ימים של המתנה בסגנון טראמפ רבים מהפרשנים, כולל אני, מזכירים השכם וערב כי המושג שבועיים אצל טראמפ נתון לפרשנות ומזכירים את האמירה של דוברת הבית הלבן ב-19 ביוני, כי הנשיא יקבל החלטה תוך כשבועיים, כאשר בפועל אחרי 3 ימים ארה"ב תקפה את האתר הגרעיני בפורדו. אבל יש הבדל גדול בין יוני 2025 לפברואר 2026. מלחמת עם כלביא היתה מתקפת פתע של ישראל. שר החוץ רוביו אף צייץ פחות משעה אחרי תחילת המתקפה כי ישראל נקטה בפעולה חד צדדית שלארה"ב אין בה חלק. המשמעות של ההודעה היתה שטראמפ לקח מרחק ביטחון אם התקיפה היתה נכשלת ולכאורה אי אפשר היה להאשים אותו כמי שאחראי לפעולה של ישראל. המצב כמובן שונה לחלוטין כיום. האחריות המלאה נופלת על כתפיו הרחבות של הנשיא טראמפ, שמבין היטב כי מדובר בהחלטה של מורשת היסטורית, בעלת השלכות גורליות על עתיד המזרח התיכון, שיש לה הקרנות גם על דימויה ומעמדה של ארה"ב בזירה הגלובאלית. זאת, כאשר ברקע הביקור המתוכנן של טראמפ בסין בסוף החודש הבא, ביקור רב חשיבות למערכת היחסים ולקשרים הכלכליים בין שתי המעצמות. יתרה מכך, במלחמה ביוני ארה"ב תקפה יעד אחד ומוגדר, וגם זאת רק לאחר שהתחוורו מימדי ההצלחה של ישראל, שהצליחה להשיג עליונות אווירית מוחלטת. הפעם ישנם סימני שאלה גדולים על היעדים ועד כמה הם ניתנים להשגה. טראמפ מבין כי תקיפה עלולה, גם אם תתחיל בהיקפים קטנים בניסיון להעביר לאיראן מסר כי עדיף לה להימנע ממערכה רחבה ולהתגמש משמעותית במו"מ, לשאוב את ארה"ב במהרה למלחמה אזורית עצימה שתמשך שבועות, על כל המשמעויות המדיניות, הביטחוניות והכלכליות הטמונות בכך. דבר שעומד בסתירה לתפיסות ולמדיניות אותן הוא מנסה לקדם בשנה האחרונה. מכאן עולה שלהערכתי טראמפ יקבל את ההחלטה האם לתקוף רק כאשר תהיה מוכנות מלאה של הכוחות לאחר השלמת ההיערכות של נושאת המטוסים פורד במרחב באמצע השבוע, ולאחר שיוכל להציג לקהל מבית ולבעלי הברית (בעיקר במפרץ) כי אין תוחלת להמשך המו"מ וכי הוא נתן לאיראן את כל ההזדמנויות להגיע לעסקה. נאום מצב האומה ביום שלישי הקרוב יכול להיות ההזדמנות עבורו להציג את כתב התביעה בשלמותו. מכאן גוברת להערכתי הסבירות כי טראמפ עשוי להמתין עוד מספר ימים לפני שייתן את הפקודה, בתקווה מבחינתו שעד אז האיראנים - שצריכים להחזיר תשובה על ההצעה האמריקנית - יהיו מוכנים להסכים ל"עסקת החלומות", אותה הוא יוכל להציג כהישג גדול וכמי שעמד במילתו. טראמפ בודאי לא היה רוצה להצטייר כנמסיס הגדול שלו, הנשיא אובאמה, שלתפיסתו של טראמפ דיבר ואיים, אבל בסופו של יום נרתע ולא פעל. טראמפ רוצה את ההישג, והוא זקוק להישג משמעותי בכלל ובייחוד לאחר המכה שספג בפסיקה של בית המשפט העליון בארה"ב שפסל את חוקיות מדיניות המכסים, שהינה ללא ספק אחד הסמלים המשמעותיים ביותר של תקופת נשיאותו השנייה. ולכן בשורה התחתונה, נראה כי אנחנו נמצאים בפני שתי אופציות עיקריות – תקיפה אמריקנית או התקפלות איראנית. ההכרעה בכל מקרה תיפול בתקופה הקרובה.