההיסטוריה, ההווה והעתיד האפשרי.
הטקס יתקיים ב-3 בנובמבר בירושלים, ואשא בו דברים יחד עם זוכים אחרים.
כרמז לנושא דבריי, הנה ציטוט מפרק י״ח של הספר:
״אסור, פשוט אסור להגיע למצב שבו ישראל נמצאת תחת קמפיין סנקציות אפקטיבי או למלחמה כלכלית רחבה. הצלחה כזאת היא חלומן של אויבינו, ועתידה של ישראל מבוסס על צמיחת הכלכלה שלה ועל קשריה עם מדינות העולם. ממש כמו ביטחון ישראל – זה לא משהו שאפשר להתפשר עליו.״
השורה נכתבה לפני שנים, יצאה לאור לפני חצי שנה.
ועוד אמירה: חצי נחמה שכולם כאן מתעוררים על האיום, הכרה באיום זה התחלה. אולי היה לי קצת חלק בחפירות שלי על הנושא לאחרונה ומאז תחילת 2024. איום הסנקציות לא נותן לי לישון, הכי ליטרלי שיש.





















