Silence is compliance
@jeremyginges.bsky.social
Joined January 2009
- Tweets6.5K
- Following698
- Followers1.2K
- Likes5.1K
Pinned Tweet
Out in @TrendsCognSci: when we make choices about war, terrorism, and political violence, we are making deontological moral (what is right?) rather than instrumentally rational judgements (what are the consequences?) doi.org/10.1016/j.tics.2018.…. Preprint: psyarxiv.com/dcy7p
Jeremy Ginges retweeted
‘According to Martin Shaw … nearly every war you've heard of is a genocide.’ No, but genocide is a general danger of modern war and most genocide occurs in the context of war.
The banalisation of evil arises from the normalisation of genocidal goals, ideas and practices in states and militaries, especially those that proclaim themselves anti-genocidal—not in critics like myself specifying their genocidal characters.
על פי מרטין שו, חוקר ותיק בתחום, כמעט כל מלחמה ששמעתם עליה היא ג'נוסייד. הכוונה היא אולי לעורר את דעת הקהל אבל התוצאה היא הבנאליזציה של הרוע. כתבתי לידיעות על ספרו שתורגם כעת לעברית
ynet.co.il/yedioth/article/y…
Straight talk: @TomerPersico a so-called liberal is working hard to delegitimise and trivialise the case of genocide and the legal proceedings against Israel. Instead of dealing with the moral stain, he and others like him are trying to wash it away.
כולם מדברים על ג'נוסייד. האשמת ישראל בפשע הגדול מכולם, והפולמוס שהתעורר בעקבות זאת, הפכו את המונח המצמית לשגור על לשוננו, וסביר שהוא ילווה אותנו זמן רב אל העתיד. תרגום הספר 'ג'נוסייד ויחסים בין לאומיים' הגיע מן הסתם על רקע מציאות זו, וטוב עשתה הוצאת האוניברסיטה הפתוחה שלקחה על עצמה להנגיש לקורא הישראלי את הנושא, שכן הספר פורש מצודתו לאורך ולרוחב, מהדיון בשדה המחקר עצמו ועד לניתוח אירועי ג'נוסייד לאורך המאה האחרונה.
מרטין שו, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת סאסקס, הוא מהמומחים הגדולים בתחום, ובספר הוא מתפלמס עם חוקרים אחרים שלדעתו מגדירים את המונח באופן צר מדי. אפילו הגדרת אמנת האו"ם לג'נוסייד אינה מספקת על פי שו, שסבור שמניעים פוליטיים לא-ענייניים בלמו הגדרות רחבות יותר. לדידו יש לכלול תחת המונח כמעט כל פגיעה מכווונת והרסנית בקבוצה של אזרחים.
מטרה נוספת ששו שם לעצמו היא להזים את ההנחה שג'נוסייד מתחולל בעיקר בין שלטון לאזרחיו, ולהראות שלרוב האירוע דווקא חוצה גבולות ומכוון כלפי אזרחי היריב. בנוסף, שו ממקם את אירועי הג'נוסייד בתוך הקשר בינלאומי, וטוען שהיחסים הבינלאומיים משפיעים על דפוסי הג'נוסייד המקומיים, ובהם נמצא המפתח להבנתם.
בתחילת הספר סוקר שו את תחום המחקר. הוא מציין שמאחר שחקר תופעת הג'נוסייד צמח בצל שואת יהודי אירופה, הכרה במקרי ג'נוסייד אחרים נתקלה תחילה בהתנגדות. היה צורך במאמצים רבים כדי להכיר גם בשואת הארמנים כג'נוסייד, ואחריה, עם קץ ההתייחסות לשואה כאירוע ייחודי ובלתי-ניתן-להשוואה, נפתחה הדלת לאפיין כך אירועים נוספים. הבעיה היתה, כותב שו, שהשואה עדיין הוחזקה כפרדיגמה לכל ג'נוסייד, ותפיסה זו המשיכה למנוע הכרה באירועים שונים, מצומצמים יותר בהיקפם.
כך, לדוגמא, על פי שו הנאצים ביצעו "אירועי ג'נוסייד" גם בנכים, צוענים, פולנים, אוקראינים, בלארוסים, סרבים ואחרים, כפי שהאימפריה העות'מאנית ביצעה ג'נוסייד לא רק נגד הארמנים, אלא גם נגד היוונים והנוצרים האשורים. אירועים אלה לא נספרים כמקרי ג'נוסייד משום שהיו מצומצמים יותר, אולם על פי שו יש להכיר גם בהם. הוא קובל על כך שה"מגה-ג'נוסיידים" – כך הוא מכנה את שואת היהודים, הארמנים והטוטסי – מאפילים על ג'נוסיידים אחרים בהם לא נרצחו חלקים גדולים מעמים שונים.
