יש לי הרגשה שסמוטריץ' הולך לשחק אותה בגדול. בצדק, מגיע לו. גם מנע מכולנו את הטעות החמורה שבהישענות על רע"מ, גם הוביל את כלכלת ישראל מתוך משבר המלחמה לשיאים דמיוניים של התחזקות וצמיחה, גם נותר נאמן ולוחם למען רפורמות ליברליות במשק, גם השתלט על השטח הפתוח ביו"ש, הוסיף מאות נקודות אורות יהודיים במקומות שהיו חשוכים קודם, סיכל את תוכנית פיאד ובכך הציל את ישראל הקטנה מפני מדינת אויב אסלאמית ברכסים השולטים עליה, וגם שיחק קבוצתי וגילה אחריות, בגרות, מעשיות ונאמנות לליכוד ולמחנה הלאומי. וכאילו לא די בכך, הוא מבטיח להעתיק בקדנציה הבאה את מהפכת ההשתלטות מחדש על יו"ש, לגליל ולנגב. את הקרדיט שביכולתו הדבר, הוא כבר צבר. לא אופתע אם עם ישראל יבקש גם להסיר את הכובע בפני הציבור שסמוטריץ' מייצג על מסירותו, התנדבותו והקרבתו המופתיות לאורך המלחמה, ויעשה זאת באמצעות הצבעה לו. ועוד דבר: לי כל השנים הפריעה החרד"ליות שלו. ואז שמתי לב שהוא לא כופה כלום על אף אחד. יותר מזה, בשיא הכנות והאמינות, ממש בדרך אגב, הוא מכניס אל חלון הראווה של הציונות הדתית את הסובלנות בביטויה הטבעי והנעלה ביותר. וזאת ביחסי האהבה וההערכה הקרובים ללא תנאי שלו עם אחיו החילוני טוביה, וכמוהו גם צביקה מור עם בנו החילוני איתן, וחבר המפלגה החילוני האלוף במיל. יוסי בכר, עם בנו החוזר בתשובה נדב. אם זה חרד"ל, שיהיו חרד"ל. אין לי בעיה