Josef Kraus

called it 8 months ago btw 😏

Our lengthy operation against Iran is a direct consequence of Trump surrounding himself with a cadre of yes-men. Americans are not happy to be in another seemingly endless war, and they are placing the blame squarely on Trump. youtu.be/1QXNk3XbLF8?si

Saudi Defense Minister Khalid bin Salman, Pakistan’s Army Chief General Asim Munir and Turkish intelligence chief Ibrahim Kalin, will visit Tehran for a joint meeting, Iran’s Deputy Secretary of the Supreme National Security Council Baqeri says.

מיותר לציין שאני מסכים עם כל דבריו של ברק @barak, אבל חשוב להוסיף כמה נקודות כדי להבין את עומק הכישלון האסטרטגי של המדיניות הישראלית מול איראן, ובעיקר את חלקו של נתניהו בהבאתנו למצב הנוכחי. א. היציאה מהסכם הגרעין ללא אסטרטגיה חלופית הייתה טעות אסטרטגית הרסנית. במקום לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית, היא אפשרה לטהראן להתקדם באופן דרמטי בתחום ההעשרה ולהגיע ליכולות שלא היו ברשותה בתקופת ההסכם. ב. הניסיון להצדיק בדיעבד את המלחמות הקודמות בטענה שאיראן הייתה על סף השמדת ישראל באמצעות נשק גרעיני פשוט אינו מתכתב עם המציאות. מדובר בניסיון לייצר הצדקה למלחמה באמצעות הפחדת הציבור הישראלי, בלי שהוצגה תשתית עובדתית משכנעת לטענה שאיראן עמדה על סף השגת נשק גרעיני. ג. נתניהו התעלם ביודעין מהשינויים הדרמטיים שהתחוללו בתוך איראן, ובמיוחד מהמשמעות של נשיאות חסן רוחאני, שביקש לאתגר כמה מהנחות היסוד של מדיניות המשטר, בעיקר ביחס למערב. היציאה מהסכם הגרעין החלישה את המחנה הפרגמטי באיראן, חיזקה את מתנגדיו וסייעה לחסל את האפשרות להתפתחותה של אלטרנטיבה פוליטית משמעותית בתוך המערכת האיראנית. ד. המדיניות הישראלית לא רק שלא הצליחה לעצור את התקדמותה הגרעינית של איראן, אלא במובנים רבים דווקא האיצה אותה. מחיסולים, דרך פיצוצים במתקני הגרעין ועד התנגדות כמעט אוטומטית לכל אפשרות של הסדרה מדינית, התוצאה המצטברת הייתה שאיראן התקדמה עד לסף יכולת העשרה לרמה צבאית. במקום להרחיק את האיום, המדיניות הזו תרמה להחרפתו. ה. חיסולו של עלי ח'אמנהאי היה שיאה של המדיניות המוטעית הזו. ח'אמנהאי לא היה פציפיסט, ובוודאי שלא היה ידיד ישראל, אבל הוא היה מנהיג זהיר יחסית בכל הנוגע להפעלת כוח צבאי ישיר ולחציית הרוביקון הגרעיני. הסרתו לא הבטיחה הנהגה מתונה יותר. להפך, היא תרמה להתחזקותם של גורמים קיצוניים יותר, ובראשם משמרות המהפכה, וליצירת מציאות מסוכנת יותר מבחינת ישראל. ו. במקום למקד את המלחמה בטיפול בכ-460 קילוגרמים של אורניום שהועשר לרמה של 60 אחוזים, נתניהו רדף אחרי יעד בלתי מציאותי של הפלת המשטר האיראני. זאת באמצעות תוכנית חובבנית שהתבססה, בין היתר, על גורמי אופוזיציה דוגמת רזא פהלווי וגורמים המזוהים עם מחמוד אחמדינג'אד, מתוך הנחה מופרכת שניתן יהיה להביא לקריסת המשטר באמצעות תקיפות אוויריות ועידוד התקוממות פנימית. והשורה התחתונה חמורה במיוחד. מדיניות נתניהו תרמה להבאת איראן לסף יכולת העשרה לרמה צבאית. שתי המלחמות שנועדו לכאורה להסיר את האיום האיראני לא הכריעו את איראן, לא הביאו להפלת המשטר ולא פתרו את בעיית הגרעין. יתרה מכך, הן עלולות דווקא לחזק את הגורמים בטהראן הסבורים שרק נשק גרעיני יבטיח את הישרדות המשטר. ועכשיו, אחרי כל הכישלונות הללו, נתניהו מבקש להוביל אותנו למלחמה נוספת. מלחמה שעלולה לגבות מחיר עצום בחיי אדם, בכלכלה ובמעמדה הבינלאומי של ישראל, בלי להבטיח את השגת יעדיה, ועם סיכון ממשי שתדחוף את איראן עוד יותר לעבר החלטה לפתח נשק גרעיני. הגיעה העת לשאול כיצד ייתכן שאחרי שנים של מדיניות כוחנית, שתי מלחמות ומחירים אדירים ששילמה מדינת ישראל, אנחנו ניצבים בפני איום איראני שלא הוסר, ואולי אף הפך למסוכן יותר. בשתי מילים: כישלון אסטרטגי.