בניגוד לחוקרי ג'נוסייד אחרים, שו אינו רואה בג'נוסייד תופעה שמייחדת אידיאולוגיה מסויימת כלאומיות, פאשיזם, אימפריאליזם, קולוניאליזם התיישבותי או מרד בקולוניאליזם התיישבותי. לא רק שהיא קיימת בכל אחת מתצורות פוליטיות אלה, אלא שניתן למצוא דוגמאות בהם היא לא קיימת בכל אחת מהן. על פי שו יש לבחון כל מקרה ג'נוסיידי לגופו ולהשוותו לאחרים, תוך עמידה על ההקשר הבינלאומי המשתנה תדיר.
כדי להדגים את התזה שלו מנתח שו שלל דוגמאות. אם לפני המאה העשרים היה ג'נוסייד תופעה רווחת, ונבע בעיקר ממלחמות דת (פוגרומים ביהודים, גירוש המוסלמים מספרד ומלחמות שונות בין קתולים לפרוטסטנטים היו כולם ג'נוסייד על פי שו), עם המעבר לעידן המודרני הדת חדלה להיות הגורם העיקרי לאירועים ג'נוסיידים, והאידיאולוגיה, על פי רוב זו הלאומית, תפסה את מקומה.
במאה העשרים הסובייטים לבדם ביצעו ג'נוסייד בקולאקים (מעמד האיכרים בעלי החוות), באוקראינים (בהולומודור, הרעב הכפוי שהמית מיליונים), ובמבצעי הגליה של קבוצות אתניות שונות בתוך ברית המועצות (הצצ'נים, הטטרים, ועוד). גם הטיהורים של סטאלין היו ג'נוסייד, וכן גירוש האוכלוסיות הגרמניות ממזרח אירופה אחרי מלחמת העולם השניה. היפנים ביצעו ג'נוסייד בקוריאה כבר ב-1910, הסינים ביצעו ג'נוסייד בטיבט, כמו גם בבני עמם ב"קפיצה הגדולה קדימה" של מאו (1958-1962), אשר כתוצאה מ"מנטליות הג'נוסייד של התורה המאואיסטית", הביאה למותם של עשרות מיליונים.
העצמאות ההודית/פקיסטנית הביאה לאלימות ג'נוסיידית בהעברת אוכלוסיות בין המדינות, הלאומנים הקוריאנים הפעילו אלימות ג'נוסיידית במלחמת קוריאה, החאמר רוז' ביצע ג'נוסייד בקמבודיה, בשנות החמישים הפעילה בריטניה "דיכוי ג'נוסיידי" בקניה, האמריקאים ביצעו ג'נוסייד בווייטנאם, חצי מיליון איש נרצחו בג'נוסייד שבוצע על ידי הממשלה האינדונזית כלפי האופוזיציה שלה החל מ-1965, ובאותן שנים ערכו המוסלמים ג'נוסייד כנגד הנוצרים בניגריה. בתחילת שנות השבעים החלה בנגלדש בביצוע ג'נוסייד כנגד מיעוטים אתניים במחוז צ'יטגונג, ממשלת מוגאבה בזימבבואה ערכה ג'נוסייד ביריביה מבית החל מ-1979, ב-1983 ביצע סדאם חוסיין ג'נוסייד בכורדים בצפון עיראק, וגם האפרטהייד בדרום אפריקה הביא ל"תוצאות ג'נוסיידיות" באוכלוסיית השחורים. אפריקה בכללה היא אזור אסון: על פי שו "ניתן בהחלט להתייחס כמעט לכל אפריקה כאל אזור סכסוכים ג'נוסיידיים".
