כמה מילים על קולגה. בסוף השבוע שעבר שידר אורן נהרי את תוכניתו האחרונה ברשת ב'. הוא הסביר למאזינים כי מחלת ניוון השרירים (ALS) מתקדמת אצלו במהירות, ולא תאפשר לו בתוך זמן קצר להמשיך במשימת ההגשה. הוא הגיש את ההסבר והפרידה בדרכו האופיינית: מדויקת, מכובדת ומכבדת, מביטה נכוחה. אתמול בבוקר, כמה ימים מאוחר יותר, הוא נפטר. נהרי קיבל בשבוע האחרון הררי שבחים על עשרות שנות עבודתו ברשות השידור וכאן 11. לעיתים נדירות אפשר לכתוב על אדם: כל המחמאות מוצדקות. על נהרי אפשר, ועוד איך אפשר. אני חש צורך להוסיף על כך. כעורך חדשות חוץ, שימשתי כמקבילו כאשר עבדתי בערוץ 10, שהפך ל-13. הוא היה הוותיק שבחבורה המצומצמת של כתבי ומגישי חדשות החוץ; אני הייתי לא כ"כ צעיר, אבל הצעיר שביניהם. התכתבנו אחרי שהתגלתה מחלתו, שיחה של אנשי חדשות חוץ: שלחתי מחקרים על תרופות ניסיוניות. זה היה מאוחר מידי. קשים חייו של כתב חוץ בישראל. מעגלי החדשות המזרח תיכוניים עמוסים בדרמה של חיינו. מלחמה ושלום, ובעיקר מלחמה. שוב ושוב יצעד עורך חדשות החוץ - מושג ארכאי שמתאר את הכתב הבכיר לעניינים בין-לאומיים - אל עורך מהדורת החדשות. הוא יסביר שמשבר המשכנתאות האמריקאי עתיד לסחוף את העולם, וגם את ישראל; שהווירוס בסין יכתיב את גורל העולם לעתיד הקרוב, שהמלחמה באוקראינה עדיין חשובה ומעניינת, גם שלוש שנים אחרי שפרצה; שיש איזה מטבע וירטואלי שנקרא ביטקוין, ושווה לדבר עליו. העורך יביט בו במבט מבין, מלא אמפטיה או קוצר רוח; "אין לנו מקום היום", הוא יפלוט. גם מחר ספק אם יהיה. אנשים כמו אורן נהרי, ערד ניר בחדשות 12, ספי הנדלר בשעתו בהארץ, ניצן הורוביץ בערוץ 10, איתי אנגל ב"עובדה" וגם אני הקטן, מנסים וניסו להוציא את הציבור הישראלי ממעגל שוטה של חדשות מקומיות, בלבד. להצביע אל האופק ולומר: יש עולם, אנחנו חלק ממנו. אסור לנו לחשוב שישראל פועלת בחלל עצמאי לגמרי; אסור להתמכר לפרובינציאליות. נהרי, באיפוק רב, בהגינות סקרנית וסקרנות הגונה, תרם לכך תרומה עצומה. ראוי לא רק להזכיר את עבודתו המצוינת, אלא גם להקשיב היטב לדברים שאמר @OrenNahari . "תמיד ניסיתי לכבד אתכם כקהל שראוי לעומק, לא רק לכותרות. עשיתי את זה בכתבות, תוכניות, מאמרים, הרצאות, בספרים שכתבתי. אם הצלחתי, ולו במעט, להרחיב את המבט שלכם מעבר לגבולות המדינה הקטנה שלנו ומעבר להווה – עשיתי את עבודתי", הוא אמר בתוכנית הסיום שלו, "זכרו, העולם רחב, מורכב, צריך להסתכל בו בעיניים פקוחות". כאשר מביטים היום בחברה הישראלית, מבינים עד כמה המסר של אורן נהרי ז"ל נחוץ; ההבנה שיש עולם, שצריך ללמוד אותו, דגש על המילה "צריך" - ולעשות זאת בפיכחון גמור, תוך כדי היצמדות לעובדות, לרציונל. אילו רק קצת מהמסר הזה היה נקלט אצל אנשים רבים יותר, ישראל הייתה במקום אחר.