אבא שלי נולד בנובי-סאד, העיר השנייה בגודלה בסרביה, על גדת נהר הדנובה. הוא היה אוהד של קבוצת וויבודינה. גר ברחוב הרכבת, לא רחוק מהתחנה (תיכף נחזור לתחנה הזו). במרכז העיר יש עד היום בניין קהילה ובית כנסת גדול, יפהפה. אני יודע שחשבתם עד לרגע זה שאבא שלי היה הונגרי, וגם זה נכון. הוא נולד בסרביה למשפחה של דוברי הונגרית, וכל חייו החזיק את שתי הזהויות. כשהייתי ילד היינו נוסעים ליער בן-שמן פעם בשנה, למפגש של הקהילה הסרבית. הם היו מנגנים באקורדיון, אוכלים נקניקיות ורוקדים. זה היה מצחיק לראות את אבא ככה - איש שמן רוקד. צוחק ורוקד ואוכל עוד נקניקיה. ״הסרבים,״ אבא היה אומר, ״היו היחידים שמעולם לא ויתרו לנאצים. הם לקחו רובים ועלו להרים, להלחם משם. סרבים לא נכנעים לעולם.״ בנובמבר 2024 קרס הגג של התחנה בנובי-סאד. 16 איש נהרגו. התברר שהתחנה שופצה פעמיים תוך כמה שנים, מקורבים של השלטון נחקרו, שנתיים אחרי אף אחד לא נענש. ברחובות נולדה סיסמא: ״השחיתות הורגת״. הצעירים התחילו לצאת להפגין. כל בוקר ב- 11:52, השעה שבה קרס הגג, הם עצרו את המדינה ל-16 דקות דומיה. דקה לזכר כל הרוג. על הגשרים ניתלו שלטים שתבעו ועדת חקירה ממלכתית. במרץ 2025 מאות אלפים יצאו לרחובות. ווצ'יץ', הנשיא, הפעיל עליהם את כל המכונה. אמר שהם ״סוכנים זרים״, פעילי המפלגה שלו הפעילו אלימות, ערוצי התקשורת שלו הפיצו עליהם שקרים. ישראל איינהורן, היועץ של נתניהו שברח מישראל בגלל קטאר-גייט, היה אחד מיועצי הקמפיין. חלק גדול מהקמפיין היה על הקשרים הקרובים של ווצ'יץ' עם טראמפ. רוב הסקרים אמרו שווצ'יץ' הולך לנצח. ״סקר הסקרים״, יומיים לפני הבחירות, נתן לו יתרון של 3%. הרבה מאוד סרבים שקעו בדכדוך, אמרו, ״הוא לא יילך לעולם, הוא ימציא משהו ברגע האחרון.״ אבל הרבה יותר סרבים אמרו, ״אל תבלבלו את המוח. אנחנו פשוט נלחם על המדינה האהובה שלנו ולא נוותר.״ הבחירות היו אתמול. ווצ'יץ' הפסיד. בגדול. אחוזי ההצבעה היו הגבוהים ביותר מאז התפרקה יוגוסלביה וסרביה זכתה בעצמאות. ווצ'יץ' הפסיד בפער של 13%. הודה בתבוסה. הסרבים אמרו, אנחנו לא מוכנים שירמו אותנו, אנחנו לא קונים תעמולת הפחדה, השחיתות והשקרים לא ינצחו אותנו. הם אמרו: אנחנו סרבים, ואנחנו נחליט על העתיד שלנו. אבא צדק, הם לא נכנעו. ואנחנו ישראלים, ואנחנו לא נכנעים, ואנחנו נחליט על העתיד שלנו. מחר נוכיח את זה.