המצב לא השתפר אחרי תום המלחמה הקרה. אדרבא, התפרקות הסמכות המרכזית של מוסקבה איפשרה אלימות ג'נוסיידית בין ארמניה לאזרבייג'ן, בין המדינה הגאורגית ללאומנים אבחזים, בין קבוצות אתניות שונות בטג'יקיסטן ובין קבוצות שונות של מוסלמים באוזבקיסטן. כל זה לבד מהג'נוסייד הסרבי בבוסנים, שהגיע ב-1991 אחרי התפרקות יוגוסלביה. הפלישה והכיבוש האמריקאי בעיראק "הובילו למלחמת אזרחים ג'נוסיידית" בין שיעים לסונים, בשנות האלפיים הפעילה סרי לנקה אלימות ג'נוסיידית כלפי המורדים הטמילים בתחומה, מלחמת לבנון השניה (2006) ומבצע עופרת יצוקה בעזה (2009) נשאו "אלמנט ג'נוסיידי", במלחמת האזרחים בסוריה קיים "חשד לג'נוסייד", וארגון אל-קאעדה, שהשתתף בה, מחזיק ב"נטיות ג'נוסיידיות". בבורמה הופעלה אלימות ג'נוסיידית נרחבת כלפי מיעוטים אתניים בין 2016-2017, והתקפת חמאס ב7.10, כמו גם מלחמת עזה הנוכחית, הינם, על פי שו, ג'נוסייד.
בעוד מלאך ההיסטוריה של ולטר בנימין עף לאחור ומביט פעור פה ברצף הג'נוסיידים ממנו מורכב העבר, עלינו לתת דין וחשבון על הרשימה שלפנינו. קשה שלא להסיק שבני אדם הנמצאים בסכסוך דמים מגדירים כברירת מחדל את מטרתו כהשמדה או גירוש מלאים של הצד השני, ומכיוון שהם גם מנסים להגיע למטרה הזו, ג'נוסייד אינו דבר נדיר. למעשה, על פי מחקרו של שו נראה כי הסכסוכים האלימים היוצאים מהכלל הם המלחמות "הרגילות" ולא אירועי הג'נוסייד.
ניתן להבין עד כמה ג'נוסייד רווח גם מהעדרו. את העובדה שלא התחולל ג'נוסייד באירופה מסוף מלחמת העולם השניה ועד שנות התשעים מקנה שו לא למנגנונים בינלאומיים שידעו לבלום אותו ולפתור סכסוכים, אלא להצלחת הג'נוסייד, כדבריו, שבוצע מיד אחרי מלחמת העולם על ידי הצבא האדום, שגירש אוכלוסיות גרמניות במזרח אירופה: "את העובדה שבאירופה לא התרחש ג'נוסייד במשך דור שלם יש לייחס לניצחונו של פרוייקט ג'נוסיידי אחד – הסובייטי, על פני זה הנאצי".
חוסר ג'נוסייד הוא מצב המצריך הסבר, וההסבר הוא ג'נוסייד. בני אדם כרגיל מעוניינים להשמיד זרים הנמצאים בסמיכות אליהם, ואינם עושים זאת רק אם הזרים כבר הושמדו. יצר לב העם רע כלפי שכניו, תמיד ובכל מקום. על פי הגיון זה אזורים מגוונים אתנית מועדים לג'נוסייד, ושו אכן מבהיר שאירועי ג'נוסייד חוזרים על עצמם שוב ושוב באותם מקומות.
המציאות, על פי שו, מדכדכת מאוד, ומנגד קשה שלא להרגיש שההקבלה הכמעט מלאה בין מקרי טבח או מלחמות לג'נוסייד מרוקנת את המונח ממעמדו הייחודי. לא בכדי, כאשר רוצה שו לדבר על שואת היהודים או הארמנים הוא נזקק לטבוע מונח חדש, "מגה-ג'נוסייד". קיים מתח בין הרצון לעורר את דעת הקהל הבינלאומית לבין השימוש בקטגוריה, שככל שהיא רווחת, הופכת לבנאלית.
מתח קיים גם בין הקלות שבה מסווג שו אירועים אלימים כג'נוסייד לבין הדחיפות שבה הוא קורא למניעתם, ואכזבתו מחוסר היכולת של הקהילה הבינלאומית לעשות כן. האם אפשר לצפות שהאנושות תשים סוף לג'נוסייד כאשר מדובר במציאות שמתממשת כל שנה שניה? אכן, על פי שו "עולם שבו לא יהיו עוד אירועי ג'נוסייד יהיה גם עולם ללא מלחמות". קשה להניח שעולם כזה יגיע בקרוב, או אי פעם.