אני באמת לא יודע מה חמור יותר – אם הוא אומר אמת או אם הוא משקר. נניח לרגע שדבריו נכונים, אף שלפחות לפי המידע הגלוי אין להם כרגע ביסוס ממשי. אם כך, מדובר בכישלון אסטרטגי מהמדרגה הראשונה. מדינת ישראל יצאה לשתי מערכות יקרות מול איראן, ששילמנו עליהן מחיר כבד בחיי אדם, בכלכלה ובחוסן החברתי. 39 ימי לחימה, חלקם בשיתוף פעולה עם ארצות הברית, אינספור תקיפות והצהרות על הישגים היסטוריים שייזכרו לדורות. וכל זה בשביל לגלות שאנחנו שוב באותה נקודה? שאיראן עדיין מאיימת על ישראל בטילים ושהיא לכאורה מתקרבת לפצצה גרעינית? אז מה בדיוק תשיג עוד תקיפה? אם אחרי 39 ימי לחימה, כולל מעורבות אמריקנית ישירה, לא הצלחנו לשנות את המציאות האסטרטגית לטובתנו, ואולי אף החמרנו אותה, מדוע שמערכה נוספת תביא לתוצאה אחרת? ויש כאן שאלה חמורה לא פחות: אם איראן אכן נמצאת על סף פיתוח נשק גרעיני, כיצד ייתכן שהמודיעין הישראלי, שמשקיע משאבים אדירים במעקב אחר איראן, לא זיהה את ההתפתחות הזאת עד עכשיו? האם גם כאן מדובר בכישלון מודיעיני קולוסלי שמחייב ועדת חקירה? אבל מה אם הדברים אינם נכונים? במקרה כזה, המשמעות חמורה לא פחות. ראש ממשלת ישראל מציג לציבור תמונת איום שאינה תואמת את המציאות, אולי כדי להסיט את תשומת הלב מכישלון מדיניותו מול איראן, ואולי כדי להכין את הקרקע למתקפה נוספת, דווקא בתקופה רגישה כל כך מבחינה פוליטית. האמת, לדעתי, מורכבת ומדאיגה הרבה יותר. המערכה האחרונה לא פתרה את בעיית הגרעין האיראני. להפך. היא עלולה הייתה לקרב את איראן להחלטה לפתח נשק גרעיני. חיסולו של עלי חמינאי הסיר מהמערכת האיראנית מנהיג שלמרות כל עוינותו לישראל היה במשך שנים חסם משמעותי בפני החלטה לייצר פצצה. מינוי בנו, הרדיקלי ממנו, והתחזקות משמרות המהפכה עלולים להגדיל את הסיכון לשינוי בדוקטרינה הגרעינית האיראנית. ועדיין, חשוב לדייק: אין כיום ראיות פומביות לכך שאיראן קיבלה החלטה לייצר נשק גרעיני, ואף אין אינדיקציות ברורות לכך שהיא חידשה את העשרת האורניום. אחרי שתי מערכות שהוצגו לציבור כניצחונות היסטוריים, אחרי הבטחות שהאיום האיראני הורחק לדורות, אנחנו שוב שומעים מאותם אנשים בדיוק שאיראן היא איום קיומי שמחייב פעולה צבאית דחופה. ולכן... או שההישגים שהוצגו לנו היו מוגזמים מלכתחילה, או שהאסטרטגיה הישראלית מול איראן נכשלה באופן יסודי. ואולי שניהם. לפני שממהרים לגרור את ישראל למערכה נוספת, ראוי שמישהו יסביר לציבור מה בדיוק השתבש, מה ניתן להשיג הפעם שלא הושג במערכות הקודמות, ומה המחיר שישראל תידרש לשלם. ובמבחן הזה, קשה להשתחרר מהמסקנה שמצבה האסטרטגי של ישראל מול איראן כיום עלול להיות חמור יותר משהיה לפני המלחמות. וזו אולי העדות החמורה ביותר לכישלון האסטרטגיה הישראלית מול איראן.

Houthis have once again struck Riyadh’s airport, taking three innocent lives. My thoughts are with the families of the victims. We stand in full solidarity with the people of Saudi Arabia and all our Gulf partners. Attacks on civilian infrastructure are unacceptable. Iran's proxies must stop their reckless and violent acts.

After losing access to its bases around the Persian Gulf...