[פורסם במדור ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות]
Jeremy Ginges retweeted
כל עוד בישראל לא יכירו בעומק הקריסה המוסרית ובפגיעה המתמשכת באזרחים בעזה ובגדה, ימשיכו לנתח את מה שקורה באמריקה ובעולם ולהחמיץ את העיקר.
במשך שלוש שנים אנשים ראו שוב ושוב תמונות של ילדים ומשפחות הרוגים ושרופים, גם תמונות שרבים בישראל לא נחשפו אליהן. גם בקהילות היהודיות בארה״ב ראו את זה. אי אפשר לצפות שהמילה ״חמאס״ תסיים מבחינתם את הדיון. הם המשיכו אותו, ועכשיו אתם רואים מה הם חושבים בכל רחבי אמריקה. זה כבר מתורגם לשינוי טקטוני ביחסים עם ישראל ובקשר של הדור הבא אליה.
Jeremy Ginges retweeted
Three in five American Jews believe that Jewish organizations are exploiting fears of antisemitism in order to defend unpopular Israeli policies.
You can’t say it loud enough: these people do not speak for us.
Jeremy Ginges retweeted
תקשיבו לקטע הזה - של הסנטור שכולם פה השמיצו בתקשורת על אוטומט והפכו אותו למפלצת שונאת יהודים, ותבינו שהבעיה היא קודם כל אצלכם
אחת הבעיות הכי גדולות של החברה הישראלית בשנים האחרונות היא חוסר היכולת להבדיל בין אנטישמיות(שאכן קיימת) לבין התנגדות מוחלטת למדיניות של מדינת ישראל ואפילו אנטי ישראליות
ככל שתמשיכו לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהכיבוש הישראלי וההשלכות שלו, ומדיניות ממשלת ישראל האחרונה בפרט - לא נצליח לתקן את יחסי החוץ שלנו עם ארצות הברית ושאר מדינות העולם
Jeremy Ginges retweeted
Most Israelis don't think of themselves as racist. So most of them will tell you Palestinian parties in govt is not a matter of race, but of ideology: it's "them" who don't want to participate in governing a "Jewish and democratic" state. Raam (and JL) are calling this bluff.
Jeremy Ginges retweeted
בנג'מין דייויס היה בכיר בארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). לאחרונה הוא פוטר על רקע ניתוח שפרסם עם עמית במאי 2025 על כמות המזון הנדרשת לעזה, לכאורה בגלל שהתייחסו לא רק לניתוח "הטכני" אלא גם למשמעות מבחינת החוק הבינלאומי.
בניתוח המדובר הם הגיעו למסקנה שהמינימום הנדרש הוא כ־2,300 טון מזון ביום או כ־69 אלף טון בחודש, והם העריכו שכל כמות מתחת לכך הייתה צפויה להיתרגם למצב של משבר רעב ברצועה בדרגות שונות. על בסיס זה הם הסיקו שכמות המזון שישראל אפשרה להכניס מתחילת המלחמה עד דצמבר 2024 יחד עם הייצור המקומי של מזון, סיפקו בממוצע כ־1,510 קלוריות לאדם, שהן 72% מהמינימום הקלורי הדרוש.
על בסיס זה הם גם צפו שעזה תיכנס למשבר רעב חמור בין 26 באפריל ל־5 ביולי 2025, בהתאם להערכות השונות של כמות המזון שנכנס בזמן הפסקת האש ומבלי להניח ביזה מסיבית של הסיוע בידי חמאס במהלך הפסקת האש - שישראל נתלתה בה כהסבר יחיד למהירות שבה אזל המזון שנכנס בהפסקת האש בתחילת 2025. הפלא ופלא, זה מה שאכן קרה.
לאו דווקא זה אכן קרה בגלל שהניתוח הנ"ל שלהם היה מדויק, והם עצמם הציעו בניתוח מאוחר יותר שגם 60 אלף טון לחודש היו עשויים להספיק לאוכלוסיה; אבל שני הניתוחים האלו התבססו במודע על הנחה תיאורטית שהמזון מחולק באופן שוויוני לכל האוכלוסיה וכל עזתי יכול לצרוך אותו - מה שכמובן מתרחש אפילו בהפסקת אש, שלא לדבר על בזמן מלחמה אינטנסיבית כמו זו שישראל ניהלה בעזה מרגע ששברה את הפסקת האש - וכמובן לאורך רוב המלחמה.
ניתוח ריאליסטי שלוקח בחשבון את קשיי הגישה של האוכלוסיה למזון על אזוריה השונים של עזה, ואת התאמת המזון וחלוקתו לצרכי התזונה של האוכלוסיה - משמעותו צורך בכמויות גדולות הרבה יותר של מזון וסיוע אחר, לכל הפחות מהסוג שממשל ביידן העריך כבר בדצמבר 2023 שהוא המינימום שבלעדיו עזה תקרוס הומניטרית: 250 משאיות ביום של מזון וסיוע אחר, שזו גם לפי הפרסומים ההערכה הנוכחית של מתפ"ש. כמובן, לאורך המלחמה בעזה ישראל הכניסה הרבה פחות.
כך או כך, דייויס פוטר, ומה אתן יודעות, האו"ם מוטה לא רק נגד ישראל אלא גם לטובתה.
Jeremy Ginges retweeted
נכון אבל לא רק מול ההגדרה המשפטית. כל טיעון של "זה לא ג'נוסייד כי זה לא כמו השואה/ארמנים/רואנדה" הוא כושל משפטית, היסטורית ומוסרית ומוחק מגוון מקרים היסטורים של ג'נוסייד על כל המשמעות של זה לקורבנותיהם.
Jeremy Ginges retweeted
ובכן, אם אתה מבחין בין ג'נוסייד במובנו "המהותי" שהוא מקרים כמו השואה, הארמנים ורואנדה לעומת ג'נוסייד לא במובן "המהותי" לגבי מקרים כמו סרברניצה, אתה משתתף במחלוקת על משמעות המושג ויוצא נגד איך שרבים ברחבי העולם מבינים את המושג ג'נוסייד. אם אתה מחזיק בעמדה שג'נוסייד מבטא את הפשע החמור האפשרי, אתה חולק על מה שמקובל היום במשפט הבינלאומי ומשתתף למעשה במחלוקת על קביעת משמעות המונח. הרעיון ששו מטיל את זה כמעט על כל מלחמה שבנמצא זה פרשנות שלך להשלכה של העמדה שלו, לא איך שהוא מבין את מה שהוא עושה; ובפרשנות הזאת אתה משתתף בדיון על מהו ג'נוסייד ועל אילו מקרים עלינו להחיל אותו. אם תרצה ואם לא, מה משמעות המושג ואיזה מטען הוא נושא איתו זה נושא שנוי במחלוקת, לא משהו נתון.
הדיון לגיטימי וכאמור הביקורת על הרחבת המושג לגיטימית כמובן, אבל צריך להכיר גם בצד השני של המטבע: המשמעות "המהותית" של ג'נוסייד שאתה מחזיק בה שוללת את האפשרות שהרס של קבוצות יכול להיעשות למשל על ידי לקיחה בכוח של ילדים מהקבוצה אליהם השתייכו ו"חינוך מחדש" שלהם באופן שהביא לפגיעה חמורה ביכולת ההישרדות של הקבוצה; הרס של קבוצות על ידי שילוב בין הרג במספרים קטנים יחסית יחד עם טיהור אתני מאדמה שהם תופסים כחלק בלתי נפרד מהזהות שלהם; ומגוון צורות אחרות של הרס קבוצות.
Jeremy Ginges retweeted
מיסטיפיקציה זה מה שכתבתי: לייחס לג'נוסייד רוע ייחודי שמציב אותו הרחק מעבר לפשעים אחרים, סוג של שם נרדף לשואה או מקרים שדומים לה. אישית אני לא הולך בדרכו של שו, אבל למה נניח אותה ביקורת לא חלה על פשעים נגד האנושות? בכל זאת הנאצים למשל נשפטו על פשעים נגד האנושות ומקורו בהצהרת מדינות ההסכמה נגד רצח העם הארמני. והיום אתה משתמש בזה לגבי מה שישראל עשתה בעזה.
Jeremy Ginges retweeted
Dear Israeli friends. Here's the view from New York. Like many of you, I want nothing more than to see Netanyahu gone. But this is not nearly enough. After the huge win by the Democrats here, some people (Lapid, etc.) are posting that, basically, "if we get rid of Netanyahu and just smile more, close our mouth when we eat, and explain things better to our American friends, all be well." It will not. Until and unless there is a dramatic change in Israeli policies in Gaza and the West Bank, and a serious commitment to a Palestinian state, nothing will change. Our current policies are ugly. Lipstick won't help. You don't believe me? Just wait a couple of months.
Jeremy Ginges retweeted
'Quiet quitting' could be hitting the economy - here's why bbc.in/4ijTORZ
Jeremy Ginges retweeted
Today in Hebron 02/11/2026 , a Palestinian child fell while walking home from school and suffered a broken leg (a leg fracture).
I called the Palestinian Red Crescent ambulance at 12:42 PM. However, the ambulance did not arrive until 2:10 PM because it could not enter the area without coordination with the Israeli army.
The injured child had to endure an hour and a half of pain before the ambulance could reach him and transport him to hospital.
No child should have to wait in pain for emergency medical assistance.
Jeremy Ginges retweeted
This argument is very compelling to the majority of Americans and it would behoove those who advocate for a Jewish state in the Jewish homeland to take note quickly. Cuz they spent the last 3 years ignoring this instead of crafting an argument for a liberal Jewish Israel
Jeremy Ginges retweeted
Attacked by settlers. Detained by the army. Banned from the West Bank.
Journalist @the_andrey_x is being punished for documenting settler violence. The witness is silenced; the attackers stay.
Solidarity with Andrey.
#AndreyX #PressFreedom #WestBank
If you listen to this clip, the argument made is that peace between jewish Israelis and Palestinians needs to be equal in all respects. The reaction by Nadav Eyal is: total war! Bloodshed! Instead, just make an argument for an agreement that meets those preconditions.
I’m not American, I don’t live in Michigan, and I have no stake in the midterm elections. I’m not rooting for anyone. But as someone who knows the geopolitics of the Middle East and has been writing about peace for the past 20 years, I have to point out the manipulation here.
What Abdul El-Sayed is doing here in this clip is creating a framework in which any territorial compromise becomes impossible. There is no way to achieve a lasting political solution between two peoples, both indigenous to the land, without substantial and painful compromises on both sides, including territorial partition.
This kind of rhetoric only lays the groundwork for more bloodshed and endless war. I understand that it has become politically fashionable, a way to win votes in American elections. But it is bad news for Palestinians and Israelis alike.
According to @Nadav_Eyal, an Israeli many see as reasoned and “moderate”,“equal rights to … self determination for Palestinians and Jewish Israelis alike” is a recipe for “total war”
Jeremy Ginges retweeted
New blogpost: my lab's AI policies and norms.
I'm trying to figure out how researchers should make use of AI to accelerate discovery without letting it replace human understanding or falling off the "slop cliff." Here are some ideas.
babieslearninglanguage.blogs…
Jeremy Ginges retweeted
This is by far the finest articulation of the choices and the optimal path forward facing the triumphant Joint List as it engages with the anti-Netanyahu block. Well worth reading.
הגיע הזמן לדל״פ הבאמת לא פופולרית, שלא תאהבו אולי אבל מכל השיחות אני מרגישה שיש צורך להסבירה: מה זה גוש חוסם, ולמה המשותפת לא מבקשת כמו רע״ם להכנס לממשלה.
הרשימה המשותפת @ListJoint רוצה בשותפות יהודית ערבית, רוצה להשפיע על המציאות הפוליטית, והיתה רוצה גם להכנס לממשלה, לנהל את המדינה, לשפר את כל המצב כאן, כמובן, לסיים את הכיבוש, לעשות שלום, שוויון וצדק.
אבל זה לא המצב שלפנינו. במצב שלפנינו הממשלה הבאה שתושבע עלינו לטובה תהיה בכל מקרה ממשלה כובשת. התנאים הפוליטיים הנוכחיים עוד לא הבשילו לסיום השליטה הצבאית הישראלית במיליוני פלסטינים חסרי זכויות, הנה רק בשבוע האחרון צה״ל עקר כ- 5,000 אנשים מבתיהם בחברון, כעונש קולקטיבי.
להכנס לממשלה אומר לחתום על המעשים הללו, על המשך הכיבוש, על גיוסי מילואים לעזה, על מעצרים מנהליים של בני אדם ללא אישומים והוכחות, על תקנות יו״ש - הבסיס החוקי לקיומן של 2 מערכות חוק שונות בשטחים הכבושים, ליהודים ולפלסטינים, מה שמכונה לפעמים אפרטהייד.
להכנס לממשלה אומר להיות חלק ממשמעת קואליציונית, ולכן להסכים ולהצביע *בעד* כל אלה, במו ידיך ואצבעותיך. זה אומר לוותר על התנגדות אקטיבית, ציבורית ופוליטית, למצב הבסיסי שהורס לעומק את החיים במקום הזה עבור 2 העמים, שמשחית מבפנים את הדמוקרטיה מהמקום הבסיסי ביותר, של משטר ששולט במיליוני אנשים שלא בוחרים בו, ואם אנחנו לא נתנגד, מי יתנגד? קול ההתנגדות לכיבוש יעלם מהזירה הפוליטית כי אנחנו, שכל חיינו פעלנו נגדו, נשב בממשלה ונקבל משרדים ותפקידים ותקציבים.
לעומת זאת, הקמת ממשלה לא דורשת שכל האצבעות שתומכות בה יהיו של מפלגות שנכנסות לתוכה והופכות חברות בה.
ממשלה יכולה לקום ולעמוד כשחברות בה רק מפלגות בעלות פחות מ-61 מנדטים, כל עוד מספסלי האופוזיציה עולה התמיכה שתמנע את נפילתה בשתי הצבעות מפתח: 1) הצבעת אמון בממשלה; 2) הצבעה על התקציב. בשני צמתים אלה חייבת ממשלה להצליח להשיג את הרוב, או שתיפול.
ולכן עבור הרשימה המשותפת, ניצבת האופציה לתמוך בהקמת הממשלה החלופית (שלא תהיה ככל הנראה הממשלה שתסיים את הכיבוש, אבל תעמוד בתנאים בסיסיים ביותר ותהיה טובה יותר מהזוועה הנוכחית שאנו חיים בה), בשתי הצבעות המפתח שיסייעו לה לקום ולהתקיים, ולהמשיך תוך כדי כך לקיים את עיקר תפקידנו הפוליטי. תפקיד שמחוקק ומשפיע אך גם מבקר ומתנגד, תפקיד שלא שותק על פשעי מלחמה, שלא מפסיק להאבק נגד עינויים והפרות זכויות אדם, תפקיד שמתעקש להנכיח את האלטרנטיבה המהותית של שלום, סיום הכיבוש, פתרון שתי המדינות, שוויון אזרחי ולאומי - בתוך המפה הפוליטית הישראלית.
את התנאים לתמיכה כזו בממשלה חלופית יקבעו בשיחה בגובה העיניים בין מנהיגי גוש השינוי לבין מנהיגי המשותפת, אבל שמעתי את האחרונים מתבטאים לגבי עיקרם בהזדמנויות שונות, ולא מדובר בתנאים בלתי אפשריים עבור אף ממשלה שתקום כאן. תנאים כמו הצהרה על כוונה לכניסה למו״מ מדיני, לחתירה לעבר שוויון לאזרחים הערבים, להתחייבות למאבק עיקש בארגוני הפשיעה ולשינוי מדיניות ביחס להריסות הבתים.
אלה אינם תנאים מספיקים כדי להיות חלק מקואליציה עתידית וממשמעת קואליציונית שתשתק את הפוליטיקה המהותית שלנו ואת החלופה שאנחנו מתעקשים להציג במציאות הישראלית. אבל אלה תנאים מספיקים לתמיכה בכל מי שיפיל כאן את ממשלת הדמים, השחיתות, הטבח והאסון של נתניהו - בן גביר - וסמוטריץ׳. לשם הפלתם יצאו לרחוב *חצי מיליון אזרחים* והצביעו למשותפת, לשם הפלתם יצאו להצביע אנשים בפעם הראשונה בחייהם, ולא מדובר דווקא בצעירים.
המצביעים - בפעם - הראשונה הללו שהקפיצו את אחוז ההצבעה בציבור הערבי הצביעו ברובם למשותפת ולא לרע״ם, כלומר ידעו שהם מצביעים למי שלא יכנסו לכל ממשלה עתידית, תוך אימוץ עמדות הכובש ושתיקה לגבי ההשמדה בעזה למשל. אבל הם ידעו שהם מצביעים למי שיעשו הכל כדי להפיל את ממשלת הזוועות שהרסה את חייהם ב-4 השנים האחרונות, כולל לתמוך בהקמת ממשלה אחרת שלא נסכים איתה, ואת זאת המשותפת צריכה לעשות.
Jeremy Ginges retweeted
HAPPENING NOW🚨🚨: @the_andrey_x @infinite_jaz and I were attacked by settler-terrorists in Umm al-Khair!!
They beat us, threatened to shoot us, stole Andrey's phone and my glasses and pepper-sprayed Jasper.
